האתר מוסיף כי הממשלה היא שתצטרך "לדאוג לפרנסה - לפחות בשלב הראשון של הפינוי - לרוב המתנחלים, אם לא לכולם". בתיאור מתיישבי חבל קטיף נכתב כי באזור מתגוררות משפחות רבות "מרובות ילדים", שחלקן מתגוררות שם כבר שנים רבות. משפחות אלו "בנו וילות רב מפלסיות, המוקפות בשטחי קרקע גדולים. המשפחות ידרשו פיצוי כספי בהתאם לכך".
כתבתנו מציינת כי בנייר עמדה שכותרתו "תוכנית ההתנתקות: כמה זה עולה לנו?" מסביר יורם אטינגר, מומחה ליחסי ארה"ב ישראל, כמה עובדות בנוגע לעלויות של עקירת המתיישבים מבתיהם ומגיב ע ההנחה כי ארה"ב תממן אותן:
"א. הנשיא בוש דחה את בקשת ראש הממשלה שרון להשתתף במימון עקירת היהודים והנסיגה מעזה.
ב. ידידי ישראל בקונגרס, שהוא 'בעל המאה' בוושינגטון, מייעצים לישראל לא להגיש בקשה למימון הנסיגה. על ארה"ב מאיים גירעון שיא של 500 מיליארד דולרים, העלול לתפוח עקב המלחמות בעירק ובאפגניסטן. הקונגרס פועל במגבלות תקציביות קשיחות, ואלו אינן מאפשרות את מימון הנסיגה.
ג. סגן הנשיא צ'ייני ומזכיר ההגנה רמספלד מתנגדים למימון הנסיגה, שהם מתארים כ'רוח גבית' לטרור האנטי אמריקני. בקשה ישראלית למימון עלולה להתפרש כמחטף מתקציב הפנטגון.
ד. הנשיא קלינטון התחייב להעניק לישראל 800 מיליון דולרים למימון הנסיגה מלבנון. עד היום לא הגיע המענק, וכנראה גם לא יגיע.
עוד אומר אטינגר: "פינוי חבל ימית עלה לאזרחי ישראל 15 מיליארד שקלים במחירי יוני 90', שהם 30 מיליארד שקלים בשנת 04'. עלות עקירת היישובים והנסיגה עלולה להרקיע ליותר מ 44 מיליארדי שקלים, וזאת לאור העובדה שבחבל עזה מתגוררים שמונת אלפים מתיישבים, בעלי 30 שנות וותק, לעומת חמשת אלפים מתיישבי ימית, שהיו אז בעלי חמש שנות ותק. חישוב שונה מ'תקדים ימית' יכול להוריד את העלות ל 26 מיליארד שקלים: כ 13.5 מיליארד שקל לדיור, ריהוט ותוספות, שנתיים להסתגלות וכפיצויים, 9.5 מיליארד שקלים לתשתית תעסוקתית ושלושה מיליארד שקלים לתשתיות תעבורה, תקשורת, חשמל, מים, ביוב, חינוך, קהילה ומתקני צבא. לפיכך אטינגר מציין: "מחיר הנסיגה ועקירת היישובים יתבטא בתוכנית חירום כלכלית: גזירות כלכליות, בלימת התאוששות המשק, העמקת האבטלה, קיצוץ בתשתיות ובקצבאות, העלאת מסים ומלווה חובה".
כתבתנו מציינת כי בנייר עמדה שכותרתו "תוכנית ההתנתקות: כמה זה עולה לנו?" מסביר יורם אטינגר, מומחה ליחסי ארה"ב ישראל, כמה עובדות בנוגע לעלויות של עקירת המתיישבים מבתיהם ומגיב ע ההנחה כי ארה"ב תממן אותן:
"א. הנשיא בוש דחה את בקשת ראש הממשלה שרון להשתתף במימון עקירת היהודים והנסיגה מעזה.
ב. ידידי ישראל בקונגרס, שהוא 'בעל המאה' בוושינגטון, מייעצים לישראל לא להגיש בקשה למימון הנסיגה. על ארה"ב מאיים גירעון שיא של 500 מיליארד דולרים, העלול לתפוח עקב המלחמות בעירק ובאפגניסטן. הקונגרס פועל במגבלות תקציביות קשיחות, ואלו אינן מאפשרות את מימון הנסיגה.
ג. סגן הנשיא צ'ייני ומזכיר ההגנה רמספלד מתנגדים למימון הנסיגה, שהם מתארים כ'רוח גבית' לטרור האנטי אמריקני. בקשה ישראלית למימון עלולה להתפרש כמחטף מתקציב הפנטגון.
ד. הנשיא קלינטון התחייב להעניק לישראל 800 מיליון דולרים למימון הנסיגה מלבנון. עד היום לא הגיע המענק, וכנראה גם לא יגיע.
עוד אומר אטינגר: "פינוי חבל ימית עלה לאזרחי ישראל 15 מיליארד שקלים במחירי יוני 90', שהם 30 מיליארד שקלים בשנת 04'. עלות עקירת היישובים והנסיגה עלולה להרקיע ליותר מ 44 מיליארדי שקלים, וזאת לאור העובדה שבחבל עזה מתגוררים שמונת אלפים מתיישבים, בעלי 30 שנות וותק, לעומת חמשת אלפים מתיישבי ימית, שהיו אז בעלי חמש שנות ותק. חישוב שונה מ'תקדים ימית' יכול להוריד את העלות ל 26 מיליארד שקלים: כ 13.5 מיליארד שקל לדיור, ריהוט ותוספות, שנתיים להסתגלות וכפיצויים, 9.5 מיליארד שקלים לתשתית תעסוקתית ושלושה מיליארד שקלים לתשתיות תעבורה, תקשורת, חשמל, מים, ביוב, חינוך, קהילה ומתקני צבא. לפיכך אטינגר מציין: "מחיר הנסיגה ועקירת היישובים יתבטא בתוכנית חירום כלכלית: גזירות כלכליות, בלימת התאוששות המשק, העמקת האבטלה, קיצוץ בתשתיות ובקצבאות, העלאת מסים ומלווה חובה".