כתבנו חגי סרי לוי מסר כי כמו כן הוחל בהכנות לניסוח משאל עם.
חברת הכנסת אתי לבני, שיזמה את הדיון, אמרה כי בפינוי הקודם של יישובים עשתה ממשלת ישראל שגיאות רבות, ולכן הפעם יש ללמוד משגיאות העבר כדי שהמהלך, אם יתנהל, ייעשה מתוך הסכמה רחבה ככל האפשר. היא ביקשה שוועדת החוקה תלווה את התהליך ותקבל דיווחים על ההתקדמות בנושא.
במהלך הישיבה אמר אברמוביץ כי הצוות שבראשותו מרכז את עבודת המטה המתבצעת למקרה שבו תתקבלנה החלטות בדבר פינוי ופיצוי מתיישבים, וכי עבודה זו מתבצעת לבקשתו של ראש הממשלה, במסגרת עבודת המטה שמרכזת המועצה לביטחון לאומי.
אברמוביץ ציין כי מדובר בתהליך קשה וכואב, שעצם העיסוק בו מעורר שאלות מורכבות ומעוררות מחלוקת. פינויים של מתיישבים מביתם, אשר הוקם כחוק, ובהתאם למדיניות ממשלות ישראל במשך שנים רבות, אם יתקיים, הוא תהליך רגיש מאוד, ובעל השלכות לאומיות, חברתיות, כלכליות ואישיות. השלכות אלו הן רבות משמעות. "אני סבור כי כל התהליך חייב להתבצע ברגישות רבה ומתוך כבוד רב למתיישבים ולפועלם רב השנים", אמר.
יו"ר הוועדה חה"כ מיכאל איתן אמר כי מהדיווח אפשר להבין שהדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה מקדמים במרץ רב את יוזמתו המדינית של ראש הממשלה ופועלים לגיבוש תוכנית מקיפה, הכוללת ירידה לפרטים ותחזית של מהלכים אחדים קדימה. יחד עם זאת, אמר איתן, מדברי מנכ"ל משרד המשפטים עולה שאין להוציא מכלל אפשרות שאם הדרגים המדיניים יחליטו שלא בשלו התנאים ליישום התוכנית לא ייעשה כל שימוש בעבודה המתבצעת.
עוד אמר ח"כ איתן כי "צריך להגיד את האמת... מטרנספרים אותם ולכן צריך לעשות זאת בהומניות תוך מתן פיצוי ראוי במידת האפשר".
אורית סטרוק, תושבת חברון, המקדישה בשנים האחרונות מאמץ רב בעיסוק בממד המשפטי הקשור לניסיונות לגרש מתיישבים, אמרה לערוץ 7 כי מנכ"ל משרד המשפטים אמר שהוועדה תמליץ לא לגשת להליך הגירוש ללא החלטת ממשלה וללא חקיקה ראשית. לדברי סטרוק, אברמוביץ רמז לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שבזמן הגירוש מימית לא היה קיים, וכיום יהיה צורך לשנותו כדי לאפשר את גירושם של אלפי יהודים מבתיהם.
סטרוק מציינת כי חברת הכנסת יולי תמיר שאלה את מנכ"ל משרד המשפטים מדוע יש צורך בחקיקה והאם אין די בזו הקיימת. הוא השיב לה, הוסיפה סטרוק, כי יכול להיות שאפשר לפנות גם בכלים הקיימים וללא צורך בחקיקה נוספת, אבל בגלל רגישות הנושא, הוא טוען, יש להמליץ על חקיקה ראשית, וזו עמדת משרד המשפטים.
"נדהמתי", אומרת סטרוק, "מכך שיולי תמיר, 'אבירת ההגנה על זכויות האדם', אומרת כי נושא החקיקה מדאיג אותה משום שהוא עלול להאט באופן משמעותי את התהליך הפוליטי. חמור מאד שדווקא אחת כמוה מוכנה לרמוס זכויות אזרח בעבור אינטרסים פוליטיים שלה".
לדבריה של סטרוק, באמצעים משפטיים ופוליטיים אפשר למנוע גירוש מתיישבים, וזאת מפני שהדבר כרוך בשינוי חקיקה, והליך זה "מותנה באצבע של כל חבר כנסת", כלשונה. שינוי חקיקה ראשי יחייב חברי כנסת רבים יותר להתלבט עם מצפונם בנושא, הוסיפה סטרוק.
אם המבקשים לעקור את המתיישבים לא ישיגו את הרוב הדרוש לבצע שינוי חקיקה יתברר כי "ההתיישבות אמרה את דברה", כלשונה של סטרוק. לדבריה, ראוי לשים לב להערתו של חבר הכנסת אופיר פינס, המשקפת את ההצלחה בהתמודדות עם עקירת מאחזים במישור המשפטי. הוא שאל את נציג משרד המשפטים האם הם נערכים למאסה של עתירות לבג"ץ, וזאת כלקח למ השהוא כינה "הבית ספר שעשו המתנחלים למדינה בסוגיית המאחזים".
סטרוק הוסיפה כי היא רחוקה מלהשליך את יהבה על בג"ץ. "בבג"ץ האחרון של המאחזים ראינו את הדו פרצופיות הבוטה של השופטת דורנר. אבירת זכויות האדם השליכה אותנו כלאחר יד 'מכל המדרגות' בלי שום נימוק סביר", אמרה סטרוק. לדבריה, שופטי בג"ץ הם אנשים עם השקפת עולם מרוחקת משל המתיישבים, ולא הם המשענת, אבל מכיוון שמדובר בהליך של חקיקה, ובו מעורבים חברי כנסת, "יש בהחלט זירה נכבדת שבה אפשר לפעול".
חברת הכנסת אתי לבני, שיזמה את הדיון, אמרה כי בפינוי הקודם של יישובים עשתה ממשלת ישראל שגיאות רבות, ולכן הפעם יש ללמוד משגיאות העבר כדי שהמהלך, אם יתנהל, ייעשה מתוך הסכמה רחבה ככל האפשר. היא ביקשה שוועדת החוקה תלווה את התהליך ותקבל דיווחים על ההתקדמות בנושא.
במהלך הישיבה אמר אברמוביץ כי הצוות שבראשותו מרכז את עבודת המטה המתבצעת למקרה שבו תתקבלנה החלטות בדבר פינוי ופיצוי מתיישבים, וכי עבודה זו מתבצעת לבקשתו של ראש הממשלה, במסגרת עבודת המטה שמרכזת המועצה לביטחון לאומי.
אברמוביץ ציין כי מדובר בתהליך קשה וכואב, שעצם העיסוק בו מעורר שאלות מורכבות ומעוררות מחלוקת. פינויים של מתיישבים מביתם, אשר הוקם כחוק, ובהתאם למדיניות ממשלות ישראל במשך שנים רבות, אם יתקיים, הוא תהליך רגיש מאוד, ובעל השלכות לאומיות, חברתיות, כלכליות ואישיות. השלכות אלו הן רבות משמעות. "אני סבור כי כל התהליך חייב להתבצע ברגישות רבה ומתוך כבוד רב למתיישבים ולפועלם רב השנים", אמר.
יו"ר הוועדה חה"כ מיכאל איתן אמר כי מהדיווח אפשר להבין שהדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה מקדמים במרץ רב את יוזמתו המדינית של ראש הממשלה ופועלים לגיבוש תוכנית מקיפה, הכוללת ירידה לפרטים ותחזית של מהלכים אחדים קדימה. יחד עם זאת, אמר איתן, מדברי מנכ"ל משרד המשפטים עולה שאין להוציא מכלל אפשרות שאם הדרגים המדיניים יחליטו שלא בשלו התנאים ליישום התוכנית לא ייעשה כל שימוש בעבודה המתבצעת.
עוד אמר ח"כ איתן כי "צריך להגיד את האמת... מטרנספרים אותם ולכן צריך לעשות זאת בהומניות תוך מתן פיצוי ראוי במידת האפשר".
אורית סטרוק, תושבת חברון, המקדישה בשנים האחרונות מאמץ רב בעיסוק בממד המשפטי הקשור לניסיונות לגרש מתיישבים, אמרה לערוץ 7 כי מנכ"ל משרד המשפטים אמר שהוועדה תמליץ לא לגשת להליך הגירוש ללא החלטת ממשלה וללא חקיקה ראשית. לדברי סטרוק, אברמוביץ רמז לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שבזמן הגירוש מימית לא היה קיים, וכיום יהיה צורך לשנותו כדי לאפשר את גירושם של אלפי יהודים מבתיהם.
סטרוק מציינת כי חברת הכנסת יולי תמיר שאלה את מנכ"ל משרד המשפטים מדוע יש צורך בחקיקה והאם אין די בזו הקיימת. הוא השיב לה, הוסיפה סטרוק, כי יכול להיות שאפשר לפנות גם בכלים הקיימים וללא צורך בחקיקה נוספת, אבל בגלל רגישות הנושא, הוא טוען, יש להמליץ על חקיקה ראשית, וזו עמדת משרד המשפטים.
"נדהמתי", אומרת סטרוק, "מכך שיולי תמיר, 'אבירת ההגנה על זכויות האדם', אומרת כי נושא החקיקה מדאיג אותה משום שהוא עלול להאט באופן משמעותי את התהליך הפוליטי. חמור מאד שדווקא אחת כמוה מוכנה לרמוס זכויות אזרח בעבור אינטרסים פוליטיים שלה".
לדבריה של סטרוק, באמצעים משפטיים ופוליטיים אפשר למנוע גירוש מתיישבים, וזאת מפני שהדבר כרוך בשינוי חקיקה, והליך זה "מותנה באצבע של כל חבר כנסת", כלשונה. שינוי חקיקה ראשי יחייב חברי כנסת רבים יותר להתלבט עם מצפונם בנושא, הוסיפה סטרוק.
אם המבקשים לעקור את המתיישבים לא ישיגו את הרוב הדרוש לבצע שינוי חקיקה יתברר כי "ההתיישבות אמרה את דברה", כלשונה של סטרוק. לדבריה, ראוי לשים לב להערתו של חבר הכנסת אופיר פינס, המשקפת את ההצלחה בהתמודדות עם עקירת מאחזים במישור המשפטי. הוא שאל את נציג משרד המשפטים האם הם נערכים למאסה של עתירות לבג"ץ, וזאת כלקח למ השהוא כינה "הבית ספר שעשו המתנחלים למדינה בסוגיית המאחזים".
סטרוק הוסיפה כי היא רחוקה מלהשליך את יהבה על בג"ץ. "בבג"ץ האחרון של המאחזים ראינו את הדו פרצופיות הבוטה של השופטת דורנר. אבירת זכויות האדם השליכה אותנו כלאחר יד 'מכל המדרגות' בלי שום נימוק סביר", אמרה סטרוק. לדבריה, שופטי בג"ץ הם אנשים עם השקפת עולם מרוחקת משל המתיישבים, ולא הם המשענת, אבל מכיוון שמדובר בהליך של חקיקה, ובו מעורבים חברי כנסת, "יש בהחלט זירה נכבדת שבה אפשר לפעול".