בראיון ליומן ערוץ 7 אמר ליבמן כי את הדחייה אפשר לייחס לשלושה גורמים: לנחישות המתיישבים, לפעילות אנשים כמו אורית סטרוק בוועדת הפנים של הכנסת וגם למאבק משפטי המתקיים ושטרם הוכרע, בשאלת מעמדו של הקרקע שעליה יושב המאחז.
לדבריו, הוחלט כי יתנהל מאבק על כל המאחזים המיושבים, והראשון בהם היה צריך להיות מאחז "מצפה יצהר". בעקבות דיון בוועדת הפנים הוחלט שיש להוציא את כוחות צה"ל מהדילמה הגדולה של עימות חיילים עם אזרחים ולהציב למשימה שוטרים ושוטרי מג"ב.
בעקירת מאחז "מצפה יצהר" עמדו להפעיל לראשונה מודל של עקירה בפיקוד משטרתי, אבל לשם כך נדרשו כוחות רבים, שאינם עומדים לרשות המשטרה ומג"ב, אמר ליבמן. כשראו הכוחות את מספרם הרב של מתנגדי העקירה המגיעים לחזק את המאחז הם הבינו שתידרש היערכות גדולה יותר, וזו הייתה סיבה נוספת לדחייה, אמר.
מסלול נוסף למנוע את העקירה הוא המסלול המשפטי, אמר ליבמן. לדבריו, התושבים פנו לבג"ץ בעתירה נגד צו אלוף פיקוד, אך בג"ץ דחה את העתירה, אבל באמצעות נציגם אביעד ויסולי, הפועל בשם "עטרת ישראל חיפה", הם פנו גם לבית המשפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים.
לדברי ליבמן, ויסולי קיבל ייפוי כוח מתושבי "מצפה יצהר" והגיש בקשה לדון בסוגיית מעמד הקרקע של "מצפה יצהר". זאת משום שלטענתם, לפי החוקים הנהוגים ביו"ש האדמה שייכת להם. לדבריו, מדובר באדמות סקר, וככאלו, מי שמחזיק בהן עשר שנים, ולא נטענה עליהן בעלות, הן הופכת לשלו מכוח אותה חזקה של עשר שנים.
צו האלוף, אמר ליבמן, הוא צו דרקוני, שכלל אינו עוסק במעמדה של הקרקע, אבל לטענת התושבים, מדובר בקרקע ששייכת אליהם, ואין אפשרות לעקור יישוב מעל אדמה שבבעלותו. בית המשפט במעלה אדומים אמור לדון בתביעת תושבי המאחז, המבקשים לדעת מתוקף איזה חוק באים לעקור אותם מקרקע שאינה שייכת למדינה. מאחר שהדיון טרם הסתיים, אמר ליבמן, גם אם בית המשפט לא הוציא צו ביניים לעיכוב העקירה, עניין זה נלקח בחשבון ותרם לדחיית העקירה.
לדבריו, שופט בית המשפט כתב בתשובתו כי הוא רוצה לקבל את תשובת המדינה ולאחריה את תגובת העותרים, תושבי "מצפה יצהר", האמורה להימסר עד יום ו' . עד למתן החלטת בית המשפט איננו מצפים לשינויים בשטח, אמר ליבמן.
החשוב ביותר, הוסיף, הוא שמיום שני בצהרים שוהים ברציפות תומכי המאחז, שהגיעו אל המקום כדי למנוע את העקירה. על כך ראוי הציבור שלנו לציון לשבח, אמר ליבמן, והסביר כי מטה המאחזים של יש"ע קיבל החלטה אסטרטגית לא להפעיל את מערך הקריאה הארצי לצורך קריאה לבואם של אנשים למנוע עקירה. זאת עקב הפניית עיקר המאמץ לפעילות סביב משאל המתפקדים של הליכוד כדי להביא להכרעה, שהולכת ונראית מתממשת. למרות זאת כאלף איש הגיעו למאחז ותרמו לכך שנדחתה הכוונה לעקור את המאחז כעת.
לדבריו, הוחלט כי יתנהל מאבק על כל המאחזים המיושבים, והראשון בהם היה צריך להיות מאחז "מצפה יצהר". בעקבות דיון בוועדת הפנים הוחלט שיש להוציא את כוחות צה"ל מהדילמה הגדולה של עימות חיילים עם אזרחים ולהציב למשימה שוטרים ושוטרי מג"ב.
בעקירת מאחז "מצפה יצהר" עמדו להפעיל לראשונה מודל של עקירה בפיקוד משטרתי, אבל לשם כך נדרשו כוחות רבים, שאינם עומדים לרשות המשטרה ומג"ב, אמר ליבמן. כשראו הכוחות את מספרם הרב של מתנגדי העקירה המגיעים לחזק את המאחז הם הבינו שתידרש היערכות גדולה יותר, וזו הייתה סיבה נוספת לדחייה, אמר.
מסלול נוסף למנוע את העקירה הוא המסלול המשפטי, אמר ליבמן. לדבריו, התושבים פנו לבג"ץ בעתירה נגד צו אלוף פיקוד, אך בג"ץ דחה את העתירה, אבל באמצעות נציגם אביעד ויסולי, הפועל בשם "עטרת ישראל חיפה", הם פנו גם לבית המשפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים.
לדברי ליבמן, ויסולי קיבל ייפוי כוח מתושבי "מצפה יצהר" והגיש בקשה לדון בסוגיית מעמד הקרקע של "מצפה יצהר". זאת משום שלטענתם, לפי החוקים הנהוגים ביו"ש האדמה שייכת להם. לדבריו, מדובר באדמות סקר, וככאלו, מי שמחזיק בהן עשר שנים, ולא נטענה עליהן בעלות, הן הופכת לשלו מכוח אותה חזקה של עשר שנים.
צו האלוף, אמר ליבמן, הוא צו דרקוני, שכלל אינו עוסק במעמדה של הקרקע, אבל לטענת התושבים, מדובר בקרקע ששייכת אליהם, ואין אפשרות לעקור יישוב מעל אדמה שבבעלותו. בית המשפט במעלה אדומים אמור לדון בתביעת תושבי המאחז, המבקשים לדעת מתוקף איזה חוק באים לעקור אותם מקרקע שאינה שייכת למדינה. מאחר שהדיון טרם הסתיים, אמר ליבמן, גם אם בית המשפט לא הוציא צו ביניים לעיכוב העקירה, עניין זה נלקח בחשבון ותרם לדחיית העקירה.
לדבריו, שופט בית המשפט כתב בתשובתו כי הוא רוצה לקבל את תשובת המדינה ולאחריה את תגובת העותרים, תושבי "מצפה יצהר", האמורה להימסר עד יום ו' . עד למתן החלטת בית המשפט איננו מצפים לשינויים בשטח, אמר ליבמן.
החשוב ביותר, הוסיף, הוא שמיום שני בצהרים שוהים ברציפות תומכי המאחז, שהגיעו אל המקום כדי למנוע את העקירה. על כך ראוי הציבור שלנו לציון לשבח, אמר ליבמן, והסביר כי מטה המאחזים של יש"ע קיבל החלטה אסטרטגית לא להפעיל את מערך הקריאה הארצי לצורך קריאה לבואם של אנשים למנוע עקירה. זאת עקב הפניית עיקר המאמץ לפעילות סביב משאל המתפקדים של הליכוד כדי להביא להכרעה, שהולכת ונראית מתממשת. למרות זאת כאלף איש הגיעו למאחז ותרמו לכך שנדחתה הכוונה לעקור את המאחז כעת.