אחרי חודשים ארוכים של מאבק קשה לתשלום שכרינו, מאבק שכנראה נכשל, שכן חג הפסח הגיע ואנו נותרנו ללא שכר, החלטנו לומר לכם את כל אשר על לבנו ללא כחל וסרק. הדברים קשים מאוד – אך המציאות קשה מהם.
אדוני ראש הממשלה,
לאחרונה אתה מדבר על תכנית התנתקות, אך את תוכנית ההתנקות מהעם כבר ביצעת מזמן. אדוני ראש הממשלה, אין לך מושג לאיזה תהום מוסרי וחברתי הבאת את מדינת ישראל. לפני שבוע הבטחת כי המשכורת שלנו תשולם. נתת את מילתך, מילה שפעם היה לה ערך רב! במו פיך אמרת כי חייבים להיות גם אנושיים, אך מילים לחוד ומעשים לחוד. אתה, שזכית לכיני "בולדוזר" שאפילו בירוקרטיה לא עוצרת אותו, נכנעת, והפקרת את חייליך פצועים וחבולים בשטח. אדוני ראש הממשלה, לעולם לא נסלח לך על שגמלת לנו רעה תחת טובה ואנו מבטיחים כי אכזבתנו ממך לא תרפה ממך לעולם, בייחוד לא מחר בערב הפסח כשלך ולמשפחתך יהיה חג שבע, ולנו חג רעב!
אדוני שר האוצר!
אתמול דיברת על הצורך להיאבק נגד הבנקים שהם משאבה של כסף! אנחנו לא מאמינים לאף מילה שלך! אתה מגלגל עיניים ממצוקתנו, ומקפיד להתעלם ממנה. אתה מנהל נגדינו טרור חברתי ומשתמש בנו כבני ערובה במלחמותיך הפוליטיות מול משרד הפנים. אתה מרעיב אותנו לדעת, בניסיון לכבוש את השלטון. אתה מנהל נגדינו סחיטה מהסוג האכזרי ביותר! אדוני שר האוצר, צריך לשכתב את ספרך המלחמה בטרור, ולהפוך אותו למלחמה בטרור החברתי. אתה אולי מבין משהו בכלכלה אך אינך מבין דבר באנושיות! אתה אולי רציונלי אך אנו מחפשים מנהיג שיהיה בראש ובראשונה בן אדם עם רגשות והתחשבות, אחרת היינו בוחרים ב "מחשב על", שינהיג אותנו באופן רציונלי. הרי לפי החשיבה הכלכלית הרציונלית, למי שאיננו בעל הון אין כלל זכות קיום, אתה בעצמך אמרת כי למי שאין כסף אין זכות להביא ילדים. החלטות כאלה יכולת להתקבל ע"י מחשב שיוכנסו לתוכו הנוסחאות המתאימות. אדוני שר האוצר, הרעב, הסבל, העוני, המצוקה, החיטוט בפחי אשפה אליהם הגענו ירשמו על שמך ולא ירפו ממך לעולם.
אדוני שר הפנים, דבריך ש "מי שלא קיבל משכורת איזה חודש, לא מיד נכנס לתת תזונה ולרעב" אומרים הכל. אתה בוודאי לא חי כאן עמנו – האנשים שעד לבחירתך היינו מעמד הביניים אותו התיימרת לייצג אך מיהרת לנטוש.
אדוני, רוה"מ, שר האוצר, שר הפנים!
רבים מאתנו, חיים במדינה הזאת, עובדים וחוסכים פרוטה לפרוטה, כדי שילדינו יגשימו את החלומות שאנו לא הצלחנו להגשים. חסכנו כדי שילדינו יפרצו קדימה, ילמדו ויעשו זאת במקומנו! חסכנו כדי שילדינו יצאו ממעגלי העוני והמצוקה בהם אנו גדלנו. אך כל אחד מכם אשם באופן אישי בכך שנאלצנו לשבור את החסכונות ולנפץ את החלומות. הכסף שחסכנו לעתיד ילדינו משמש לממן את הווה שלנו. גם אם נקבל את שכרינו – החסכונות כבר אבודים! כשילדינו יגדלו ויבקשו ללמוד, נדאג להזכיר להם מי אשם בהנצחת הפער ומי גרם להוריהם לאבד את כבודם, שמו של כל אחד מכם יככב ברשימה עלובה זו.
בשבועות האחרונים עשינו הכל כדי לחדור את השריון הבלתי חדיר שעטיתם על מצפונכם. לא הצלחנו לחדור אל לב האבן שלכם. חשבנו לבוא אליכם בערב החג ולשבות רעב ליד בתיכם כדי שתרגישו משהו, אחד מאתנו אפילו הציע להיות שאהיד ולהתאבד - בקושי שכנענו אותו לחזור בו מכך. אבל החלטנו לכתוב לכם את כתב האישום הזה אשר יהווה עדות לכתם בו הכתמתם אותנו. אנו לא נסלח לכם לעולם ונזכיר את העוולה הזו לכל.
שיהיה לכם חג שבע!
עובדי הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות, הרעבים – באשמתכם!
אדוני ראש הממשלה,
לאחרונה אתה מדבר על תכנית התנתקות, אך את תוכנית ההתנקות מהעם כבר ביצעת מזמן. אדוני ראש הממשלה, אין לך מושג לאיזה תהום מוסרי וחברתי הבאת את מדינת ישראל. לפני שבוע הבטחת כי המשכורת שלנו תשולם. נתת את מילתך, מילה שפעם היה לה ערך רב! במו פיך אמרת כי חייבים להיות גם אנושיים, אך מילים לחוד ומעשים לחוד. אתה, שזכית לכיני "בולדוזר" שאפילו בירוקרטיה לא עוצרת אותו, נכנעת, והפקרת את חייליך פצועים וחבולים בשטח. אדוני ראש הממשלה, לעולם לא נסלח לך על שגמלת לנו רעה תחת טובה ואנו מבטיחים כי אכזבתנו ממך לא תרפה ממך לעולם, בייחוד לא מחר בערב הפסח כשלך ולמשפחתך יהיה חג שבע, ולנו חג רעב!
אדוני שר האוצר!
אתמול דיברת על הצורך להיאבק נגד הבנקים שהם משאבה של כסף! אנחנו לא מאמינים לאף מילה שלך! אתה מגלגל עיניים ממצוקתנו, ומקפיד להתעלם ממנה. אתה מנהל נגדינו טרור חברתי ומשתמש בנו כבני ערובה במלחמותיך הפוליטיות מול משרד הפנים. אתה מרעיב אותנו לדעת, בניסיון לכבוש את השלטון. אתה מנהל נגדינו סחיטה מהסוג האכזרי ביותר! אדוני שר האוצר, צריך לשכתב את ספרך המלחמה בטרור, ולהפוך אותו למלחמה בטרור החברתי. אתה אולי מבין משהו בכלכלה אך אינך מבין דבר באנושיות! אתה אולי רציונלי אך אנו מחפשים מנהיג שיהיה בראש ובראשונה בן אדם עם רגשות והתחשבות, אחרת היינו בוחרים ב "מחשב על", שינהיג אותנו באופן רציונלי. הרי לפי החשיבה הכלכלית הרציונלית, למי שאיננו בעל הון אין כלל זכות קיום, אתה בעצמך אמרת כי למי שאין כסף אין זכות להביא ילדים. החלטות כאלה יכולת להתקבל ע"י מחשב שיוכנסו לתוכו הנוסחאות המתאימות. אדוני שר האוצר, הרעב, הסבל, העוני, המצוקה, החיטוט בפחי אשפה אליהם הגענו ירשמו על שמך ולא ירפו ממך לעולם.
אדוני שר הפנים, דבריך ש "מי שלא קיבל משכורת איזה חודש, לא מיד נכנס לתת תזונה ולרעב" אומרים הכל. אתה בוודאי לא חי כאן עמנו – האנשים שעד לבחירתך היינו מעמד הביניים אותו התיימרת לייצג אך מיהרת לנטוש.
אדוני, רוה"מ, שר האוצר, שר הפנים!
רבים מאתנו, חיים במדינה הזאת, עובדים וחוסכים פרוטה לפרוטה, כדי שילדינו יגשימו את החלומות שאנו לא הצלחנו להגשים. חסכנו כדי שילדינו יפרצו קדימה, ילמדו ויעשו זאת במקומנו! חסכנו כדי שילדינו יצאו ממעגלי העוני והמצוקה בהם אנו גדלנו. אך כל אחד מכם אשם באופן אישי בכך שנאלצנו לשבור את החסכונות ולנפץ את החלומות. הכסף שחסכנו לעתיד ילדינו משמש לממן את הווה שלנו. גם אם נקבל את שכרינו – החסכונות כבר אבודים! כשילדינו יגדלו ויבקשו ללמוד, נדאג להזכיר להם מי אשם בהנצחת הפער ומי גרם להוריהם לאבד את כבודם, שמו של כל אחד מכם יככב ברשימה עלובה זו.
בשבועות האחרונים עשינו הכל כדי לחדור את השריון הבלתי חדיר שעטיתם על מצפונכם. לא הצלחנו לחדור אל לב האבן שלכם. חשבנו לבוא אליכם בערב החג ולשבות רעב ליד בתיכם כדי שתרגישו משהו, אחד מאתנו אפילו הציע להיות שאהיד ולהתאבד - בקושי שכנענו אותו לחזור בו מכך. אבל החלטנו לכתוב לכם את כתב האישום הזה אשר יהווה עדות לכתם בו הכתמתם אותנו. אנו לא נסלח לכם לעולם ונזכיר את העוולה הזו לכל.
שיהיה לכם חג שבע!
עובדי הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות, הרעבים – באשמתכם!