פרופ' יצחק זמיר, שופט בית המשפט העליון בדימוס, אמר: "מתכונתו של משוב לשכת עורכי הדין יוצרת נזק חמור להליך השפיטה בישראל. המשוב אינו מכוון למטרה המוצהרת, תיקון דרכיהם של שופטים מעטים, אלא לעסוק עיסוק רכילותי בלבד בתפקודם של השופטים, ועל כן, לדבריהם, יש למקד את המשוב כלפי קבוצת שופטים קטנה בלבד שאתם אכן יש בעיה. מתכונת המשוב של הלשכה יש בה קודם כל נזק הנגרם לכלל ציבור השופטים בישראל, ונוסף על כך הוא מאיים בעיקר על שופטים צעירים. המשוב מערער את האובייקטיביות של השופט ופוגם בטוהר פעילותו. כמו כן המשוב עלול לפגוע פגיעה אנושה בשמו של השופט, וזאת מבלי שמתאפשר לו להשמיע את דבריו בעניין הביקורת המופנית כלפיו, והפגיעה היא בלא תקנה. נוסף על כך קיים ספק באמינות המשוב, וכשחורצים דינו של שופט אי אפשר לסמוך על דעתם של 26 עורכי דין בלבד. גם אם המשוב נועד להשיג מטרה טובה הרי שהוא כלי רע, וישנן דרכים אחרות להשגת אותה מטרה, כגון הקמת ועדות משותפות לעורכי דין, לשופטים, ולנציב תלונות הציבור על השופטים, דרך שכבר קבע המחוקק, ושראוי לנסותה".

לסיום דבריו ציין הפרופסור זמיר: "יחסי שופטים - עורכי דין חייבים להיות טובים, שכן הם שותפים למפעל השלטון החוק. יש פה ניסיון לפגוע במעמדו של שלטון זה ובעצמאותו".

בכנס אמר השופט משה גל, מבית המשפט המחוזי בירושלים, כי למערכת בתי המשפט קשה להתמודד עם מה שהוא כינה "תרבות של רייטינג". השופטים אינם יכולים להתמודד עם כותרות בעיתונים, שמקורן הוא הבחירות ללשכה. תחילתו של המשוב הייתה בהליכי בחירות ללשכת עורכי הדין, ועלינו להתמודד עם פופוליזם, עם הצורך בהשגת כותרות סנסציוניות, ועוד. התועלת במשוב רבה לעורכי הדין, אך לציבור הנזק עצום. ביקורת צריכה להיות מרוסנת, ומנוסחת כיאה למעמדו של בית המשפט. הזילות בדבר היא פגיעה בעשיית הצדק. תרבותנו מחייבת שמירה על מעמדה של מערכת השפיטה, ועורכי הדין הם חלק ממנה. סחיפת השופטים לסחרור שברייטינג היא פגיעה שפוגעים השותפים שלנו בשלטון החוק".

עוד ציין השופט גל: "בחלק גדול ממדינות העולם המערבי, שבהן הגיעה השמועה על אודות סוגיית המשוב, הביעו פליאה רבה על הרעיון. הדבר אינו מקובל בתרבות המשפט, ואין לו אח ורע בשום מדינה באירופה. המשוב הוא פגיעה בבית המשפט וזילות במעמדו, ויש בו משום נגיסה בשלטון החוק. זהו אקט כוחני, והתרסה לשמה, ואין במשוב ביקורת אמיתית. המטרה העיקרית של המשוב היא פרסום, והוא מעודד התנהגות פופוליסטית, בעיקר של שופטים בערכאות נמוכות. יוזמי המשוב כלל אינם מבינים את שיקולי טובת הציבור אלא אך ורק את שיקולי טובתה של קהילת עורכי הדין".

לעומת דברי השופטים האלה טען עורך הדין ד"ר שלמה כהן, יו"ר לשכת עורכי הדין טענה שונה: "אלמלא המיליטנטיות נגד המשוב", אמר, "היה אפשר להעריך את תרומתו החיובית של משוב הלשכה ומי שגרם נזק למערכת השפיטה בישראל הוא נציגות השופטים, וזאת בכך שהיא בחרה להתנהג באופן סקטוריאלי ומיליטנטי".

לגבי רמיזתו של השופט גל כי המשוב אינו חוקי ענה כהן: "זו טענה חמורה, שאיננה במקומה. המשוב תקין מבחינה חוקית וגם עונה על עקרונות הדמוקרטיה. כל מערכת שנותנת שירותים על פי אמות מידה מקובלות בודקת את עצמה, וזוהי קונספציה שאין עליה מחלוקת. על מערכת השיפוט בישראל אין כמעט בקרה, והמשוב מבקש לענות על התנהלות ולא על תוכן".

יצוין כי הדיון התקיים במסגרת ערב עיון שנערך בביה"ס למשפטים, המסלול האקדמי המכללה למנהל. (ש)