במאמר בוושינגטון פוסט שואל מרטין אינדיק, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל, ובתקופת הנשיא קלינטון עוזר מזכיר המדינה לענייני המזה"ת ובכיר במועצה לביטחון לאומי: אם ישראל תיסוג מעזה, מי ישלוט בה? והוא עונה: ארה"ב. כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי במאמר מפרט אינדיק את הסיבוכים השונים הצפויים לנשיא בוש בשל התמיכה שהביע בתוכנית שרון.
"עם נסיגת ישראל הרשות המגמגמת ומצרים הזהירה אינן מעוניינות לשלוט בעזה", כותב אינדיק, ולכן "דה פקטו" תעבור האחריות לארה"ב. זוהי משמעות המסר במכתבו של בוש אל שרון, ולפיו ארה"ב תכוון מאמץ בינלאומי לשיקום מוסדותיה של הרשות כדי שאלו יילחמו בטרור וימנעו ממנו לסכן את ישראל מהאזורים שהיא תפנה", כותב אינדיק. "אבל לא ברור", הוא מוסיף, "אם בוש מבין לאן הוא מכניס את עצמו. לאחר שהתחייב להקים מדינה פלשתינית, הוא גם מבטיח לקבל עליו אחריות על האזור שממנו תיסוג ישראל וגם מבטיח כי לא תקום שם מדינה טרוריסטית כושלת. אותם מוסדות שעליהם בוש בונה למימוש הבטחותיו והמוזכרים במכתבו אינם קיימים בעזה, כותב אינדיק. בעזה יש רשות פלשתינית מתמוטטת, מנגנוני ביטחון הנלחמים זה בזה, מפקדים צבאיים וארגוני טרור.
בנסיגה מקבל עליו בוש אחריות לכך שהוא יצטרך להגיב במצב שבו רעולי פנים חמאסניקים ירקדו על גגות בתיהם של המתיישבים המפונים, או שבחדרי הכיתות של ילדי המתיישבים ילמדו ילדי חמאס את תורת החמאס. בוש גם יואשם כאחראי אם ישראל תצטרך להיכנס שוב לעזה כדי למנוע יציאת טרור מתוכה.
אינדיק מוסיף כי עד עתה ניהל בוש מדיניות שבה הפעילות תמיד הסתיימה בלא כלום, מעין מדיניות של אי עשייה. עתה, "כשבוש קושר את הדיפלומטיה האמריקנית לבולדוזר של שרון", כלשונו של אינדיק, הוא יזדקק לעזרתם של גורמים נוספים בניסיון לפתור את הקשיים. מצרים, כותב אינדיק, הצהירה כי האינטרס הביטחוני שלה מחייב אותה לשמור על הסדר בעזה, ולכן כוחותיה עומדים הכן לכניסה לעזה עם נסיגה ישראלית, מוכנה ל"החזיר את השליטה על הסדר" לידי מנגנוני הביטחון של הפלשתינים, אבל היא אינה מוכנה לקבל עליה אחריות על הפלשתינים, כותב אינדיק.
גורם נוסף המביע עניין בתוכנית, ודווקא התעניינות "נדל"נית", הוא הבנק העולמי, המנהל מגעים עם ישראל כדי לקבל את בתי המתיישבים ואת רצועת החוף. אבל לבנק העולמי אין צבא, אומר אינדיק, ולכן אין כוח שיוכל למנוע ממחבלי החמאס ואחרים להשתלט על הבתים.
במצב אידיאלי הייתה הרשות צריכה להצמיח בעזה מנגנון ביטחון שהיה מקבל עליו אחריות לבתי המתיישבים, מפרק את ארגוני הטרור ואת כנופיות החמושים ומאייש את המחסומים. אבל "הירח קרוב יותר לאדמה מאשר המצב השורר בעזה קרוב למתואר האידיאלי", כותב אינדיק.
בוש, הוא כותב, יכול להביא כוח רב לאומי שישתלט על היישובים, על ציר פילדלפי, ועל המרחב האווירי והימי באזור עזה. אך השאלה היא: האם הוא מעוניין בכך?
יתירה מכך: בוש מנהל מגעים עם החמאס, בידיעת ישראל ומצרים, ובברכתן, בנוגע לשליטה בעזה. כפי הנראה, בוש יהיה אחראי לכך שהחמאס ישתלט על עזה, אבל בכך, מוסיף אינדיק, טמונה בעיה בעבור בוש, מפני שהממשל בארה"ב הגדיר את החמאס כארגון טרור, והמגעים עם החמאס אסורים.יקשה על בוש להסביר כיצד מתיישב הקשר עם החמאס עם המאבק בטרור, שהוא הדגל של ממשלו. דילמה נוספת שבוש יצטרך להתמודד עמה, כותב אינדיק, היא בעניין הכלכלה. כדי למנוע את התמוטטות הכלכלה בעזה הוא ייאלץ לפנות לאיחוד האירופי ולאו"ם, כדי שישובו להקים פרויקטים תשתיתיים בעזה, כפי שעשו בתקופת הסכמי אוסלו. מציאות זו מסבכת את יחסיה של ארה"ב עם מזכ"ל האו"ם קופי אנאן. כבר עתה, כדי לממש את הבטחתו של בוש להוציא את חיילי ארה"ב מעירק ב 30 ביוני הוא תלוי בכך שהאו"ם יבסס שלטון פנימי יציב בעירק. חלוקת השלטון בין עזה לעירק יעמיד את בוש במצב מסובך מול "השותפים הידועים" בתהליך הקמת מדינה פלשתינית.
אינדיק מוסיף כי בתחילת מאי ייפגש בוש עם מדינות הקוורטט במטרה לקבל את תמיכתם לתוכניתו של שרון, וצפוי כי כפיצוי על מעורבותם שותפי הקוורטט ידרשו ממנו מכתב דומה לזה שנתן לשרון. הנסיך עבדאללה, שייפגש עם בוש בתחילת מאי, כבר הודיע כי גם לו יש כמה דרישות "ואפשר לסמוך על נשיא מצרים מוברק שגם לו יש רשימה משלו", אומר אינדיק. תקדים ההתחייבות שנתן בוש במכתבו לשרון בנוגע לגבולות ולפליטים בהסדר הקבע פתח פתח גם בפני תומכי הפלשתינים לדרוש הבטחות בנוגע להסכמי הקבע.
בשנת הבחירות תמיכת בוש בתוכנית שרון מעמידה את הנשיא בוש בפני דילמות מסובכות", מסכם אינדיק במאמרו. (ר)
"עם נסיגת ישראל הרשות המגמגמת ומצרים הזהירה אינן מעוניינות לשלוט בעזה", כותב אינדיק, ולכן "דה פקטו" תעבור האחריות לארה"ב. זוהי משמעות המסר במכתבו של בוש אל שרון, ולפיו ארה"ב תכוון מאמץ בינלאומי לשיקום מוסדותיה של הרשות כדי שאלו יילחמו בטרור וימנעו ממנו לסכן את ישראל מהאזורים שהיא תפנה", כותב אינדיק. "אבל לא ברור", הוא מוסיף, "אם בוש מבין לאן הוא מכניס את עצמו. לאחר שהתחייב להקים מדינה פלשתינית, הוא גם מבטיח לקבל עליו אחריות על האזור שממנו תיסוג ישראל וגם מבטיח כי לא תקום שם מדינה טרוריסטית כושלת. אותם מוסדות שעליהם בוש בונה למימוש הבטחותיו והמוזכרים במכתבו אינם קיימים בעזה, כותב אינדיק. בעזה יש רשות פלשתינית מתמוטטת, מנגנוני ביטחון הנלחמים זה בזה, מפקדים צבאיים וארגוני טרור.
בנסיגה מקבל עליו בוש אחריות לכך שהוא יצטרך להגיב במצב שבו רעולי פנים חמאסניקים ירקדו על גגות בתיהם של המתיישבים המפונים, או שבחדרי הכיתות של ילדי המתיישבים ילמדו ילדי חמאס את תורת החמאס. בוש גם יואשם כאחראי אם ישראל תצטרך להיכנס שוב לעזה כדי למנוע יציאת טרור מתוכה.
אינדיק מוסיף כי עד עתה ניהל בוש מדיניות שבה הפעילות תמיד הסתיימה בלא כלום, מעין מדיניות של אי עשייה. עתה, "כשבוש קושר את הדיפלומטיה האמריקנית לבולדוזר של שרון", כלשונו של אינדיק, הוא יזדקק לעזרתם של גורמים נוספים בניסיון לפתור את הקשיים. מצרים, כותב אינדיק, הצהירה כי האינטרס הביטחוני שלה מחייב אותה לשמור על הסדר בעזה, ולכן כוחותיה עומדים הכן לכניסה לעזה עם נסיגה ישראלית, מוכנה ל"החזיר את השליטה על הסדר" לידי מנגנוני הביטחון של הפלשתינים, אבל היא אינה מוכנה לקבל עליה אחריות על הפלשתינים, כותב אינדיק.
גורם נוסף המביע עניין בתוכנית, ודווקא התעניינות "נדל"נית", הוא הבנק העולמי, המנהל מגעים עם ישראל כדי לקבל את בתי המתיישבים ואת רצועת החוף. אבל לבנק העולמי אין צבא, אומר אינדיק, ולכן אין כוח שיוכל למנוע ממחבלי החמאס ואחרים להשתלט על הבתים.
במצב אידיאלי הייתה הרשות צריכה להצמיח בעזה מנגנון ביטחון שהיה מקבל עליו אחריות לבתי המתיישבים, מפרק את ארגוני הטרור ואת כנופיות החמושים ומאייש את המחסומים. אבל "הירח קרוב יותר לאדמה מאשר המצב השורר בעזה קרוב למתואר האידיאלי", כותב אינדיק.
בוש, הוא כותב, יכול להביא כוח רב לאומי שישתלט על היישובים, על ציר פילדלפי, ועל המרחב האווירי והימי באזור עזה. אך השאלה היא: האם הוא מעוניין בכך?
יתירה מכך: בוש מנהל מגעים עם החמאס, בידיעת ישראל ומצרים, ובברכתן, בנוגע לשליטה בעזה. כפי הנראה, בוש יהיה אחראי לכך שהחמאס ישתלט על עזה, אבל בכך, מוסיף אינדיק, טמונה בעיה בעבור בוש, מפני שהממשל בארה"ב הגדיר את החמאס כארגון טרור, והמגעים עם החמאס אסורים.יקשה על בוש להסביר כיצד מתיישב הקשר עם החמאס עם המאבק בטרור, שהוא הדגל של ממשלו. דילמה נוספת שבוש יצטרך להתמודד עמה, כותב אינדיק, היא בעניין הכלכלה. כדי למנוע את התמוטטות הכלכלה בעזה הוא ייאלץ לפנות לאיחוד האירופי ולאו"ם, כדי שישובו להקים פרויקטים תשתיתיים בעזה, כפי שעשו בתקופת הסכמי אוסלו. מציאות זו מסבכת את יחסיה של ארה"ב עם מזכ"ל האו"ם קופי אנאן. כבר עתה, כדי לממש את הבטחתו של בוש להוציא את חיילי ארה"ב מעירק ב 30 ביוני הוא תלוי בכך שהאו"ם יבסס שלטון פנימי יציב בעירק. חלוקת השלטון בין עזה לעירק יעמיד את בוש במצב מסובך מול "השותפים הידועים" בתהליך הקמת מדינה פלשתינית.
אינדיק מוסיף כי בתחילת מאי ייפגש בוש עם מדינות הקוורטט במטרה לקבל את תמיכתם לתוכניתו של שרון, וצפוי כי כפיצוי על מעורבותם שותפי הקוורטט ידרשו ממנו מכתב דומה לזה שנתן לשרון. הנסיך עבדאללה, שייפגש עם בוש בתחילת מאי, כבר הודיע כי גם לו יש כמה דרישות "ואפשר לסמוך על נשיא מצרים מוברק שגם לו יש רשימה משלו", אומר אינדיק. תקדים ההתחייבות שנתן בוש במכתבו לשרון בנוגע לגבולות ולפליטים בהסדר הקבע פתח פתח גם בפני תומכי הפלשתינים לדרוש הבטחות בנוגע להסכמי הקבע.
בשנת הבחירות תמיכת בוש בתוכנית שרון מעמידה את הנשיא בוש בפני דילמות מסובכות", מסכם אינדיק במאמרו. (ר)