בעתירתו טען כבל נגד יו"ר הליכוד אריאל שרון, שר הפנים, היועץ המשפטי, מפלגת הליכוד, מועצת יש"ע והמועצה המקומית קדומים, כי נמצאו פגמים במימון המסע, וכי מדובר "במימון שלא כדין, ובתרומה אסורה לחברי הכנסת של סיעת הליכוד".
עוד נכתב בעתירה: "ב 15.4.04 פנה העותר ליועץ המשפטי לממשלה וביקש ממנו להורות על עצירתה של הזרמת הכספים ממועצת יש"ע למימון מסע ההסברה. התשובה שנתקבלה מהיועץ המשפטי, ב 18.4.04, הייתה כי העניין הועבר לבדיקת הגורמים המוסמכים.
תשובה זו לא הניחה את דעתו, וזאת לאור פרק הזמן הקצר שנותר עד לקיום ההצבעה. מכאן העתירה שלפנינו, ובה ביקש העותר כי היועץ המשפטי לממשלה ושר הפנים יאסרו על מימון זה של מסע ההסברה", נכתב בעתירה.
כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי בתום הדיון הורו השופטים למחוק את העתירה, וזאת משום ש"הבסיס לדיון זה הוא רעוע", כלשונם. פגמי העתירה, כפי שמפרטם בית המשפט, הם אלו: "העותר כלל לא פנה לרובם של המשיבים לפני שהגיש את עתירתו. כמו כן לא פנה העותר למפלגת הליכוד, ולא הוצגה לפנינו כל תשתית על אודות הקשר בין המימון שמימנה מועצת יש"ע את מסע ההסברה לבין מפלגה זו".
עוד קובע בית המשפט: "העותר לא צירף לעתירה משיבים רלבנטיים. כך לא צורפו מועצות מקומיות ואזוריות הפועלות באזור יהודה שומרון ורצועת עזה, שעתירה זו נוגעת להם ישירות. לא שמענו כל טיעון מרשויות אלה על אודות הכספים שהן מעבירות למועצת יש"ע, ועל מעורבותן במימון מסע ההסברה נגד תוכנית ההתנתקות. נוסף על כך לא צירף העותר כמשיב את 'הממונה על היישובים הישראליים', כהגדרתו, בתחיקת הביטחון החלה על רשויות אלה. לא שמענו את עמדתו בקשר לפעילותה של מועצת יש"ע ובקשר לטענותיו של העותר".
על העתירה טענה פרקליטות המדינה כי היא הייתה מוקדמת, וכי עדיין אין היא בשלה לדיון. העתירה הוגשה לפני שהעותר קיבל תשובה סופית מהיועץ המשפטי לממשלה, ואף לפני שנערכה פנייה לשאר המשיבים. רשויות מקומיות בתחומי אזור יהודה שומרון וחבל עזה לא צורפו, וגם "הממונה על היישובים הישראליים" לא צורף. כמו כן טענה הפרקליטות: "האמור בעתירה אינו מבסס כל מידע הקשור לעברה על חוק מימון המפלגות".
עם זאת הפרקליטות ביקשה מבית המשפט לבחון שוב את תוקפה של "הלכת גרינברג", המאפשרת באופן מוגבל לרשויות לממן פעילות הסברתית הנוגעת לסדר היום הלאומי. דעת מיעוט ב"הלכת גרינברג" קבעה כי אין לממן פעילות כזאת מתקציב הרשויות. "בית משפט זה יבחן מחדש את תוקפה של הלכת גרינברג ויאמץ את גישתה של דעת המיעוט", ביקשה הפרקליטות. בית המשפט ציין כי פרקליטות המדינה סבורה, כעולה מעמדתה שהוצגה לפניה, כי קיים שוני בין הדין החל על רשויות מקומיות הפועלות ב"ישראל הקטנה" לבין הדין החל על אלה הפועלות באזור יש"ע. לשיטתה, לפי הדין החל על האחרונות הרי שאין הן רשאיות להשתתף במימון מסע ההסברה נגד תוכניתו של ראש הממשלה".
על נושא טענת השוני בין רשויות מקומיות הפועלות בתוך ישראל לבין אלו הפועלות ביש"ע ציין בית המשפט כי מאחר שהרשויות, הרלוונטיות לדיון זה, לא צורפו כצד לעתירה אין בדעתו להביע עמדה לגבי טענה זו אך הוסיף כי אם מממנות הרשויות את מסע ההסברה עליהן לקחת בחשבון כי הן מסכנות את עצמן.
עוד יצוין כי בסיכומו של דברי בית המשפט מופיעה טענת משיבה מס' 6: המועצה האזורית קדומים, ולפיה היא לא העבירה כל כספים למשיבה (מועצת יש"ע) או לגורם אחר לשם ניהול מסע ההסברה נגד תוכניתו של ראש הממשלה. היא מצביעה על כך כי העותר ביסס את עתירתו על כתבות בעיתון, בלא שפנה אליה לשם בירור העובדות. (ר)
עוד נכתב בעתירה: "ב 15.4.04 פנה העותר ליועץ המשפטי לממשלה וביקש ממנו להורות על עצירתה של הזרמת הכספים ממועצת יש"ע למימון מסע ההסברה. התשובה שנתקבלה מהיועץ המשפטי, ב 18.4.04, הייתה כי העניין הועבר לבדיקת הגורמים המוסמכים.
תשובה זו לא הניחה את דעתו, וזאת לאור פרק הזמן הקצר שנותר עד לקיום ההצבעה. מכאן העתירה שלפנינו, ובה ביקש העותר כי היועץ המשפטי לממשלה ושר הפנים יאסרו על מימון זה של מסע ההסברה", נכתב בעתירה.
כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי בתום הדיון הורו השופטים למחוק את העתירה, וזאת משום ש"הבסיס לדיון זה הוא רעוע", כלשונם. פגמי העתירה, כפי שמפרטם בית המשפט, הם אלו: "העותר כלל לא פנה לרובם של המשיבים לפני שהגיש את עתירתו. כמו כן לא פנה העותר למפלגת הליכוד, ולא הוצגה לפנינו כל תשתית על אודות הקשר בין המימון שמימנה מועצת יש"ע את מסע ההסברה לבין מפלגה זו".
עוד קובע בית המשפט: "העותר לא צירף לעתירה משיבים רלבנטיים. כך לא צורפו מועצות מקומיות ואזוריות הפועלות באזור יהודה שומרון ורצועת עזה, שעתירה זו נוגעת להם ישירות. לא שמענו כל טיעון מרשויות אלה על אודות הכספים שהן מעבירות למועצת יש"ע, ועל מעורבותן במימון מסע ההסברה נגד תוכנית ההתנתקות. נוסף על כך לא צירף העותר כמשיב את 'הממונה על היישובים הישראליים', כהגדרתו, בתחיקת הביטחון החלה על רשויות אלה. לא שמענו את עמדתו בקשר לפעילותה של מועצת יש"ע ובקשר לטענותיו של העותר".
על העתירה טענה פרקליטות המדינה כי היא הייתה מוקדמת, וכי עדיין אין היא בשלה לדיון. העתירה הוגשה לפני שהעותר קיבל תשובה סופית מהיועץ המשפטי לממשלה, ואף לפני שנערכה פנייה לשאר המשיבים. רשויות מקומיות בתחומי אזור יהודה שומרון וחבל עזה לא צורפו, וגם "הממונה על היישובים הישראליים" לא צורף. כמו כן טענה הפרקליטות: "האמור בעתירה אינו מבסס כל מידע הקשור לעברה על חוק מימון המפלגות".
עם זאת הפרקליטות ביקשה מבית המשפט לבחון שוב את תוקפה של "הלכת גרינברג", המאפשרת באופן מוגבל לרשויות לממן פעילות הסברתית הנוגעת לסדר היום הלאומי. דעת מיעוט ב"הלכת גרינברג" קבעה כי אין לממן פעילות כזאת מתקציב הרשויות. "בית משפט זה יבחן מחדש את תוקפה של הלכת גרינברג ויאמץ את גישתה של דעת המיעוט", ביקשה הפרקליטות. בית המשפט ציין כי פרקליטות המדינה סבורה, כעולה מעמדתה שהוצגה לפניה, כי קיים שוני בין הדין החל על רשויות מקומיות הפועלות ב"ישראל הקטנה" לבין הדין החל על אלה הפועלות באזור יש"ע. לשיטתה, לפי הדין החל על האחרונות הרי שאין הן רשאיות להשתתף במימון מסע ההסברה נגד תוכניתו של ראש הממשלה".
על נושא טענת השוני בין רשויות מקומיות הפועלות בתוך ישראל לבין אלו הפועלות ביש"ע ציין בית המשפט כי מאחר שהרשויות, הרלוונטיות לדיון זה, לא צורפו כצד לעתירה אין בדעתו להביע עמדה לגבי טענה זו אך הוסיף כי אם מממנות הרשויות את מסע ההסברה עליהן לקחת בחשבון כי הן מסכנות את עצמן.
עוד יצוין כי בסיכומו של דברי בית המשפט מופיעה טענת משיבה מס' 6: המועצה האזורית קדומים, ולפיה היא לא העבירה כל כספים למשיבה (מועצת יש"ע) או לגורם אחר לשם ניהול מסע ההסברה נגד תוכניתו של ראש הממשלה. היא מצביעה על כך כי העותר ביסס את עתירתו על כתבות בעיתון, בלא שפנה אליה לשם בירור העובדות. (ר)