איגוד הסוכרת הבינלאומי יקדיש את שנת 2004 להעלאת מודעות למחלת כליות אצל חולי סוכרת, תחת הסיסמא: "Diabetes could cost your kidneys". בישראל חלה בשנה וחצי האחרונות עלייה במספר חולי הסוכרת המגיעים למצב של אי ספיקת כליות סופנית ונזקקים לדיאליזה.
"כליותיהם של כ - 40% מהמטופלים חדלו לתפקד כתוצאה ממחלת הסוכרת", מתריע פרופ' יורם יגיל, נשיא האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם. הוא מדגיש כי השילוב של שתי המחלות, סוכרת ואי ספיקת כליות, מקשה מאוד על הטיפול.
פרופ' יגיל מוסיף: "פגיעה בכליות נגרמת כתוצאה מאיזון לא מספק של מחלת הסוכרת. מחלת הכליות בשלביה הראשונים נטולת תסמינים לחלוטין וסימניה מתחילים להופיע רק בשלבים מאוחרים שבהם החולה כבר מגיע לאי ספיקת כליות מתקדמת או לכשל כלייתי המצריך דיאליזה". לדבריו על חולי סוכרת לעבור הליך אבחון כלייתי לפחות אחת לשנה.
ניתן למנוע בתפתחות מחלת כליות ע"י איזון מרבי של הסוכרת ושמירה על ערכי סוכר קרובים לנורמה. כיום עומדים לרשות החולים סוגי אינסולין חדשים המחקים את הפעילות הטבעית של הלבלב בגוף הבריא ומאזנים טוב יותר את מחלת הסוכרת. למרות זאת, חלק מחולי הסוכרת המקפידים ביותר על איזון סוכר יפתחו מחלת הכליות משום נטייתם הגנטית. כמו כן, יש לטפל בחולה בתרופות המעכבות בצורה משמעותית את התקדמות מחלת הכליה.
יצוין כי פרופ' יגיל נמנה עם החוקרים הבכירים בעולם המובילים את המחקר על הנטייה הגנטית לפתח סוכרת ככלל ומחלת כליות בפרט. מחקרו עוסק במציאת המנגנונים הגורמים לאדם אחד לחלות בסוכרת ולפתח מחלת כליות בעוד אחרים החשופים לתנאים סביבתיים זהים אינם לוקים במחלה. גילוי המנגנונים עשוי להביא לפיתוח שיטות ותרופות למניעת התפתחות הסוכרת וסיבוכיה הרבים.
מחלת כליות ניתן לאבחן בעזרת שתי בדיקות פשוטות, המבוצעות במעבדות בקופת חולים: דם לריכוז קריאטנין וחלבון בשתן. הימצאות כמות קטנה של חלבון בשתן מעידה על כך שכליותיו של החולה כבר נפגעו. כבר משלב זה חשוב להתחיל טיפול, שמטרתו מניעת פגיעה נוספת והתדרדרות מצב הכליה. ככל שכמות החלבון בשתן ורמות הקריאטנין בדם גבוהות יותר, כך ניתן להסיק שמחלת הסוכרת גרמה לנזק תפקודי רב יותר לכליות.
במידה והבדיקות כבר מעידות על נזק כלייתי, על המטופל לדרוש מרופא המשפחה הפנייה לייעוץ אצל מומחה למחלות כליה (נפרולוג), לצורך בחירת טיפול מתאים והמשך מעקב.
מומלץ לחולי סוכרת הסובלים מפגיעה בתפקודי הכליה לקבל טיפול בתרופה בשם 'נובונרם'. בשימוש בתרופה זו הגוף 'מתפנה' דרך דרכי המרה, בניגוד לשאר התרופות המתפנות דרך הכליות.
כאשר מתעוררת בעיה בתפקוד הכליות, התרופות לאיזון הסוכרת מצטברות בגוף ועלולות לגרום לחולה נזק בריאותי. עד השימוש בנובונורם, בהיעדר אלטרנטיבה לטיפול דרך הפה, רופאים הקדימו להעביר חולים הסובלים מאי ספיקת כליות לטיפול בזריקות אינסולין.
אצל רוב חולי הסוכרת הסובלים מפגיעה בכליות יש גם יתר לחץ דם. לחץ דם גבוה מאיץ את הפגיעה בכליות ולהפך ככל שלחץ הדם נמוך כך קטנה הפגיעה הכלייתית. לכן חובה לטפל ביתר לחץ דם ברצינות, בהתמדה ובעיקשות עד להורדת לחץ הדם לערכים נורמליים.
(ר.א.י)
"כליותיהם של כ - 40% מהמטופלים חדלו לתפקד כתוצאה ממחלת הסוכרת", מתריע פרופ' יורם יגיל, נשיא האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם. הוא מדגיש כי השילוב של שתי המחלות, סוכרת ואי ספיקת כליות, מקשה מאוד על הטיפול.
פרופ' יגיל מוסיף: "פגיעה בכליות נגרמת כתוצאה מאיזון לא מספק של מחלת הסוכרת. מחלת הכליות בשלביה הראשונים נטולת תסמינים לחלוטין וסימניה מתחילים להופיע רק בשלבים מאוחרים שבהם החולה כבר מגיע לאי ספיקת כליות מתקדמת או לכשל כלייתי המצריך דיאליזה". לדבריו על חולי סוכרת לעבור הליך אבחון כלייתי לפחות אחת לשנה.
ניתן למנוע בתפתחות מחלת כליות ע"י איזון מרבי של הסוכרת ושמירה על ערכי סוכר קרובים לנורמה. כיום עומדים לרשות החולים סוגי אינסולין חדשים המחקים את הפעילות הטבעית של הלבלב בגוף הבריא ומאזנים טוב יותר את מחלת הסוכרת. למרות זאת, חלק מחולי הסוכרת המקפידים ביותר על איזון סוכר יפתחו מחלת הכליות משום נטייתם הגנטית. כמו כן, יש לטפל בחולה בתרופות המעכבות בצורה משמעותית את התקדמות מחלת הכליה.
יצוין כי פרופ' יגיל נמנה עם החוקרים הבכירים בעולם המובילים את המחקר על הנטייה הגנטית לפתח סוכרת ככלל ומחלת כליות בפרט. מחקרו עוסק במציאת המנגנונים הגורמים לאדם אחד לחלות בסוכרת ולפתח מחלת כליות בעוד אחרים החשופים לתנאים סביבתיים זהים אינם לוקים במחלה. גילוי המנגנונים עשוי להביא לפיתוח שיטות ותרופות למניעת התפתחות הסוכרת וסיבוכיה הרבים.
מחלת כליות ניתן לאבחן בעזרת שתי בדיקות פשוטות, המבוצעות במעבדות בקופת חולים: דם לריכוז קריאטנין וחלבון בשתן. הימצאות כמות קטנה של חלבון בשתן מעידה על כך שכליותיו של החולה כבר נפגעו. כבר משלב זה חשוב להתחיל טיפול, שמטרתו מניעת פגיעה נוספת והתדרדרות מצב הכליה. ככל שכמות החלבון בשתן ורמות הקריאטנין בדם גבוהות יותר, כך ניתן להסיק שמחלת הסוכרת גרמה לנזק תפקודי רב יותר לכליות.
במידה והבדיקות כבר מעידות על נזק כלייתי, על המטופל לדרוש מרופא המשפחה הפנייה לייעוץ אצל מומחה למחלות כליה (נפרולוג), לצורך בחירת טיפול מתאים והמשך מעקב.
מומלץ לחולי סוכרת הסובלים מפגיעה בתפקודי הכליה לקבל טיפול בתרופה בשם 'נובונרם'. בשימוש בתרופה זו הגוף 'מתפנה' דרך דרכי המרה, בניגוד לשאר התרופות המתפנות דרך הכליות.
כאשר מתעוררת בעיה בתפקוד הכליות, התרופות לאיזון הסוכרת מצטברות בגוף ועלולות לגרום לחולה נזק בריאותי. עד השימוש בנובונורם, בהיעדר אלטרנטיבה לטיפול דרך הפה, רופאים הקדימו להעביר חולים הסובלים מאי ספיקת כליות לטיפול בזריקות אינסולין.
אצל רוב חולי הסוכרת הסובלים מפגיעה בכליות יש גם יתר לחץ דם. לחץ דם גבוה מאיץ את הפגיעה בכליות ולהפך ככל שלחץ הדם נמוך כך קטנה הפגיעה הכלייתית. לכן חובה לטפל ביתר לחץ דם ברצינות, בהתמדה ובעיקשות עד להורדת לחץ הדם לערכים נורמליים.
(ר.א.י)