החלטת השופט חשין לדחות את הבקשה לדון פעם נוספת בעניין הצו להריסת המאחזים הקרויים "בלתי מורשים" היא הוכחה נוספת לכך שבג"ץ נגוע באפליה פוליטית ומספק צדק סלקטיווי למגזרים מסוימים בלבד, כך אומרת אורית סטרוק מוועד הפעולה קריית ארבע חברון.
לדבריה, בית המשפט העליון לא התמודד כלל עם הטענות כבדות המשקל שהעלו העותרים, בדיוק כפי שעשתה זאת קודם לכן השופטת דורנר, אשר בעקבות פסק הדין שלה התבקש הדיון הנוסף שעליו מדובר.
שופטי בג"ץ לא התמודדו כלל עם טענות כבדות משקל שהעלו העותרים על קיום אפליה בוטה,בלתי סבירה ובלתי מוצדקת המבוססת על שיקולים פוליטיים בלבד נגד האוכלוסייה היהודית ביש"ע.
הם כלל לא הגיבו על הוכחה שסיפקו העותרים לגבי המניעים הזרים של מוציאי צו ההריסה והגירוש. הם בחרו להתעלם מהעובדה שהצו הוצא ללא הסמכה של ממשלת ישראל.
הם אפשרו פגיעה חמורה ובלתי פרופורציונאלית בזכויות היסוד של יהודים תושבי יש"ע, ופגעו פגיעה אנושה באמון המעורער ממילא של הציבור במערכת המשפט, שאמורה ושמתיימרת להיות מערכת הצדק.
"אנו בטוחים, שלמרות הסיום המאכזב של ההליך המשפטי עם ישראל יאמר את דברו ויבטא את אהבתו לארץ ישראל", אמרה סטרוק.
עו"ד נדב העצני, מי שייצג את מועצת קריית ארבע בדיון בנושא עקירת המאחזים בבית המשפט העליון, אמר בתכנית "סוגרים יום" בערוץ 7 כי בית המשפט סירב לאפשר קיומו של דיון נוסף בעתירה אשר ביקשה למנוע מראש הממשלה, משר הביטחון ומאלוף פיקוד המרכז להפעיל צו "עוקף חקיקה", שנועד להניע עקירת יהודים מבתיהם בהליך מקוצר.
עתה, לאחר דחיית העתירה, אמר העצני, יכול צה"ל להורות להרוס את בתיהם של יהודים תוך קבלת צו המופעל בהליך מקוצר. בהליך זה יש משום אפליה, מפני שהוא מפעיל פרוצדורה שאינה קיימת כלפי אוכלוסייה ערבית או כלפי אזרחים ב"ישראל הקטנה".
העצני הוסיף כי הציג בפני בית המשפט דוגמא לאפליה, בין היתר את נושא הבנייה הבלתי חוקית הערבית ביו"ש, העולה בממדיה עשרות מונים על זו של יהודים. טענתי, הוסיף העצני, היא כי מצד אחד נוצר מסלול עוקף חוק בגלל תופעת הבנייה הבלתי חוקית החמורה, אך אין עושים דבר כלפי הפרת חוק ערבית נרחבת בהרבה. הוא ציין כי בית המשפט כלל לא הגיב על העניין ואף קבע כי הצו לגיטימי.
טענה נוספת, אמר העצני, גם היא לא זכתה לתגובה מצד בית המשפט, היא הטענה כי הצו מרוקן מתוכנה את שיטת המשפט הנהוגה ביו"ש, וכי לכן אינו יכול להתקבל ללא החלטה מפורשת. לא זו בלבד שאין החלטה מפורשת אלא קיימת החלטה בקשר ל"מפת הדרכים", הקובעת דברים הפוכים.
לדבריו, ב"מפת הדרכים" נקבע כי מאחזים בלתי מורשים יוקפאו אך לא ייעקרו.
עתה, אמר העצני, עובר המאבק מהשדה המשפטי אל "השדה" ה"לא משפטי", כלשונו. (ר)
לדבריה, בית המשפט העליון לא התמודד כלל עם הטענות כבדות המשקל שהעלו העותרים, בדיוק כפי שעשתה זאת קודם לכן השופטת דורנר, אשר בעקבות פסק הדין שלה התבקש הדיון הנוסף שעליו מדובר.
שופטי בג"ץ לא התמודדו כלל עם טענות כבדות משקל שהעלו העותרים על קיום אפליה בוטה,בלתי סבירה ובלתי מוצדקת המבוססת על שיקולים פוליטיים בלבד נגד האוכלוסייה היהודית ביש"ע.
הם כלל לא הגיבו על הוכחה שסיפקו העותרים לגבי המניעים הזרים של מוציאי צו ההריסה והגירוש. הם בחרו להתעלם מהעובדה שהצו הוצא ללא הסמכה של ממשלת ישראל.
הם אפשרו פגיעה חמורה ובלתי פרופורציונאלית בזכויות היסוד של יהודים תושבי יש"ע, ופגעו פגיעה אנושה באמון המעורער ממילא של הציבור במערכת המשפט, שאמורה ושמתיימרת להיות מערכת הצדק.
"אנו בטוחים, שלמרות הסיום המאכזב של ההליך המשפטי עם ישראל יאמר את דברו ויבטא את אהבתו לארץ ישראל", אמרה סטרוק.
עו"ד נדב העצני, מי שייצג את מועצת קריית ארבע בדיון בנושא עקירת המאחזים בבית המשפט העליון, אמר בתכנית "סוגרים יום" בערוץ 7 כי בית המשפט סירב לאפשר קיומו של דיון נוסף בעתירה אשר ביקשה למנוע מראש הממשלה, משר הביטחון ומאלוף פיקוד המרכז להפעיל צו "עוקף חקיקה", שנועד להניע עקירת יהודים מבתיהם בהליך מקוצר.
עתה, לאחר דחיית העתירה, אמר העצני, יכול צה"ל להורות להרוס את בתיהם של יהודים תוך קבלת צו המופעל בהליך מקוצר. בהליך זה יש משום אפליה, מפני שהוא מפעיל פרוצדורה שאינה קיימת כלפי אוכלוסייה ערבית או כלפי אזרחים ב"ישראל הקטנה".
העצני הוסיף כי הציג בפני בית המשפט דוגמא לאפליה, בין היתר את נושא הבנייה הבלתי חוקית הערבית ביו"ש, העולה בממדיה עשרות מונים על זו של יהודים. טענתי, הוסיף העצני, היא כי מצד אחד נוצר מסלול עוקף חוק בגלל תופעת הבנייה הבלתי חוקית החמורה, אך אין עושים דבר כלפי הפרת חוק ערבית נרחבת בהרבה. הוא ציין כי בית המשפט כלל לא הגיב על העניין ואף קבע כי הצו לגיטימי.
טענה נוספת, אמר העצני, גם היא לא זכתה לתגובה מצד בית המשפט, היא הטענה כי הצו מרוקן מתוכנה את שיטת המשפט הנהוגה ביו"ש, וכי לכן אינו יכול להתקבל ללא החלטה מפורשת. לא זו בלבד שאין החלטה מפורשת אלא קיימת החלטה בקשר ל"מפת הדרכים", הקובעת דברים הפוכים.
לדבריו, ב"מפת הדרכים" נקבע כי מאחזים בלתי מורשים יוקפאו אך לא ייעקרו.
עתה, אמר העצני, עובר המאבק מהשדה המשפטי אל "השדה" ה"לא משפטי", כלשונו. (ר)