בית המשפט קובע כי על פי החוזה המשולש, גם אם קיימת חובה לפצות את הסוכנות בשל שינוי יעוד קרקע, החובה במקרה זה מוטלת על מינהל מקרקעי ישראל ולא על המושב או הקיבוץ, כך נקבע בפסק דין חדש של בית המשפט העליון בתביעה של מושב בית נחמיה נגד הסוכנות היהודית.
פסיקה זו עשויה לשים קץ למחלוקת שניטשה בשנים האחרונות בין הסוכנות לבין החקלאים בשל תביעת הסוכנות מהישובים לקבל 4% מערכה החדש של הקרקע, לאחר שינוי יעוד.
מנהל תחום מיסוי מקרקעין בברית פיקוח, רו"ח יוסי שלם, אמר שפסיקת בית המשפט העליון פותחת בפני קיבוצים ומושבים ששילמו לסוכנות דמי הסכמה לדרוש את כספם בחזרה. עם זאת, הוא הדגיש שהחלטת בית המשפט אינה פותרת את הקיבוצים והמושבים שיש להם חוב קיים, הטעון פרעון, לסוכנות מסילוק יתרת החוב בטרם שינוי יעוד הקרקע. במקרים בהם הישוב חתם על "כתב ויתור" יש לבדוק בכל מקרה לגופו האם קיימת עילה לביטול החתימה ולתבוע את השבת הסכומים ששילם.
יצוין שבימים אלו אכן מתקיים מו"מ בין המדינה לבין הסוכנות על קביעת מנגנון הפיצוי. מדובר בסכומים גבוהים שיכולים להגיע עד 50 מיליון דולר בשנה. (ש)
פסיקה זו עשויה לשים קץ למחלוקת שניטשה בשנים האחרונות בין הסוכנות לבין החקלאים בשל תביעת הסוכנות מהישובים לקבל 4% מערכה החדש של הקרקע, לאחר שינוי יעוד.
מנהל תחום מיסוי מקרקעין בברית פיקוח, רו"ח יוסי שלם, אמר שפסיקת בית המשפט העליון פותחת בפני קיבוצים ומושבים ששילמו לסוכנות דמי הסכמה לדרוש את כספם בחזרה. עם זאת, הוא הדגיש שהחלטת בית המשפט אינה פותרת את הקיבוצים והמושבים שיש להם חוב קיים, הטעון פרעון, לסוכנות מסילוק יתרת החוב בטרם שינוי יעוד הקרקע. במקרים בהם הישוב חתם על "כתב ויתור" יש לבדוק בכל מקרה לגופו האם קיימת עילה לביטול החתימה ולתבוע את השבת הסכומים ששילם.
יצוין שבימים אלו אכן מתקיים מו"מ בין המדינה לבין הסוכנות על קביעת מנגנון הפיצוי. מדובר בסכומים גבוהים שיכולים להגיע עד 50 מיליון דולר בשנה. (ש)