זאת בשל ההיתר הגורף הקיים בישראל לייצוא גרוטאות ברזל, בעוד שבמדינות רבות בעולם חל איסור על ייצוא גרוטאות, בהיותן משמשות חומר גלם לתעשיות התשתית המקומית באותן מדינות, דבר הגורם להתעשרותם של אותם יצואני הגרוטאות. התוצאה היא סכנה מוחשית לקריסתו של ענף בתי היציקה בישראל, ולסגירתם של עשרות מפעלים בארץ. מדובר בענף המעסיק כ 2,500 עובדים בכ 70 מפעלים.
במכתב למשרד התמ"ת טוען איגוד היוצקים בהתאחדות התעשיינים כי המדינה מאפשרת למעשה יצוא של גרוטאות מתכת, המהווה חומר גלם עיקרי לענף בתי היציקה בישראל, וזאת ללא פיקוח על ארצות היעד. על פי רוב, הייצוא מישראל מופנה למדינות כמו תורכיה, טייוואן, הודו, יוון וקפריסין, ולאחרונה אף החל ייצוא גרוטאות לירדן. ארצות אלו חוזרות ומציפות את השוק המקומי במוצרים זולים, הנסמכים על אותו חומר גלם היוצא מישראל כגרוטאות מתכת, אומרים יצרני ענף בתי היציקה בהתאחדות התעשיינים.
יצוא הגרוטאות מישראל, טוענים התעשיינים, מתבצע ללא התניה כלשהי של היתרי יצוא וללא התחשבות בביקוש ובצריכה של התעשייה המקומית.
עוד טוען איגוד היוצקים בהתאחדות התעשיינים כי היצוא של גרוטאות המתכת גורם לעלייה חדה בביקושים המקומיים לגרוטאות, דבר הגורם לעליית מחירים עד כדי כך שבתי היציקה אינם מסוגלים לרכוש את הגרוטאות בארץ ונאלצים לייבא חומרי גלם יקרים מחו"ל, ולצורך כך להשתמש במט"ח.
מדינת ישראל, טוען איגוד היוצקים בהתאחדות התעשיינים, לא תוכל להתקיים ללא בתי היציקה. הם נדבך מרכזי שעליו נשענת כל התעשייה המקומית הקשורה במתכת.
מדובר בעיקר בתחומי התעשייה הביטחונית, הבנייה והתשתית, צנרת ואביזרים, חלקים וציוד למכונות, כלים, מכשירים ומכונות, מגופים וברזים, מתקני מיזוג אוויר, ציוד רפואי, תעשייה כימית ופטרוכימית, אביזרי אווירונאוטיקה ואופטיקה, תעשיית ההיי-טק ותעשיית הרכב.
איגוד היוצקים בהתאחדות התעשיינים מדגיש כי מחזור המכירות השנתי של ענף בתי היציקה מוערך בכ150 מיליוני דולרים בשנה, ומתוכם כ 40 - 50 מיליון דולרים מופנים ליצוא למערב אירופה ולארה"ב, בעיקר בתחום תעשיית הרכב והתעופה.
עוד מציין האיגוד כי בתי היציקה המקומיים מתיכים את הגרוטאות ומייצרים מהם מוצרים ליצוא בעלי ערך מוסף הגבוה בעשרות אחוזים בהשוואה לערך הרווחי של יצוא הגרוטאות. היקף תפוקת ענף בתי היציקה המיועד ליצוא מוערך ב 80% מהיציקות ובכלל זה מוצרים אופטיים, מוצרים וחלקים לתעשיית התעופה ותעשיית הרכב, מגופים ושסתומים ועוד. (ש)
במכתב למשרד התמ"ת טוען איגוד היוצקים בהתאחדות התעשיינים כי המדינה מאפשרת למעשה יצוא של גרוטאות מתכת, המהווה חומר גלם עיקרי לענף בתי היציקה בישראל, וזאת ללא פיקוח על ארצות היעד. על פי רוב, הייצוא מישראל מופנה למדינות כמו תורכיה, טייוואן, הודו, יוון וקפריסין, ולאחרונה אף החל ייצוא גרוטאות לירדן. ארצות אלו חוזרות ומציפות את השוק המקומי במוצרים זולים, הנסמכים על אותו חומר גלם היוצא מישראל כגרוטאות מתכת, אומרים יצרני ענף בתי היציקה בהתאחדות התעשיינים.
יצוא הגרוטאות מישראל, טוענים התעשיינים, מתבצע ללא התניה כלשהי של היתרי יצוא וללא התחשבות בביקוש ובצריכה של התעשייה המקומית.
עוד טוען איגוד היוצקים בהתאחדות התעשיינים כי היצוא של גרוטאות המתכת גורם לעלייה חדה בביקושים המקומיים לגרוטאות, דבר הגורם לעליית מחירים עד כדי כך שבתי היציקה אינם מסוגלים לרכוש את הגרוטאות בארץ ונאלצים לייבא חומרי גלם יקרים מחו"ל, ולצורך כך להשתמש במט"ח.
מדינת ישראל, טוען איגוד היוצקים בהתאחדות התעשיינים, לא תוכל להתקיים ללא בתי היציקה. הם נדבך מרכזי שעליו נשענת כל התעשייה המקומית הקשורה במתכת.
מדובר בעיקר בתחומי התעשייה הביטחונית, הבנייה והתשתית, צנרת ואביזרים, חלקים וציוד למכונות, כלים, מכשירים ומכונות, מגופים וברזים, מתקני מיזוג אוויר, ציוד רפואי, תעשייה כימית ופטרוכימית, אביזרי אווירונאוטיקה ואופטיקה, תעשיית ההיי-טק ותעשיית הרכב.
איגוד היוצקים בהתאחדות התעשיינים מדגיש כי מחזור המכירות השנתי של ענף בתי היציקה מוערך בכ150 מיליוני דולרים בשנה, ומתוכם כ 40 - 50 מיליון דולרים מופנים ליצוא למערב אירופה ולארה"ב, בעיקר בתחום תעשיית הרכב והתעופה.
עוד מציין האיגוד כי בתי היציקה המקומיים מתיכים את הגרוטאות ומייצרים מהם מוצרים ליצוא בעלי ערך מוסף הגבוה בעשרות אחוזים בהשוואה לערך הרווחי של יצוא הגרוטאות. היקף תפוקת ענף בתי היציקה המיועד ליצוא מוערך ב 80% מהיציקות ובכלל זה מוצרים אופטיים, מוצרים וחלקים לתעשיית התעופה ותעשיית הרכב, מגופים ושסתומים ועוד. (ש)