בראיון לערוץ 7 אמר גרין כי העתירה טוענת שבקשר למוסדות דתיים ישנה אפליה בנהלים. לדבריו, מדובר בביקורות שנערכות במוסדות תורה, במוסדות לבנות, בישיבות הסדר ובישיבות החרדיות. הנהלים, אמר גרין, אינם שוויוניים, והם עומדים בניגוד לאמות המידה הננקטות ביחס למוסדות אחרים שהמדינה תומכת בהם. לדבריו, הנהלים גם קובעים אמות מידה בלתי סבירות והנוקטים קיצוצים וסנקציות נגד אותם מוסדות. לדוגמא, הסביר גרין, אם תלמיד אינו במוסד ביום מסוים, שבו נערכת ביקורת, מיד ננקטות סנקציות חריפות נגד המוסד, ומושתים עליו קנסות מופרזים, בלא שישנה הסמכה לכך בחוק.

לדבריו, המדינה תומכת במוסדות רבים נוספים, למשל אוניברסיטאות, ומהם נדרשת רק הגשת דו"ח פעילות עם מספר המשתתפים בכל פעילות, בעוד שממוסדות תורניים אין מסתפקים בדוחו"ת אלו. המשמעות היא, לדבריו, כי אין נותנים בהם אמון.

אם תלמיד נעדר מסיבה כלשהי מפסיקים את התמיכה במוסד, אבל לא רק בגין תלמידים שנעדרו באותה שעה אלא לכל המוסד, וזאת עד לעריכת ביקורת נוספת, שנערכת כעבור שמונה חודשים. עד לעריכת אותה ביקורת נתונים אותם מוסדות בסכנת קריסה.

לעומת זאת, אמר גרין, האוניברסיטאות פטורות מביקורת כזאת, ובניגוד לנעשה בישיבה באוניברסיטה אין מחייבים דיווח על סטודנט שנעדר מהלימודים ביום מסוים.

לדבריו, מבחינת היותם נתמכים מכספי המדינה אין הבדל בין אוניברסיטה לבין ישיבה, ובכל זאת, הוסיף, באוניברסיטה את הביקורת עורך רואה חשבון, ובישיבות היא נערכת באמצעות ביקורת פיזית של פקחים, הדורשים מתלמידים תעודות זהות. אם קיים ניהול לא תקין, אמר גרין, יש להטיל סנקציות, אך הדבר צריך להתבצע באופן סביר, ומתוך סמכות ושוויוניות. לא נסכים ליחס שעל פיו מוסדות כלליים זוכים לאמון ומוסדות דתיים הם על תקן חשודים כל הזמן.

כאמור, בית המשפט לא קיבל את טענת המדינה כי הכל נעשה באופן תקין ושוויוני וחייב אותה, כאמור, להשיב בעניין בתוך 45 יום. (ר)