יש החולפים בנמל התעופה, והרשרוש שבכיסם מזכיר להם רגע לפני עלותם למטוס כי אם רצונם לרכוש דבר מה בארץ האירופית שאליה הם מתכוננים להגיע עליהם להמיר את הדולרים למטבע אירופית.
במרכז שדה התעופה בן גוריון עומד סניף עגול וגדול של חברת "צ'יינג פלייס", המיועד לרכישה ולהמרה של מט"ח. שלט מתנוסס מעל הסניף ומבשר לצרכנים כי מדובר בהמרה "ללא עמלות". חברת "צ'יינג פלייס" אף מתגאה בכך שבניגוד לבנקים הפועלים בשטח שדה התעופה היא אינה גובה שום עמלות כמו שגובים הבנקים.
בראיון לכתבת INN רותי אברהם אמר ד"ר יעקב בן עמי, משלוחת אוניברסיטת דרבי, כי סטודנט משלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל בדק את העומד מאחורי ההבטחה "ללא עמלה", והמיר 149 דולר ארה"ב ללירות שטרלינג. ההמרה "ללא עמלה" עלתה לו לסטודנט ב"הפרשי שער" של 12.5% בין הליש"ט לדולר. יצוין כי נכון לתאריך 1.4.04 עמד היחס שבין המטבעות בעת ההמרה על 1.86 דולר לליש"ט.
על פי היחס שבין המטבעות ביום ההמרה היה הסטודנט אמור לקבל 80.1 שטרלינג, אך בפועל הוא קיבל 70 ליש"ט. בתאריך 1.4.04 149 הדולרים נרכשו לפי שער מזומנים של 4.2121, ואילו 70 הליש"ט נמכרו ללקוח לפי שער המזומנים הגבוה של 8.9596 שקל. על שערים דומים דווח גם אצל צ'יינג בת"א ובירושלים.
כאמור, עמלת "הפרשי השער", בשמה החדש, עומדת על שיעור של 12.5%.
לשם השוואה, בבנק אחר נמכר באותו יום 1.4.04 ליש"ט לפי שער מזומנים של 8.54 שקל בהשוואה לשער המכירה של "צ'יינג פלייס", שעמד, כאמור, על 8.9596, ובכך מתקבל הפרש של כ 42 אגורות לכל ליש"ט. במקביל רכש הבנק מהלקוח דולרים לפי שער של 4.41 שקל. לעומת רכישה בשער 4.2121 ב "צ'יינג פלייס", הפרש של כ 21 אגורות לכל דולר שהוחלף.
הבנקים גובים בהמרת דולרים לשטרלינג "עמלת קונברסיה" בשיעור של מינימום 11.4 דולר לפעולה, וכך מתברר שלמרות פרסומה של חברת "צ'יינג – פלייס", כל יתר הבנקים אינם גובים עמלה שונה באופן מהותי מ"הפרש השער" שגובה החברה.
על כך אמר לכתבתנו ד"ר בן עמי, כי כאן מדובר בהטעיית הצרכנים. כדי להסביר כיצד נוצר מצב זה הוא ציין כי מדובר בחברה פרטית, שככל עסק אחר קיבלה זיכיון מרשות שדות התעופה לפעול בשדה. לדבריו, הרשות רק משכירה את המקום, ומי שצריך לפקח על הנעשה בתחום זה הוא משרד התמ"ת.
הוא ציין כי לפי שעה אין חקיקה שתגביל את עלות ההמרה.
עוד אמר ד"ר בן עמי לכתבתנו כי כבר כמה שנים דנים בצורך לחוקק חוק שיגביל את גובהה המקסימלי של הריבית. הוא מציין כי דוגמא לצורך זה היא הריבית הנדרשת בשוק האפור, כלומר מוסדות חוץ בנקאיים הנותנים הלוואות. בשוק זה, אמר ד"ר בן עמי, מגיעה הריבית גם לגובה של 500%.
במרכז שדה התעופה בן גוריון עומד סניף עגול וגדול של חברת "צ'יינג פלייס", המיועד לרכישה ולהמרה של מט"ח. שלט מתנוסס מעל הסניף ומבשר לצרכנים כי מדובר בהמרה "ללא עמלות". חברת "צ'יינג פלייס" אף מתגאה בכך שבניגוד לבנקים הפועלים בשטח שדה התעופה היא אינה גובה שום עמלות כמו שגובים הבנקים.
בראיון לכתבת INN רותי אברהם אמר ד"ר יעקב בן עמי, משלוחת אוניברסיטת דרבי, כי סטודנט משלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל בדק את העומד מאחורי ההבטחה "ללא עמלה", והמיר 149 דולר ארה"ב ללירות שטרלינג. ההמרה "ללא עמלה" עלתה לו לסטודנט ב"הפרשי שער" של 12.5% בין הליש"ט לדולר. יצוין כי נכון לתאריך 1.4.04 עמד היחס שבין המטבעות בעת ההמרה על 1.86 דולר לליש"ט.
על פי היחס שבין המטבעות ביום ההמרה היה הסטודנט אמור לקבל 80.1 שטרלינג, אך בפועל הוא קיבל 70 ליש"ט. בתאריך 1.4.04 149 הדולרים נרכשו לפי שער מזומנים של 4.2121, ואילו 70 הליש"ט נמכרו ללקוח לפי שער המזומנים הגבוה של 8.9596 שקל. על שערים דומים דווח גם אצל צ'יינג בת"א ובירושלים.
כאמור, עמלת "הפרשי השער", בשמה החדש, עומדת על שיעור של 12.5%.
לשם השוואה, בבנק אחר נמכר באותו יום 1.4.04 ליש"ט לפי שער מזומנים של 8.54 שקל בהשוואה לשער המכירה של "צ'יינג פלייס", שעמד, כאמור, על 8.9596, ובכך מתקבל הפרש של כ 42 אגורות לכל ליש"ט. במקביל רכש הבנק מהלקוח דולרים לפי שער של 4.41 שקל. לעומת רכישה בשער 4.2121 ב "צ'יינג פלייס", הפרש של כ 21 אגורות לכל דולר שהוחלף.
הבנקים גובים בהמרת דולרים לשטרלינג "עמלת קונברסיה" בשיעור של מינימום 11.4 דולר לפעולה, וכך מתברר שלמרות פרסומה של חברת "צ'יינג – פלייס", כל יתר הבנקים אינם גובים עמלה שונה באופן מהותי מ"הפרש השער" שגובה החברה.
על כך אמר לכתבתנו ד"ר בן עמי, כי כאן מדובר בהטעיית הצרכנים. כדי להסביר כיצד נוצר מצב זה הוא ציין כי מדובר בחברה פרטית, שככל עסק אחר קיבלה זיכיון מרשות שדות התעופה לפעול בשדה. לדבריו, הרשות רק משכירה את המקום, ומי שצריך לפקח על הנעשה בתחום זה הוא משרד התמ"ת.
הוא ציין כי לפי שעה אין חקיקה שתגביל את עלות ההמרה.
עוד אמר ד"ר בן עמי לכתבתנו כי כבר כמה שנים דנים בצורך לחוקק חוק שיגביל את גובהה המקסימלי של הריבית. הוא מציין כי דוגמא לצורך זה היא הריבית הנדרשת בשוק האפור, כלומר מוסדות חוץ בנקאיים הנותנים הלוואות. בשוק זה, אמר ד"ר בן עמי, מגיעה הריבית גם לגובה של 500%.