במשך שנים חיפשו את הפקודה או את ההחלטה החד משמעית לטבוח עם שלם, אך הדבר לא נמצא. אמר הרב בני קלמנזון, חבר במועצת "יד ושם" וחוקר שואה, בראיון ל"סוגרים יום", יומן הלילה של ערוץ 7. לדבריו, התברר כי לא הייתה פקודה ישירה כזאת. הייתה הנחת עבודה "מאד טבעית" ומובנת של המפקדים הגרמנים בשטח במקומות שונים, וללא תיאום ביניהם, ש"כדאי וראוי" להשמיד את העם היהודי. הם התחילו בגברים, אמר קלמנזון, ואחר כך עברו לנשים ולילדים. כלומר שמדובר בתהליך שביצעו אנשים רבים, מערכות ומסגרות, ולא על בסיס הוראה מגבוה מ"מטורף אחד". בעצם היה מדובר בפתרון אידיאלי וטוב למה שהם ביקשו להשיג.
טבח היהודים החל מתחילת מבצע ברברוסה, שבמהלכו נכבשו שטחים בשליטת הרוסים, וכוחות גרמניים פרצו מזרחה. הם התחילו בהשמדת "גורמים מסוכנים", כלומר גברים יהודים. דבר זה נעשה לא במסגרת החלטה מוגמרת ומסודרת, אמר הרב קלמנזון, אלא כהערכה שכך טוב לעשות, ואחר כך "ראו כי טוב", והמשיכו הלאה. כך נוצר תהליך. בהמשך דבריו חשף קלמנזון כי הימלר, מראשי הנאצים, וסגנו של היטלר ימ"ש, אמר כי רצח היהודים היה נחוץ משום שהגרמנים לא רצו לגדל דורות של אנשים נוקמים שידאגו לשינוי המצב, כלומר לנקמה.
עוד ציין הרב קלמנזון כי בשעה שבעם היהודי גוברת תודעת האבחנה באנטישמיות, לאור התגברותה של זו בעולם, הרי שבאירופה ובארצות ערב נוצר מצב המזכיר במובנים רבים את התקופות שלפני השואה, תקופות בהן "הכינו ובישלו", כלשונו, את השואה.
שנאת ישראל כיום גלויה וברורה, וקשה לדעת כיצד היא תתפתח, אמר והוסיף כי הדבר מחייב לעמוד על המשמר. יחד עם זאת, לדבריו, התהליך יצר גם התפכחות חיובית בקרב רבדים רבים בחברה הישראלית, המבינים כי שנאת ישראל אינה נגמרת עם סיום הגלות אלא היא נמשכת וקיימת ודורשת התמודדות תמידית, כולל בימינו. (ר)
טבח היהודים החל מתחילת מבצע ברברוסה, שבמהלכו נכבשו שטחים בשליטת הרוסים, וכוחות גרמניים פרצו מזרחה. הם התחילו בהשמדת "גורמים מסוכנים", כלומר גברים יהודים. דבר זה נעשה לא במסגרת החלטה מוגמרת ומסודרת, אמר הרב קלמנזון, אלא כהערכה שכך טוב לעשות, ואחר כך "ראו כי טוב", והמשיכו הלאה. כך נוצר תהליך. בהמשך דבריו חשף קלמנזון כי הימלר, מראשי הנאצים, וסגנו של היטלר ימ"ש, אמר כי רצח היהודים היה נחוץ משום שהגרמנים לא רצו לגדל דורות של אנשים נוקמים שידאגו לשינוי המצב, כלומר לנקמה.
עוד ציין הרב קלמנזון כי בשעה שבעם היהודי גוברת תודעת האבחנה באנטישמיות, לאור התגברותה של זו בעולם, הרי שבאירופה ובארצות ערב נוצר מצב המזכיר במובנים רבים את התקופות שלפני השואה, תקופות בהן "הכינו ובישלו", כלשונו, את השואה.
שנאת ישראל כיום גלויה וברורה, וקשה לדעת כיצד היא תתפתח, אמר והוסיף כי הדבר מחייב לעמוד על המשמר. יחד עם זאת, לדבריו, התהליך יצר גם התפכחות חיובית בקרב רבדים רבים בחברה הישראלית, המבינים כי שנאת ישראל אינה נגמרת עם סיום הגלות אלא היא נמשכת וקיימת ודורשת התמודדות תמידית, כולל בימינו. (ר)