"בכוונתי לנצל את הצעת החוק הממשלתית לפתיחת שידורי רדיו ארציים ייעודיים, ליצירת רפורמה רחבה בשוק הרדיו ולפתיחת תחנות הרדיו הארציות לתחרות", כך אמר היום יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ שלום שמחון. שמחון הבהיר כי אין בכוונתו לקדם את הצעת החוק הממשלתית עד תום הפגרה, כבקשת יו"ר הקואליציה, וכי ועדת הכלכלה לא צריכה לסייע להכשרת ערוץ כזה או אחר שהממשלה מעונינת בו מטעמים פוליטיים. שמחון אמר עוד כי אין זה תקין שהמדינה שולטת בכל ערוצי רדיו ארציים בלי שניתנת דריסת רגל למגזר הפרטי בתחום זה. לדבריו המדינה צריכה להתרכז בתפקידה כרגולטור ולא בהפעלה של ערוצים ארציים שנשענים על הקופה הציבורית.
שמחון ביקש ממועצת הרשות השנייה וממשרדי האוצר, המשפטים והתקשורת להגיש לועדת הכלכלה מודל לפתיחת תחום תחנות הרדיו הארציות לתחרות, שיכלול לוח זמנים שיעוגן בחקיקה, מספר הזכיינים שייגשו למכרזים, אופי התחרות ושיטת השידור. שמחון ביקש עוד כי המכרזים לתחנות הארציות יוגשו על ידי הרשות השנייה כפי שנעשה במכרזים על ערוצי הטלוויזיה "ללא תוספות של קומיסרים ממשלתיים", כהגדרתו. שמחון ביקש עוד ממשרדי הממשלה וממועצת הרשות השניה להכין תכנית לאכיפה משמעותית שתמנע מתחנות הרדיו הפירטיות להמשיך לשדר. בנוסף התבקשו משרדי הממשלה והרשות השנייה להכין תכנית פעולה, הכוללת חבילת הטבות, שתמנע קריסתן של תחנות הרדיו האזוריות. הועדה קיבלה את דרישתו של ח"כ אבשלום וילן כי תכנית הפעולה תכלול גם את הבטחת עתידה של רשות השידור.
זעמם של חברי הכנסת יצא בעיקר לנוכח הסעיפים הקובעים כי ועדת המכרזים לצורך בחירת הזוכה במכרז לתחנה ארצית ייעודית, תהיה מורכבת ממועצת הרשות השנייה ומשלושה נציגי ציבור שתמנה הממשלה. בחירת הזוכה במכרז תצריך רוב של 11 מחברי ועדת המכרזים ובהם נציג ציבור אחד. ח"כ איתן כבל אמר כי "ברור לכל שהמרכז תפור עבור ערוץ. לא סתם תפירה, אלא תפירה עילית, ממש ורסאצ'ה". כבל הוסיף כי נוכחותם של נציגי הציבור במקורבים לנושא בועדת המכרזים היא בבחינת "החתול השומר על שמנת". כבל אמר כי פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה כי יבדוק את העניין.ח"כ אליעזר כהן לעומת זאת אמר כי הוא תומך בהצעת החוק הממשלתי וכי ערוץ 7 מיועד לכלל אזרחי ישראל.
מנכ"ל הרשות השנייה, מוטי שקלר התנגד אף הוא להצעת החוק הממשלתית. לדבריו לא יעלה על הדעת להוסיף למועצה 3 "משגיחי כשרות". שקלר התנגד גם לדרישת הרוב המיוחס וציין כי החלטות משמעותיות התקבלו במועצת הרשות השנייה על חודו של קול. גם נציגת משרד המשפטים, נגה רובינשטיין אמרה כי "אין צורך בהוספת נציגים נוספים למועצת הרשות השנייה ואין לתת עדיפות וזכות וטו לחבר מסויים".
מנכ"ל משרד התקשורת, אורי אולניק, ציין כי הצעת החוק גובשה עוד בימיו של יוסי ביילין כשר משפטים, וכי הסדרת ערוצי הרדיו הייעודיים תסדיר את בעיית הערוצי הפיראטים כפי שהיה עם ערוצי הטלוויזיה הפירטיים. אולניק הבהיר כי הממשלה עדיין אינה יודעת מה יהיה אופיים של 3 הערוצים הייעודיים. אולניק הביע חשש שגם אם תחליט הממשלה כי אחד הערוצים הייעודיים יהיה חרדי, עדיין ימשיכו לפעול תחנות פירטיות, של אותם פלגים שלא יזכו. לעומתו טען ח"כ אייכלר "כי כשם שכל אחד יכול לרכוש קו טלפון, יש לאפשר לכל אחד לקבל קו שידור. שליטת הממשלה במשאב של התדרים היא לא דמוקרטית".
אולניק אמר לחברי הועדה כי משרד התקשורת מגבש הצעת חוק להוספת ערוצי רדיו לווייני- דיגיטלי, שתפתח אפשרות להכנסת עשרות ערוצי רדיו ותפתור למעשה את החוסר בתדרים. שמחון ביקש מאולניק דו"ח על הצעתו וביקש לבחון האם ניתן לכלול אותה בחקיקה הממשלתית.
דוד בן בסט, יו"ר התאחדות תחנות הרדיו האזוריות, אמר כי מצבן של תחנות הרדיו האזוריות קטסטרוספלי ואם יפתחו תחנות רדיו ייעודיות מצבן של תחנות האזוריות רק יוחמר. לדבריו מדינת ישראל פרסמה את המכרז לתחנות רדיו אזוריות ללא מחשבה וקבעה כי יפתחו 14 תחנות על שטחה הקטן של המדינה. גלעד קריב, מהמרכז לפלורליזם של התנועה הרפורמית אמר כי הצעת החוק הממשלתית מאפשרת שיעבוד הערוצים הארציים לצרכים פוליטיים ולא תרבותיים. (ש)
שמחון ביקש ממועצת הרשות השנייה וממשרדי האוצר, המשפטים והתקשורת להגיש לועדת הכלכלה מודל לפתיחת תחום תחנות הרדיו הארציות לתחרות, שיכלול לוח זמנים שיעוגן בחקיקה, מספר הזכיינים שייגשו למכרזים, אופי התחרות ושיטת השידור. שמחון ביקש עוד כי המכרזים לתחנות הארציות יוגשו על ידי הרשות השנייה כפי שנעשה במכרזים על ערוצי הטלוויזיה "ללא תוספות של קומיסרים ממשלתיים", כהגדרתו. שמחון ביקש עוד ממשרדי הממשלה וממועצת הרשות השניה להכין תכנית לאכיפה משמעותית שתמנע מתחנות הרדיו הפירטיות להמשיך לשדר. בנוסף התבקשו משרדי הממשלה והרשות השנייה להכין תכנית פעולה, הכוללת חבילת הטבות, שתמנע קריסתן של תחנות הרדיו האזוריות. הועדה קיבלה את דרישתו של ח"כ אבשלום וילן כי תכנית הפעולה תכלול גם את הבטחת עתידה של רשות השידור.
זעמם של חברי הכנסת יצא בעיקר לנוכח הסעיפים הקובעים כי ועדת המכרזים לצורך בחירת הזוכה במכרז לתחנה ארצית ייעודית, תהיה מורכבת ממועצת הרשות השנייה ומשלושה נציגי ציבור שתמנה הממשלה. בחירת הזוכה במכרז תצריך רוב של 11 מחברי ועדת המכרזים ובהם נציג ציבור אחד. ח"כ איתן כבל אמר כי "ברור לכל שהמרכז תפור עבור ערוץ. לא סתם תפירה, אלא תפירה עילית, ממש ורסאצ'ה". כבל הוסיף כי נוכחותם של נציגי הציבור במקורבים לנושא בועדת המכרזים היא בבחינת "החתול השומר על שמנת". כבל אמר כי פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה כי יבדוק את העניין.ח"כ אליעזר כהן לעומת זאת אמר כי הוא תומך בהצעת החוק הממשלתי וכי ערוץ 7 מיועד לכלל אזרחי ישראל.
מנכ"ל הרשות השנייה, מוטי שקלר התנגד אף הוא להצעת החוק הממשלתית. לדבריו לא יעלה על הדעת להוסיף למועצה 3 "משגיחי כשרות". שקלר התנגד גם לדרישת הרוב המיוחס וציין כי החלטות משמעותיות התקבלו במועצת הרשות השנייה על חודו של קול. גם נציגת משרד המשפטים, נגה רובינשטיין אמרה כי "אין צורך בהוספת נציגים נוספים למועצת הרשות השנייה ואין לתת עדיפות וזכות וטו לחבר מסויים".
מנכ"ל משרד התקשורת, אורי אולניק, ציין כי הצעת החוק גובשה עוד בימיו של יוסי ביילין כשר משפטים, וכי הסדרת ערוצי הרדיו הייעודיים תסדיר את בעיית הערוצי הפיראטים כפי שהיה עם ערוצי הטלוויזיה הפירטיים. אולניק הבהיר כי הממשלה עדיין אינה יודעת מה יהיה אופיים של 3 הערוצים הייעודיים. אולניק הביע חשש שגם אם תחליט הממשלה כי אחד הערוצים הייעודיים יהיה חרדי, עדיין ימשיכו לפעול תחנות פירטיות, של אותם פלגים שלא יזכו. לעומתו טען ח"כ אייכלר "כי כשם שכל אחד יכול לרכוש קו טלפון, יש לאפשר לכל אחד לקבל קו שידור. שליטת הממשלה במשאב של התדרים היא לא דמוקרטית".
אולניק אמר לחברי הועדה כי משרד התקשורת מגבש הצעת חוק להוספת ערוצי רדיו לווייני- דיגיטלי, שתפתח אפשרות להכנסת עשרות ערוצי רדיו ותפתור למעשה את החוסר בתדרים. שמחון ביקש מאולניק דו"ח על הצעתו וביקש לבחון האם ניתן לכלול אותה בחקיקה הממשלתית.
דוד בן בסט, יו"ר התאחדות תחנות הרדיו האזוריות, אמר כי מצבן של תחנות הרדיו האזוריות קטסטרוספלי ואם יפתחו תחנות רדיו ייעודיות מצבן של תחנות האזוריות רק יוחמר. לדבריו מדינת ישראל פרסמה את המכרז לתחנות רדיו אזוריות ללא מחשבה וקבעה כי יפתחו 14 תחנות על שטחה הקטן של המדינה. גלעד קריב, מהמרכז לפלורליזם של התנועה הרפורמית אמר כי הצעת החוק הממשלתית מאפשרת שיעבוד הערוצים הארציים לצרכים פוליטיים ולא תרבותיים. (ש)