"גם מחברי הדו"ח הבינו שהמפתח למלחמה באנטישמיות הוא הגברת החינוך. אנו סבורים שהרחבה והעמקה של לימוד תולדות השואה יכול להוות בלם למניעת הידרדרות התהליך", אומר שלו.

עם זאת, ציין כי הדו"ח לוקה בניתוח הממצאים, "קשה להבין מהדו"ח מי הקבוצות או היחידים האחראים לגידול באנטישמיות בחמשת מדינות אירופה, ומדוע במדינות אלו גברה האנטישמיות".

כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי ה"סידני הרלד" מדווח כי הצגת הדו"ח בפני הפרלמנט לוותה באמירה לפיה על אירופה להתמודד עם גילויי אנטישמיות הולכים וגוברים וכי מדובר בתופעה שהתגברה בעיקר בשנתיים שלש האחרונות.

הדו"ח מצביע על אזורים בעייתיים בהם יש לפעול כנגד "המפלצת", שהרימה שוב את ראשה ביבשת אירופה, רק שישה עשורים אחרי השואה, כדברי המנהיגים היהודיים.

בראש רשימת הגילויים האנטישמיים בעלי העוצמה ניצבת בלגיה שברפרטואר שלה נכללות תקיפות פיזיות כלפי יהודים. בהולנד נרשמה עליה משמעותית של אירועים אנטישמיים בעיקר בעיר אמסטרדם, בה קהילה יהודית גדולה.

בצרפת התגברו גילויי האנטישמיות פי שש יותר מבעבר. בין השאר מדובר בתקיפות פיזיות כלפי יהודים, העלבות, חבלות בבתי כנסת, חילול בתי עלמין יהודיים ופגיעה בעסקים יהודיים.
יחסים מתוחים עם היהודים נרשמו גם במדינות כמו יוון אוסטריה איטליה וספרד.