קברם של שלושה מחללי אח"י "אילת" לא ייפתח, כך פסקו היום שופטי בג"ץ.
בכך דחו השופטים את עתירת משפחתו של סמ"ר מנחם כהן הי"ד, וזאת בשל התנגדות משפחות החללים האחרים.
השבוע ציינה הכנסת 25 שנים להסכם עם מצרים, אך לא ציינה את החללים הרבים שהפילו המצרים בינינו.
בשנת 1967 טובעה אוניית חיל הים "אילת" על ידי טילים מצריים שנורו לעברה.
47 מהלוחמים שאיישו את הספינה נספו. 16 מהם לא אותרו, והוכרזו כנעדרים, ושלוש גופות שנמצאו אך לא זוהו, הובאו לקבר ישראל משותף.
סמ"ר מנחם כהן הי"ד, שהיה בין ההרוגים, עשוי להיות אחד משלושת הנקברים.
משפחתו, ובה אלמנתו, ביתו, אחיו והוריו, ביקשה מבג"ץ לפתוח את הקבר ולבצע בדיקות גנטיות, על מנת לקבוע האם בנם קבור שם.
בג"ץ דן בעניין בהרכב של שבעה שופטים, וקבע כי אין לפתו את הקברים, כדי שלא לפגוע ברגשות המשפחות האחרות.
בתחילה ביקשו בני המשפחה, כי אם אכן תזוהה אחת הגופות כשלו, היא תועבר לקבר נפרד.
לאחר מכן חזרו בהם מבקשתם זו.
הקבר הלא מזוהה משמש כאתר ההנצחה לאסון, לבני משפחות כל החללים.
משפחת כהן מאמינה כל השנים כי הוא אחת הגופות שאותרו, בעקבות מציאת דיסקית הזיהוי וטבעת הנישואין שלו.
המצרים, שמצאו את חפציו האישיםם של מנחם כהן, העבירו אותם לרבנות הצבאית, אולם הרב הראשי דאז, הרב שלמה גורן, קבע כי אין בידי צה"ל הוכחות מספיקות לזיהוי הגופה.
את העתירה הגישו בני המשפחה לפני כשלוש שנים, ובעקבותיה הוקמה לפני כשנתיים ועדת פרחי, שגיבשה דו"ח בנושא.
בין המלצות הועדה, לפתוח את חלקת הקבר וליטול דגימות D.N.A.
שר הבטחון לא קיבל את המלצות הועדה בעקבות התנגדות המשפחות האחרות, והקברים נותרו על מקומם.
בג"ץ קבע כי למרות שקבורה אישית היא ערך חשוב, פתיחת הקבר וביצוע בדיקות גנטיות פוגע בזכות לכבוד.
(ב)
בכך דחו השופטים את עתירת משפחתו של סמ"ר מנחם כהן הי"ד, וזאת בשל התנגדות משפחות החללים האחרים.
השבוע ציינה הכנסת 25 שנים להסכם עם מצרים, אך לא ציינה את החללים הרבים שהפילו המצרים בינינו.
בשנת 1967 טובעה אוניית חיל הים "אילת" על ידי טילים מצריים שנורו לעברה.
47 מהלוחמים שאיישו את הספינה נספו. 16 מהם לא אותרו, והוכרזו כנעדרים, ושלוש גופות שנמצאו אך לא זוהו, הובאו לקבר ישראל משותף.
סמ"ר מנחם כהן הי"ד, שהיה בין ההרוגים, עשוי להיות אחד משלושת הנקברים.
משפחתו, ובה אלמנתו, ביתו, אחיו והוריו, ביקשה מבג"ץ לפתוח את הקבר ולבצע בדיקות גנטיות, על מנת לקבוע האם בנם קבור שם.
בג"ץ דן בעניין בהרכב של שבעה שופטים, וקבע כי אין לפתו את הקברים, כדי שלא לפגוע ברגשות המשפחות האחרות.
בתחילה ביקשו בני המשפחה, כי אם אכן תזוהה אחת הגופות כשלו, היא תועבר לקבר נפרד.
לאחר מכן חזרו בהם מבקשתם זו.
הקבר הלא מזוהה משמש כאתר ההנצחה לאסון, לבני משפחות כל החללים.
משפחת כהן מאמינה כל השנים כי הוא אחת הגופות שאותרו, בעקבות מציאת דיסקית הזיהוי וטבעת הנישואין שלו.
המצרים, שמצאו את חפציו האישיםם של מנחם כהן, העבירו אותם לרבנות הצבאית, אולם הרב הראשי דאז, הרב שלמה גורן, קבע כי אין בידי צה"ל הוכחות מספיקות לזיהוי הגופה.
את העתירה הגישו בני המשפחה לפני כשלוש שנים, ובעקבותיה הוקמה לפני כשנתיים ועדת פרחי, שגיבשה דו"ח בנושא.
בין המלצות הועדה, לפתוח את חלקת הקבר וליטול דגימות D.N.A.
שר הבטחון לא קיבל את המלצות הועדה בעקבות התנגדות המשפחות האחרות, והקברים נותרו על מקומם.
בג"ץ קבע כי למרות שקבורה אישית היא ערך חשוב, פתיחת הקבר וביצוע בדיקות גנטיות פוגע בזכות לכבוד.
(ב)