לכל אזרח שנעצר ע"י המשטרה יש זכות לדרוש באופן מיידי את שירותיו של עורך דין. אם אין לעצור יכולת כספית לשכור עורך דין, תעמיד המדינה לרשותו ייצוג חינם ע"י פרקליט מהסנגוריה הציבורית.
לא ידעתם את כל זה? אתם לא לבד.
המשטרה אינה ממלאת את חובתה כלפי רובם של העצורים, ואינה מיידעת אותם על זכותם לייצוג משפטי. כך עולה מדו"ח שהוגש ע"י הסנגוריה הציבורית.
בשנה שעברה, 83% מהעצורים ביקשו וקיבלו עורך דין רק לאחר שהגיעו לבית המשפט לדיון בהארכת מעצרם.
עו"ד ענבל רובינשטיין, הסנגורית הציבורית הראשית, אמרה אמש במסיבת עיתונאים כי היא פועלת לשינוי החוק, כך שבעתיד חשוד שיודה בחקירה במשטרה מבלי שידע על זכותו לסנגור, הודאתו תיפסל.
יצויין, כי על פי החוק הקיים, עמצור שמסר הודאה מרצונו, גם אם לא יודע מראש על זכותו לעורך דין, ההודאה שמסר משמשת נגדו ראייה קבילה במשפט.
עוד דורשת רובינשטיין, להטיל עונשים משמעתיים על שוטרים שלא ממלאים את חובתם. היא תיארה מצבים בהם מיידעים השוטרים את הנחקרים על זכויותיהם רק לאחר שהודו, או שהללו מתוודעים לזכותם רק בעת הארכת המעצר, כאשר באולם המשפט הם נפגשים עם תורני המעצרים של הסנגוריה.
לדבריה, אזרחים חפים מפשע נאלצים להודות באשמה כדי לעשות עסקת טיעון, משום שלא זכו לייצוג.
על פי החוק, לא כל אזרח זכאי לייצוג חינם, אך לשופטים ניתנה סמכות למנות מיוזמתם סניגור ציבורי לנאשם, גם אם הוא אינו עומד בקריטריונים.
קטינים זכאים להגנה בכל מקרה.
בנוסף, אוסר החוק לדון בעבירה שעונשה עשר שנות מאסר, אם לנאשם אין עורך דין.
לדברי עו"ד רובינשטיין, עיקר חששה הוא כי הדרדרות בזכויותיהם של חשודים יגרום להרשעות של אנשים חפים מפשע.
"הדרך לרסק את הפשע המשתולל איננה בשינויי חקיקה שיקלו עם התביעה, אלא בחיזוק משמעותי של המשטרה ושל הגופים החוקרים", אמרה.
(ב)
לא ידעתם את כל זה? אתם לא לבד.
המשטרה אינה ממלאת את חובתה כלפי רובם של העצורים, ואינה מיידעת אותם על זכותם לייצוג משפטי. כך עולה מדו"ח שהוגש ע"י הסנגוריה הציבורית.
בשנה שעברה, 83% מהעצורים ביקשו וקיבלו עורך דין רק לאחר שהגיעו לבית המשפט לדיון בהארכת מעצרם.
עו"ד ענבל רובינשטיין, הסנגורית הציבורית הראשית, אמרה אמש במסיבת עיתונאים כי היא פועלת לשינוי החוק, כך שבעתיד חשוד שיודה בחקירה במשטרה מבלי שידע על זכותו לסנגור, הודאתו תיפסל.
יצויין, כי על פי החוק הקיים, עמצור שמסר הודאה מרצונו, גם אם לא יודע מראש על זכותו לעורך דין, ההודאה שמסר משמשת נגדו ראייה קבילה במשפט.
עוד דורשת רובינשטיין, להטיל עונשים משמעתיים על שוטרים שלא ממלאים את חובתם. היא תיארה מצבים בהם מיידעים השוטרים את הנחקרים על זכויותיהם רק לאחר שהודו, או שהללו מתוודעים לזכותם רק בעת הארכת המעצר, כאשר באולם המשפט הם נפגשים עם תורני המעצרים של הסנגוריה.
לדבריה, אזרחים חפים מפשע נאלצים להודות באשמה כדי לעשות עסקת טיעון, משום שלא זכו לייצוג.
על פי החוק, לא כל אזרח זכאי לייצוג חינם, אך לשופטים ניתנה סמכות למנות מיוזמתם סניגור ציבורי לנאשם, גם אם הוא אינו עומד בקריטריונים.
קטינים זכאים להגנה בכל מקרה.
בנוסף, אוסר החוק לדון בעבירה שעונשה עשר שנות מאסר, אם לנאשם אין עורך דין.
לדברי עו"ד רובינשטיין, עיקר חששה הוא כי הדרדרות בזכויותיהם של חשודים יגרום להרשעות של אנשים חפים מפשע.
"הדרך לרסק את הפשע המשתולל איננה בשינויי חקיקה שיקלו עם התביעה, אלא בחיזוק משמעותי של המשטרה ושל הגופים החוקרים", אמרה.
(ב)