מדוברות המרכז הרפואי אסף הרופא נמסר כי מחקר שבוצע באחרונה במרכז מצביע באופן חד משמעי על העובדה שדיבור בדיבורית מפחית את העירנות והמיקוד ופוגע במהירות התגובה. תוצאות המחקר, ראשון מסוגו, שבוצע במימון קרן המחקרים של איגוד חברות הביטוח בישראל, מוצג בימים אלה בכנסים השנתיים של האגודות לחקר העין והראייה בישראל ובארה"ב .
במחקר נבדקו 41 מתנדבים בריאים, 21 גברים ו-20 נשים, בעזרת מכשיר תקני ממוחשב לבדיקת שדה ראייה. כל אחד מהנבדקים נבדק מספר פעמים – הן כדי לקבל תוצאות להשוואה והן כדי להרגילו למכשיר, בו מתבוננים במסך ויש ללחוץ על כפתור בכל פעם שמזהים נקודת אור. נקודת האור עצמה מופיעה במקומות שונים במסך, והלחיצה על הכפתור מאפשרת לבודק לחשב את מהירות התגובה (מה הפרש הזמנים מאז הופיעה הנקודה על המסך ועד שהנבדק איתר אותה), אםוהיכן מפספסים נקודות בשדה הראייה, ועוד.
בשלב השני, בוצעה אותה הבדיקה, כאשר ליד המכשיר המודד מוצבת דיבורית ממנה דיברו אל הנבדקים ושאלו אותם שאלות פשוטות, שלא מצריכות מאמץ חשיבתי-קוגניטיבי מיוחד (שאלות חשבון פשוטות, שיחה אקראית). לכל הנבדקים הוצגו אותן שאלות ואותה השיחה – והם ענו לשאלות, תוך כדי ביצוע הבדיקה– אם וכאשר זיהו את נקודת האור. פרמטר נוסף שנבדק היה המיקוד של הנבדקים בזמן שהם מדברים (בהשוואה למתי שאינם מדברים), וזאת ע"י בדיקת פיקסציה (מיקוד) של העין: הנבדקים התבקשו להתמקד בנקודת אור מסוימת, והמכשיר מדד את איבוד המיקוד בזמן דיבור ובזמן שלא מדברים.
התוצאות היו:
1. נמצאו הבדלים מובהקים בין מספר הפעמים בהן נקודות פוספס בשדה הראייה וכאשר דיברו – וכאשר לא דיברו. כאשר דיברו, מספר הפיספוסים גדל עד פי 3 בממוצע.
2. בבדיקות המיקוד: נרשם אובדן ריכוז של פי 4 (!) כאשר דיברו – בהשוואה למיקוד העין בנקודה אחת כאשר לא דיברו.
3. בבדיקות מהירות התגובה: נרשמה ירידה של כ- 15% במהירות התגובה כאשר דיברו – בהשוואה ללא מדברים.
לדברי ד"ר יצחק אבני, מנהל מחלקת העיניים באסף הרופא וד"ר יניב ברקנא, שערכו את המחקר, אין ספק שהריכוז יורד בזמן שמדברים בדיבורית. "ברור שאין מה לעשות נגד הקידמה, ואנשים מדברים בדיבורית – וזה עדיף בהרבה על דיבור ללא דיבורית בזמן נהיגה, אך על כל נהג לזכור שהדיבור מפחית את העירנות לגרויים בשדה הראייה, המיקוד ומהירות התגובה – ולנהוג בהתאם, כלומר, כשמדברים – לנהוג במשנה זהירות", הם אומרים. (ש)
במחקר נבדקו 41 מתנדבים בריאים, 21 גברים ו-20 נשים, בעזרת מכשיר תקני ממוחשב לבדיקת שדה ראייה. כל אחד מהנבדקים נבדק מספר פעמים – הן כדי לקבל תוצאות להשוואה והן כדי להרגילו למכשיר, בו מתבוננים במסך ויש ללחוץ על כפתור בכל פעם שמזהים נקודת אור. נקודת האור עצמה מופיעה במקומות שונים במסך, והלחיצה על הכפתור מאפשרת לבודק לחשב את מהירות התגובה (מה הפרש הזמנים מאז הופיעה הנקודה על המסך ועד שהנבדק איתר אותה), אםוהיכן מפספסים נקודות בשדה הראייה, ועוד.
בשלב השני, בוצעה אותה הבדיקה, כאשר ליד המכשיר המודד מוצבת דיבורית ממנה דיברו אל הנבדקים ושאלו אותם שאלות פשוטות, שלא מצריכות מאמץ חשיבתי-קוגניטיבי מיוחד (שאלות חשבון פשוטות, שיחה אקראית). לכל הנבדקים הוצגו אותן שאלות ואותה השיחה – והם ענו לשאלות, תוך כדי ביצוע הבדיקה– אם וכאשר זיהו את נקודת האור. פרמטר נוסף שנבדק היה המיקוד של הנבדקים בזמן שהם מדברים (בהשוואה למתי שאינם מדברים), וזאת ע"י בדיקת פיקסציה (מיקוד) של העין: הנבדקים התבקשו להתמקד בנקודת אור מסוימת, והמכשיר מדד את איבוד המיקוד בזמן דיבור ובזמן שלא מדברים.
התוצאות היו:
1. נמצאו הבדלים מובהקים בין מספר הפעמים בהן נקודות פוספס בשדה הראייה וכאשר דיברו – וכאשר לא דיברו. כאשר דיברו, מספר הפיספוסים גדל עד פי 3 בממוצע.
2. בבדיקות המיקוד: נרשם אובדן ריכוז של פי 4 (!) כאשר דיברו – בהשוואה למיקוד העין בנקודה אחת כאשר לא דיברו.
3. בבדיקות מהירות התגובה: נרשמה ירידה של כ- 15% במהירות התגובה כאשר דיברו – בהשוואה ללא מדברים.
לדברי ד"ר יצחק אבני, מנהל מחלקת העיניים באסף הרופא וד"ר יניב ברקנא, שערכו את המחקר, אין ספק שהריכוז יורד בזמן שמדברים בדיבורית. "ברור שאין מה לעשות נגד הקידמה, ואנשים מדברים בדיבורית – וזה עדיף בהרבה על דיבור ללא דיבורית בזמן נהיגה, אך על כל נהג לזכור שהדיבור מפחית את העירנות לגרויים בשדה הראייה, המיקוד ומהירות התגובה – ולנהוג בהתאם, כלומר, כשמדברים – לנהוג במשנה זהירות", הם אומרים. (ש)