המתישבים הציבו במקום שלט עליו נכתב: במקום זה יבנה מחדש בית הכנסת חזון דוד לזכר הקדושים יחזקאל מועלם ודוד כהן הי"ד שנרצחו במקום זה שנהרס על ידי רה"מ שרון ושר הבטחון מופז".
במסגרת ההיערכות מפני הסכנה של עקירת מאחזים ושכונות אמר יהודה ליבמן, מרכז מטה המאחזים של מועצת יש"ע, כי נחישותם של האנשים שמגיעים להגן על מאחז "חזון דוד" מלמדת את כולם כיצד יש להילחם. "ישנם שישה מאחזים שבקשר אליהם ניתנו צווים מיוחדים", אמר ליבמן לכתבת INN פנינה דסקל. משמעות צווים אלו, שנותנים אלוף פיקוד המרכז ושר הביטחון שאול מופז היא שאפשר להרוס כל מקום, ללא כל קשר לעניין הבעלות על הקרקע או לקיומם של תהליכי תכנון ובנייה שכבר מתנהלים במקום זה.
על פי "צו דרקוני" זה, כלשונו של ליבמן, הופך השטח שעליו הוצא הצו לשטח צבאי סגור, ובמסגרת זו הצבא עושה בו "כאוות נפשו", כולל הריסת המבנים בשטח. ליבמן הוסיף כי הצווים הוצאו לארבעה מאחזים: חוות מעון, חזון דוד, בת עין מערב – מערב וטל בנימין, וכן לשתי שכונות: גינות אריה שבעפרה ומצפה יצהר, המיושבות בתושבים המתגוררים במבני קבע.
"לפי המידע שיש בידינו", גילה ליבמן, "העקירה הייתה מיועדת להתחיל עוד לפני חג הפסח", אך מעשיהם ונחישותם של הנאבקים על "חזון דוד", גם זאת לפי המידע שברשותנו, מנעו את העקירה לפני החג. עוד אמר ליבמן כי הכוונה הראשונית הייתה לעקור את "חזון דוד" כבר ביום שני בלילה, אולם עם היוודע הדבר נאספו אל בית הכנסת מבוגרים "בני 40 ויותר, ולא בני נוער", הדגיש, ששהו כל הלילה במאחז, תוך כדי כך שהם עוסקים בלימוד תורה. ביום שלישי, הוא הוסיף, נותרו במקום קבוצות כוננות כדי להגן עליו. לדבריו, מאז נמשכת המלחמה. בכל פעם שהצבא מגיע והורס את המקום, מיד לאחר מכן מוקם בית הכנסת מחדש בידי המתנדבים הרבים.
"התנהגות זו מלמדת אותנו נחישות מהי", אמר ליבמן, והוסיף: "יש יותר ממאה שוטרים במקום, ואנחנו גורמים להם כאב ראש לא קטן. אנחנו מלמדים את הממשלה כי אם במקרה זה, של מאחז בלתי מיושב, אי אפשר להרוס ולעקור קל וחומר במקרה של שכונה או יישוב שלא יהיה אפשר לעשות זאת".
ליבמן ציין כי מועצת יש"ע ערוכה גם למצב שבו חלילה תתרחש עקירה גם במקום אחר. לדבריו, צו כזה צפוי גם במקומות נוספים, ובהם מגרון וגבעת הרוא"ה. אם חלילה ייוודע על תכניות כאלו ועל הכנות לעקירה כזאת, אמר, תזרים מועצת יש"ע אנשים לשם. "יש לנו מערך מוכן. אנשים יקבלו הודעות sms בפלאפונים, והסעות ייצאו ממוסדות חינוך, מיישובים ומערים. נדאג שרבנים כמו הרב מרדכי אליהו, חכי"ם ואישי ציבור יגיעו. לכל מקום כזה תביא מועצת יש"ע למעלה מ 5000 איש".
ליבמן הבטיח כי במקרים אלו המאבק לא יסתיים בתוך שעה או שעתיים, אלא יימשך ימים ארוכים. "לא במהירות נוותר", הוא אמר.
הציבור ממשיך להתייחס אל בית הכנסת חזון דוד כאל בית כנסת לכל דבר, וכאילו לא הרסו אותו, ומתקיימות בו כל הפעילויות כבעבר: שלוש תפילות ביום, כסדרן, כולל קריאה בתורה, וגם שיעורים, כך אמר ראש מועצת קריית ארבע צבי קצובר בראיון ל"סוגרים יום", יומן הלילה של ערוץ 7 .
"אין בדעתנו לזנוח את המקום, ולכן צפוי מאבק ממושך על קיומו, אך בסופו של המאבק קום יקום בית הכנסת", אמר קצובר. לדבריו, דווקא המהומה סביב בית הכנסת תרמה ליצירת תודעה ציבורית בקשר אליו. "אם עד עתה התפללו במקום בקושי שני "מניינים" הרי שמאז הריסתו מתפללים בו בכל תפילה כמאה מתפללים ויותר".
בועז העצני, תושב קריית ארבע, המתגורר סמוך ל"חזון דוד", אמר כי מאז שהחלו הניסיונות להרוס את המקום לא נעזב השטח ולו לרגע. "אנחנו מרתקים למקום עשרות שוטרים וחיילים, ולמעשה מעולם לא הייתה במקום נוכחות כה רבה של יהודים. וכך יהיה מעכשיו והלאה".
עוד אמר העצני כי ההיענות של הציבור למשימת ההגנה על המאחז היא "מעל ומעבר", כלשונו, וכי לדעתו השוטרים מצטערים על הרגע שהתחילו ב"משימה". "הם משולים למי שתפס נמר ישן בזנב, והנמר התעורר, ועכשיו אי אפשר לעזוב אותו", המשיל העצני והוסיף כי ברגע שהמשטרה והצבא יעזבו את השטח מיד ייבנה בית הכנסת מחדש.
עוד אמר העצני כי מי שעוקב אחר הנעשה ב"חזון דוד" יכול להקיש למה שצפוי אם ינסו לעקור מתיישבים מגוש קטיף. הריסתו של "הדבר העלוב הזה", כלשונו, שאינו אלא מעט יותר מסמל, עוררה אנשים שבדרך כלל אינם פעילים, על אחת כמה וכמה כשידובר על עקירת מתיישבים. "הארץ תתהפך", אמר העצני. "הם חושבים שהם יכולים להחליט על עקירה של יישובים, ושברגע שהם החליטו הדבר כאילו כבר עשוי. הם אינם מבינים שהדיבורים וההחלטה על עקירה הם רק תחילת הפרשה. הם אינם מבינים שאנחנו בעלי הבית ושאותנו הם בכלל לא שאלו. צפויות להם הפתעות", אמר העצני.
במסגרת ההיערכות מפני הסכנה של עקירת מאחזים ושכונות אמר יהודה ליבמן, מרכז מטה המאחזים של מועצת יש"ע, כי נחישותם של האנשים שמגיעים להגן על מאחז "חזון דוד" מלמדת את כולם כיצד יש להילחם. "ישנם שישה מאחזים שבקשר אליהם ניתנו צווים מיוחדים", אמר ליבמן לכתבת INN פנינה דסקל. משמעות צווים אלו, שנותנים אלוף פיקוד המרכז ושר הביטחון שאול מופז היא שאפשר להרוס כל מקום, ללא כל קשר לעניין הבעלות על הקרקע או לקיומם של תהליכי תכנון ובנייה שכבר מתנהלים במקום זה.
על פי "צו דרקוני" זה, כלשונו של ליבמן, הופך השטח שעליו הוצא הצו לשטח צבאי סגור, ובמסגרת זו הצבא עושה בו "כאוות נפשו", כולל הריסת המבנים בשטח. ליבמן הוסיף כי הצווים הוצאו לארבעה מאחזים: חוות מעון, חזון דוד, בת עין מערב – מערב וטל בנימין, וכן לשתי שכונות: גינות אריה שבעפרה ומצפה יצהר, המיושבות בתושבים המתגוררים במבני קבע.
"לפי המידע שיש בידינו", גילה ליבמן, "העקירה הייתה מיועדת להתחיל עוד לפני חג הפסח", אך מעשיהם ונחישותם של הנאבקים על "חזון דוד", גם זאת לפי המידע שברשותנו, מנעו את העקירה לפני החג. עוד אמר ליבמן כי הכוונה הראשונית הייתה לעקור את "חזון דוד" כבר ביום שני בלילה, אולם עם היוודע הדבר נאספו אל בית הכנסת מבוגרים "בני 40 ויותר, ולא בני נוער", הדגיש, ששהו כל הלילה במאחז, תוך כדי כך שהם עוסקים בלימוד תורה. ביום שלישי, הוא הוסיף, נותרו במקום קבוצות כוננות כדי להגן עליו. לדבריו, מאז נמשכת המלחמה. בכל פעם שהצבא מגיע והורס את המקום, מיד לאחר מכן מוקם בית הכנסת מחדש בידי המתנדבים הרבים.
"התנהגות זו מלמדת אותנו נחישות מהי", אמר ליבמן, והוסיף: "יש יותר ממאה שוטרים במקום, ואנחנו גורמים להם כאב ראש לא קטן. אנחנו מלמדים את הממשלה כי אם במקרה זה, של מאחז בלתי מיושב, אי אפשר להרוס ולעקור קל וחומר במקרה של שכונה או יישוב שלא יהיה אפשר לעשות זאת".
ליבמן ציין כי מועצת יש"ע ערוכה גם למצב שבו חלילה תתרחש עקירה גם במקום אחר. לדבריו, צו כזה צפוי גם במקומות נוספים, ובהם מגרון וגבעת הרוא"ה. אם חלילה ייוודע על תכניות כאלו ועל הכנות לעקירה כזאת, אמר, תזרים מועצת יש"ע אנשים לשם. "יש לנו מערך מוכן. אנשים יקבלו הודעות sms בפלאפונים, והסעות ייצאו ממוסדות חינוך, מיישובים ומערים. נדאג שרבנים כמו הרב מרדכי אליהו, חכי"ם ואישי ציבור יגיעו. לכל מקום כזה תביא מועצת יש"ע למעלה מ 5000 איש".
ליבמן הבטיח כי במקרים אלו המאבק לא יסתיים בתוך שעה או שעתיים, אלא יימשך ימים ארוכים. "לא במהירות נוותר", הוא אמר.
הציבור ממשיך להתייחס אל בית הכנסת חזון דוד כאל בית כנסת לכל דבר, וכאילו לא הרסו אותו, ומתקיימות בו כל הפעילויות כבעבר: שלוש תפילות ביום, כסדרן, כולל קריאה בתורה, וגם שיעורים, כך אמר ראש מועצת קריית ארבע צבי קצובר בראיון ל"סוגרים יום", יומן הלילה של ערוץ 7 .
"אין בדעתנו לזנוח את המקום, ולכן צפוי מאבק ממושך על קיומו, אך בסופו של המאבק קום יקום בית הכנסת", אמר קצובר. לדבריו, דווקא המהומה סביב בית הכנסת תרמה ליצירת תודעה ציבורית בקשר אליו. "אם עד עתה התפללו במקום בקושי שני "מניינים" הרי שמאז הריסתו מתפללים בו בכל תפילה כמאה מתפללים ויותר".
בועז העצני, תושב קריית ארבע, המתגורר סמוך ל"חזון דוד", אמר כי מאז שהחלו הניסיונות להרוס את המקום לא נעזב השטח ולו לרגע. "אנחנו מרתקים למקום עשרות שוטרים וחיילים, ולמעשה מעולם לא הייתה במקום נוכחות כה רבה של יהודים. וכך יהיה מעכשיו והלאה".
עוד אמר העצני כי ההיענות של הציבור למשימת ההגנה על המאחז היא "מעל ומעבר", כלשונו, וכי לדעתו השוטרים מצטערים על הרגע שהתחילו ב"משימה". "הם משולים למי שתפס נמר ישן בזנב, והנמר התעורר, ועכשיו אי אפשר לעזוב אותו", המשיל העצני והוסיף כי ברגע שהמשטרה והצבא יעזבו את השטח מיד ייבנה בית הכנסת מחדש.
עוד אמר העצני כי מי שעוקב אחר הנעשה ב"חזון דוד" יכול להקיש למה שצפוי אם ינסו לעקור מתיישבים מגוש קטיף. הריסתו של "הדבר העלוב הזה", כלשונו, שאינו אלא מעט יותר מסמל, עוררה אנשים שבדרך כלל אינם פעילים, על אחת כמה וכמה כשידובר על עקירת מתיישבים. "הארץ תתהפך", אמר העצני. "הם חושבים שהם יכולים להחליט על עקירה של יישובים, ושברגע שהם החליטו הדבר כאילו כבר עשוי. הם אינם מבינים שהדיבורים וההחלטה על עקירה הם רק תחילת הפרשה. הם אינם מבינים שאנחנו בעלי הבית ושאותנו הם בכלל לא שאלו. צפויות להם הפתעות", אמר העצני.