מטרת הניסוי הנוכחי היא לבדוק ולמדוד שתי השלכות פיזיקליות אשר צפה איינשטיין בתיאוריית היחסות אותה פיתח.

רכב הניסוי, Gravity Probe B, נכנס למסלולו בחלל בשעה 9:57 בבוקר לאחר ששוגר ביום ג' על גבי טיל דלתא 2 מבסיס חיל האויר האמריקני 'ונדנברג' בדרום קליפורניה. זאת לאחר דחיית השיגור ביום אחד.

66 דקות לאחר השיגור פרש רכב הניסוי את הקולטנים הסולאריים שלו ותוך דקות ספורות שידרה מצלמה אשר מוקמה על גבי טיל השיגור את רכב הניסוי נפרד מהטיל על גבו שוגר ומתחיל בטיסה עצמאית כאשר קרני השמש מנצנצות על ציפוי הזהב של הרכב על הרקע הכחול של כדור הארץ.

במשך 44 הימים הקרובים יפעילו מהנדסים מכדור הארץ את רכיבי הניסוי אשר ביניהם כלולים הגיירוסקופים המדויקים ביותר שנבנו אי פעם. מדובר ב4 כדורי זכוכית בגודל של כדורי פינג פונג אשר מצופים ביסוד המתכתי 'ניוביום'. אותם כדורים מסתובבים באופן שמשאיר 0.001 אינטש בינם לבין מחיצות הכלי בו הם נמצאים. לאחר שהכדורים מתחילים להסתובב, הם לא מפסיקים ולא משנים את מהירות הסיבוב ובכך הם יכולים לשמש כמכשירי מדידה מדויקים ביותר לזמן ולחלל.

תורת היחסות הכללית פותחה על ידי המדען היהודי הנודע, אלברט איינשטיין בעקבות בעיה שהתעוררה בקרב הפיסיקאים. במקרה של ליקוי חמה יכול להווצר מצב בו ישנו כוכב שלפי כל החישובים ולפי מפת השמים נמצא מאחורי השמש ביחס אל כדור הארץ באופן שלכאורה לא היתה יכולת לראותו. אך מסיבה לא מובנת אנו יכולים לצפות בו מזווית שבה הוא לא אמור להיות.

התשובה אותה מספקת תורת היחסות הכללית היא שקרן האור המוחזרת מן הכוכב שמאחורי השמש אינה מתעקמת כתוצאה מחוקי המשיכה של השמש, כמו שטען ניוטון בזמנו. זאת משום שהיא מהירה מכדי שחוקי המשיכה יחולו עליה. טענתו של איינשטיין היתה שקרן האור עקומה מכיוון שהמרחב בו היא נעה עקום ומה שמעקם אותו הוא המסה של העצם שנמצא בתוכו.

לפי התאוריה הזו, יקום שכולו בנוי מקווים ישרים ישתנה ברגע שתופיע בו מסה. המסה מעקמת את הקווים הישרים שמהם בנוי היקום ויוצרת את עקמומיות המרחב. לכן, למרות שנראה לנו שקרן האור התעקמה, היא למעשה נעה בקווים ישרים ביחס למרחב העקום בו היא נמצאת.

Gravity Probe B הוא משימת המחקר הארוכה ביותר של תכנית החלל האמריקנית והניסוי היקר ביותר שנבנה אי פעם. מהללי המשימה אומרים שטכנולוגיה מבריקה פותחה לצורך המחקר ומבקריה טוענים שתוחלת החיים של רכב הניסוי שעומדת על שנה אחת קצרה מדי ושהעלויות שלו, שהסתכמו בכ700 מיליון דולר, היו גדולות מדי. (א"ו)