זאת לעומת כ- 3% בלבד שמעידים על עצמם כי הם ממשיכים להיכנס לאותה חנות. בדיקת הסיבות להתעלמות של אותו שיעור מזערי של צרכנים מבתי עסק ש"סידרו" אותו מעלה כי ל- 29% מהם אין אלטרנטיבה זמינה, % 18 פועלים מתוך ייאוש: "זה ממילא לא ישנה את המצב", כ- 15% נוטים לשכוח ולסלוח ולכ- 10% "אין סבלנות להתעסק עם זה."
מהסקר עולה עוד כי רוב הציבור אינו מסתפק בהחרמת חנויות בלתי הוגנות: כ- 71% אף ממליצים למכריהם להדיר רגליהם מאותן חנויות. ומה בקשר לסולידריות? גם כאן מסתבר כי למעלה מ- 58% מענישים חברות שפגעו מאוד בצרכנים גם כשלא מדובר בפגיעה אישית בהם והם מפסיקים לרכוש מוצרים מחברה שפורסם כי פגעה מאוד בצרכנים - לעומת 18% שמעידים על עצמם כי אינם מתייחסים לפרסומים כאלה.
מנכ"לית המועצה לצרכנות, גלית אבישי, אמרה כי בסקר מסוג זה קיים, באופן טבעי, פער משמעותי בין ההצהרה למעשה. אולם גם אם פער זה נלקח בחשבון ורק מחצית מהמצהירים יצביעו ברגליים ולא ייכנסו לעסק שסידר אותם, זהו יותר מצעד בכוון הנכון ויותר מרמז לעסקים, לציבור נמאס להיות פראייר.
הסקר נערך על-ידי מכון "גיאוקרטוגרפיה" ב- 9 באפריל 2004 בקרב מדגם של 516 מרואיינים מקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. טווח השגיאה הסטטיסטית למדגם בגודל כזה היא
4.4%+ ברמת מובהקות של 95%.
ומי לדעת הציבור מבין הגופים הציבוריים והחברות הגדולות הם הבעייתיים ביותר מבחינה צרכנית? בראש הרשימה מככבים הבנקים, חברת החשמל, והביטוח הלאומי.
לשאלה מי מבין הגופים/חברות/מונופולים לדעתך הוא הבעייתי ביותר מבחינת ההתנהלות כלפי הצרכנים השיב הציבור באופן הבא (מדובר בגופים המככבים בראש הרשימה של כל אחת מהקטגוריות השונות):
חברות גדולות:
• בנקים – 35%
• חברות סלולר - 10%
• חברות ביטוח – 7.5%
• כבלים ולוין – 7%
גופים ציבוריים:
• ביטוח לאומי – 27%
• שרות התעסוקה – 9%
• רשויות מקומיות – 9%
• קופות החולים – 8%
• משטרה – 8%
מונופולים:
• חברת חשמל – 29%
• בזק – 24%
• תחבורה ציבורית – 12%
• דואר – 7%
מנכ"לית המועצה גלית אבישי מבהירה כי מהתוצאות ניתן לראות מגמה ברורה – בכל אותם גופים בהם לא ממש קיימת אלטרנטיבה – ואין תחרות – העסק, הגוף הציבורי, או הסמי ציבורי פחות מתאמץ ומרשה לעצמו לזלזל בציבור הצרכנים השבוי. (ש)
מהסקר עולה עוד כי רוב הציבור אינו מסתפק בהחרמת חנויות בלתי הוגנות: כ- 71% אף ממליצים למכריהם להדיר רגליהם מאותן חנויות. ומה בקשר לסולידריות? גם כאן מסתבר כי למעלה מ- 58% מענישים חברות שפגעו מאוד בצרכנים גם כשלא מדובר בפגיעה אישית בהם והם מפסיקים לרכוש מוצרים מחברה שפורסם כי פגעה מאוד בצרכנים - לעומת 18% שמעידים על עצמם כי אינם מתייחסים לפרסומים כאלה.
מנכ"לית המועצה לצרכנות, גלית אבישי, אמרה כי בסקר מסוג זה קיים, באופן טבעי, פער משמעותי בין ההצהרה למעשה. אולם גם אם פער זה נלקח בחשבון ורק מחצית מהמצהירים יצביעו ברגליים ולא ייכנסו לעסק שסידר אותם, זהו יותר מצעד בכוון הנכון ויותר מרמז לעסקים, לציבור נמאס להיות פראייר.
הסקר נערך על-ידי מכון "גיאוקרטוגרפיה" ב- 9 באפריל 2004 בקרב מדגם של 516 מרואיינים מקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. טווח השגיאה הסטטיסטית למדגם בגודל כזה היא
4.4%+ ברמת מובהקות של 95%.
ומי לדעת הציבור מבין הגופים הציבוריים והחברות הגדולות הם הבעייתיים ביותר מבחינה צרכנית? בראש הרשימה מככבים הבנקים, חברת החשמל, והביטוח הלאומי.
לשאלה מי מבין הגופים/חברות/מונופולים לדעתך הוא הבעייתי ביותר מבחינת ההתנהלות כלפי הצרכנים השיב הציבור באופן הבא (מדובר בגופים המככבים בראש הרשימה של כל אחת מהקטגוריות השונות):
חברות גדולות:
• בנקים – 35%
• חברות סלולר - 10%
• חברות ביטוח – 7.5%
• כבלים ולוין – 7%
גופים ציבוריים:
• ביטוח לאומי – 27%
• שרות התעסוקה – 9%
• רשויות מקומיות – 9%
• קופות החולים – 8%
• משטרה – 8%
מונופולים:
• חברת חשמל – 29%
• בזק – 24%
• תחבורה ציבורית – 12%
• דואר – 7%
מנכ"לית המועצה גלית אבישי מבהירה כי מהתוצאות ניתן לראות מגמה ברורה – בכל אותם גופים בהם לא ממש קיימת אלטרנטיבה – ואין תחרות – העסק, הגוף הציבורי, או הסמי ציבורי פחות מתאמץ ומרשה לעצמו לזלזל בציבור הצרכנים השבוי. (ש)