בראיון לערוץ 7 מוסיף ניסים כי מפקדו של הצוער, בדרגת סא"ל, הודח כיון שלא דיווח שיש "חייל מסוכן" בשירות הצבא. אותו צוער, לדבריו, כינה את שר הביטחון מופז "צ'יקמוק" בהתייחסו להוראתו של מופז להפקיר חייל פצוע בשטח.
תגובת צה"ל מעידה על כך שיש מי שפוחד מהביקורת, והכוונה לשאול מופז, שעמד בעת האירוע בקבר יוסף במרחק 800 מטרים ממדחת יוסף, החייל הפצוע בקבר, ולא נתן הוראה לחלצו.
לדבריו, הצוער דיבר במסגרת דיון חופשי שאנשים התבקשו להביע בו את דעתם. גם אם הסגנון אינו הולם, צריך היה לקבל את הדברים. "מי שהגיב כמו שהגיב יש לו ממה לפחד".
ניסים מוסיף כי יותר מכך הוטרד קשות מהעובדה שחבורת הפיקוד העליונה של צה"ל, כולל הרמטכ"ל דאז שאול מופז, אלוף פיקוד מרכז יצחק איתן, מפקד האוגדה בני גנץ, המח"ט וסגן מפקד השב"כ, עמדה כ-800 מטרים מהקבר ואיש מהם לא קם ואמר: "חבר'ה, אנחנו עושים טעות. זה חמור. אסור להפקיר חייל פצוע בשטח. אסור להסתמך על הפלשתינים כי ג'יבריל רג'וב ניתק לנו את הטלפון ואמר שאין סיכוי שיתעמת עם אחיו הצרים על הקבר. בואו נכנס פנימה". איש לא קם, ואולי משום שקצינים כמו זה שעף מהצבא והיה יכול להיות קצין מהשורה הראשונה אינם רצויים, משום שבצבא רוצים 'יס- מנים'.
הוא ציין כי פעילי תנועת "אכפת", שקמה כשבועיים אחרי האירוע בקבר יוסף, הם חיילים קצינים וגם אמהות של חיילים מכל הקשת הפוליטית וכי בכוונתם להמשיך ולדרוש להקים ועדת חקירה שתחקור מי אכן הורה שלא להיכנס ומדוע, "מדובר במקרה מהחמורים ביותר בתולדות צה"ל, המהווה קו שבר. בעקבות מותם של 13 מתפרעים ערבים במהומות בתחילת מלחמת אוסלו הקימו ועדת חקירה. דמו של מדחת יוסף אינו אדום פחות מדמם", אומר ניסים.
לדבריו, התירוץ שנתנה ועת החקירה שחקרה מטעם הצבא את האירוע לפיו "סמכו על הפלשתינים כי זו הייתה הדרך הטובה", אינו מתקבל על הדעת, משום שצה"ל עצמו הקים כוח חילוץ עצמאי בעקבות שני מקרים שבהם הפלשתינים סירבו לסייע בפינוי פצועים. צה"ל הוא שקבע שאין להסתמך עליהם, מוסיף ניסים.
אפשרות נוספת, אומר ניסים, היא כי מנסים להסתיר מחדל איום בו מישהו ביודעין הורה להפקיר חייל ומופז שיתף עם זה פעולה. ייתכן שלא רצו לפרוץ לקבר כדי "לא להרוג יותר מדי ערבים". יש לזכור כי באותם ימים התקיים מו"מ עם הרש"פ וייתכן שמישהו החליט שחייו של חייל שווים פחות מניסיון להשיג הסכם. צריך לבדוק, אומר ניסים, האם היה מי שחשב שהרג ערבים באותו זמן יביא ללחץ בינלאומי ויפגע בהסכם והחליט להסתמך על דרך שהיא פחות טובה.
תגובת צה"ל מעידה על כך שיש מי שפוחד מהביקורת, והכוונה לשאול מופז, שעמד בעת האירוע בקבר יוסף במרחק 800 מטרים ממדחת יוסף, החייל הפצוע בקבר, ולא נתן הוראה לחלצו.
לדבריו, הצוער דיבר במסגרת דיון חופשי שאנשים התבקשו להביע בו את דעתם. גם אם הסגנון אינו הולם, צריך היה לקבל את הדברים. "מי שהגיב כמו שהגיב יש לו ממה לפחד".
ניסים מוסיף כי יותר מכך הוטרד קשות מהעובדה שחבורת הפיקוד העליונה של צה"ל, כולל הרמטכ"ל דאז שאול מופז, אלוף פיקוד מרכז יצחק איתן, מפקד האוגדה בני גנץ, המח"ט וסגן מפקד השב"כ, עמדה כ-800 מטרים מהקבר ואיש מהם לא קם ואמר: "חבר'ה, אנחנו עושים טעות. זה חמור. אסור להפקיר חייל פצוע בשטח. אסור להסתמך על הפלשתינים כי ג'יבריל רג'וב ניתק לנו את הטלפון ואמר שאין סיכוי שיתעמת עם אחיו הצרים על הקבר. בואו נכנס פנימה". איש לא קם, ואולי משום שקצינים כמו זה שעף מהצבא והיה יכול להיות קצין מהשורה הראשונה אינם רצויים, משום שבצבא רוצים 'יס- מנים'.
הוא ציין כי פעילי תנועת "אכפת", שקמה כשבועיים אחרי האירוע בקבר יוסף, הם חיילים קצינים וגם אמהות של חיילים מכל הקשת הפוליטית וכי בכוונתם להמשיך ולדרוש להקים ועדת חקירה שתחקור מי אכן הורה שלא להיכנס ומדוע, "מדובר במקרה מהחמורים ביותר בתולדות צה"ל, המהווה קו שבר. בעקבות מותם של 13 מתפרעים ערבים במהומות בתחילת מלחמת אוסלו הקימו ועדת חקירה. דמו של מדחת יוסף אינו אדום פחות מדמם", אומר ניסים.
לדבריו, התירוץ שנתנה ועת החקירה שחקרה מטעם הצבא את האירוע לפיו "סמכו על הפלשתינים כי זו הייתה הדרך הטובה", אינו מתקבל על הדעת, משום שצה"ל עצמו הקים כוח חילוץ עצמאי בעקבות שני מקרים שבהם הפלשתינים סירבו לסייע בפינוי פצועים. צה"ל הוא שקבע שאין להסתמך עליהם, מוסיף ניסים.
אפשרות נוספת, אומר ניסים, היא כי מנסים להסתיר מחדל איום בו מישהו ביודעין הורה להפקיר חייל ומופז שיתף עם זה פעולה. ייתכן שלא רצו לפרוץ לקבר כדי "לא להרוג יותר מדי ערבים". יש לזכור כי באותם ימים התקיים מו"מ עם הרש"פ וייתכן שמישהו החליט שחייו של חייל שווים פחות מניסיון להשיג הסכם. צריך לבדוק, אומר ניסים, האם היה מי שחשב שהרג ערבים באותו זמן יביא ללחץ בינלאומי ויפגע בהסכם והחליט להסתמך על דרך שהיא פחות טובה.