המנכ"ל בר-לב הדגיש כי למרות מאמצים נמשכים של משרד הפנים בשנה האחרונה להביא להבראת העירייה, ביניהם קיום דיונים רבים בנושא עם העירייה והתחייבויות מצדה להכין תכנית הבראה המקובלת על המשרד וכן העברת תקציבים מיוחדים בהיקף של מיליוני שקלים- לא שיפרה העירייה את מצבה הכספי והתפקודי.
הוא הודיע בכתב לראש עיריית לוד, בני רגב, על החלטתו להמליץ בפני השר פורז על הקמת ועדת חקירה לבדיקת תפקוד העירייה.
כתבתנו רותי אברהם מציינת כי נראה שפסק דין חלקי שניתן ב 3 במרץ בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בנוגע לתשלום השכר לעובדי עירית לוד, סייע להחלטה זו.
בדיון טענה נציגת עירית לוד כי גם פסק דין קודם שהורה לה לשלם משכורות לא כובד משום שהיא נתונה במצוקה ומשום כך גם מבקשת לפטור אותה מפיצויי הלנה. היא ציינה כי טענת העובדים שהעיריה עושה כל שביכולתה שלא לשלם משכורות לעובדיה "היא טענה לא הגיונית. איזה טעם מכוון יש לעשות לעיריה שלא לשלם משכורות לעובדיה?"
לעומת זאת טענו העובדים העותרים כי העיריה נותנת עדיפות לתשלום לספקים על פני התשלום לעובדיה. כמו כן הציגו דו"ח ביקורת של משרד הפנים לגבי עירית לוד ובו קבע משרד הפנים כי "סביר להניח שבגלל התנהגותה של העיריה בניהולה הכושל, הוגשו על ידי העובדים תביעות בגין הלנת שכר , כך שתביעות הללו גם כן היו צפויות".
מיכה נשר, יועץ ארגון העובדים אמר בדיון כי לפי נתוני משרד הפנים, מדוח ביקורת של רו"ח , כל השכר של העובדים מהווה 35.9% מהבצוע של התקציב של העיריה בצד התשלומים. כלומר, שני שליש, מהוצאות העיריה הולכות לפעולות שאינן שכר.
זה המקום שבו העיריה צריכה להתייעל בשני שליש בכסף שהיא מוציאה ולא הטענה שחוזרת גם בדיון הקודם, שועד העובדים לא עוזר בתכנית הבראה, הם מהווים בסה"כ שליש מהוצאות העיריה.
הוא הוסיף "הבעיה של העיריה אינה כמו ערים אחרות שלא מגיעות לתקציב שלהם בגלל חסר בגביה, אלא בצד ההוצאות הבזבזיות שלה ושם היא צריכה להתייעל ולא על הגב של העובדים שמהווים רק שליש מההוצאה".
התובעים הגישו לבית הדין העתק מדוח ביקורת לשנת 02' בו לדבריהם "מסכם משרד הפנים את כל מעשי ומחדלי העיריה".
נציגת העיריה טענה עוד כי "היא נמצאת בבעיה, מאחדת מחלוקות ועושה כל מה שיכולה למצוא פתרון למצב הקשה שבו אני נמצאת. במצב כזה אין מקום להעניש אותה, אין מקום להשתמש באקט הזדוני הקשה. בנסיבות הללו אבקש מבית הדין שיחסוך את הנטל הנוסף. בסופו של דבר למען תושבי העיר, כי אם יוטל נוסף על העיריה, היא לא תוכל לעמוד בו".
על כך חלק היועץ של ארגון העובדים, נשר, שטען כי "אני חושב שאין פה תום לב, כי תקופה ארוכה לא שולם. אם לא היה כסף חריג של משרד הפנים, לא היה ניתן לשלם. בהתנהלות הרגילה של העיריה בעצם לא עושים שום דבר כדי לאפשר תשלום משכורת ורק משלמים שיש תשלום חריג או גביה חריגה".
בתום הדיון פסק בית הדין פסק דין חלקי לפיו "בהמשך לפסק הדין שניתן ביום 17.2.04 - ולאחר שב"כ התובעים הגישו את הפרוט הכספי של חוב העיריה בגין העבר וב"כ העיריה לא חלקה על המספרים והנתונים, ניתן בזאת פסק דין חלקי שקובע שחובה של העיריה נכון למשכורת 1/04 הוא 13,911,652 ₪. באותו פסק דין שניתן ביום 17.2.04 בית הדין הורה בצו כי העיריה תשלם תוך 7 ימים את חוב העבר וכן את המשכורות השוטפת .
השופטים ציינו עוד כי "לגבי ביצוע פסק דין שכבר ניתן ביום 17.2.04 ולגבי אי קיומו לא יכולה להיות כל טענת הגנה", וכי "כל חיוב שנקבע בפסק הדין יתווספו אליו פיצויי הלנת שכר כחוק ממועד מתן פסק הדין הנ"ל - 17.2.04 ועד למועד התשלום בפועל".
הוא הודיע בכתב לראש עיריית לוד, בני רגב, על החלטתו להמליץ בפני השר פורז על הקמת ועדת חקירה לבדיקת תפקוד העירייה.
כתבתנו רותי אברהם מציינת כי נראה שפסק דין חלקי שניתן ב 3 במרץ בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בנוגע לתשלום השכר לעובדי עירית לוד, סייע להחלטה זו.
בדיון טענה נציגת עירית לוד כי גם פסק דין קודם שהורה לה לשלם משכורות לא כובד משום שהיא נתונה במצוקה ומשום כך גם מבקשת לפטור אותה מפיצויי הלנה. היא ציינה כי טענת העובדים שהעיריה עושה כל שביכולתה שלא לשלם משכורות לעובדיה "היא טענה לא הגיונית. איזה טעם מכוון יש לעשות לעיריה שלא לשלם משכורות לעובדיה?"
לעומת זאת טענו העובדים העותרים כי העיריה נותנת עדיפות לתשלום לספקים על פני התשלום לעובדיה. כמו כן הציגו דו"ח ביקורת של משרד הפנים לגבי עירית לוד ובו קבע משרד הפנים כי "סביר להניח שבגלל התנהגותה של העיריה בניהולה הכושל, הוגשו על ידי העובדים תביעות בגין הלנת שכר , כך שתביעות הללו גם כן היו צפויות".
מיכה נשר, יועץ ארגון העובדים אמר בדיון כי לפי נתוני משרד הפנים, מדוח ביקורת של רו"ח , כל השכר של העובדים מהווה 35.9% מהבצוע של התקציב של העיריה בצד התשלומים. כלומר, שני שליש, מהוצאות העיריה הולכות לפעולות שאינן שכר.
זה המקום שבו העיריה צריכה להתייעל בשני שליש בכסף שהיא מוציאה ולא הטענה שחוזרת גם בדיון הקודם, שועד העובדים לא עוזר בתכנית הבראה, הם מהווים בסה"כ שליש מהוצאות העיריה.
הוא הוסיף "הבעיה של העיריה אינה כמו ערים אחרות שלא מגיעות לתקציב שלהם בגלל חסר בגביה, אלא בצד ההוצאות הבזבזיות שלה ושם היא צריכה להתייעל ולא על הגב של העובדים שמהווים רק שליש מההוצאה".
התובעים הגישו לבית הדין העתק מדוח ביקורת לשנת 02' בו לדבריהם "מסכם משרד הפנים את כל מעשי ומחדלי העיריה".
נציגת העיריה טענה עוד כי "היא נמצאת בבעיה, מאחדת מחלוקות ועושה כל מה שיכולה למצוא פתרון למצב הקשה שבו אני נמצאת. במצב כזה אין מקום להעניש אותה, אין מקום להשתמש באקט הזדוני הקשה. בנסיבות הללו אבקש מבית הדין שיחסוך את הנטל הנוסף. בסופו של דבר למען תושבי העיר, כי אם יוטל נוסף על העיריה, היא לא תוכל לעמוד בו".
על כך חלק היועץ של ארגון העובדים, נשר, שטען כי "אני חושב שאין פה תום לב, כי תקופה ארוכה לא שולם. אם לא היה כסף חריג של משרד הפנים, לא היה ניתן לשלם. בהתנהלות הרגילה של העיריה בעצם לא עושים שום דבר כדי לאפשר תשלום משכורת ורק משלמים שיש תשלום חריג או גביה חריגה".
בתום הדיון פסק בית הדין פסק דין חלקי לפיו "בהמשך לפסק הדין שניתן ביום 17.2.04 - ולאחר שב"כ התובעים הגישו את הפרוט הכספי של חוב העיריה בגין העבר וב"כ העיריה לא חלקה על המספרים והנתונים, ניתן בזאת פסק דין חלקי שקובע שחובה של העיריה נכון למשכורת 1/04 הוא 13,911,652 ₪. באותו פסק דין שניתן ביום 17.2.04 בית הדין הורה בצו כי העיריה תשלם תוך 7 ימים את חוב העבר וכן את המשכורות השוטפת .
השופטים ציינו עוד כי "לגבי ביצוע פסק דין שכבר ניתן ביום 17.2.04 ולגבי אי קיומו לא יכולה להיות כל טענת הגנה", וכי "כל חיוב שנקבע בפסק הדין יתווספו אליו פיצויי הלנת שכר כחוק ממועד מתן פסק הדין הנ"ל - 17.2.04 ועד למועד התשלום בפועל".