עציון אומר כי בין העולים היו גם כאלו "שלא נראים שייכים לענין", כסטודנטים, נהג משאית מושבניקים מהגוש לצד לומדי תורה. חשבנו אומר עציון שחשוב להתפלל משום שאנו רואים כיצד קשורים חלקי הארץ לשליטה בהר הבית. "כל עוד נמשכת שליטה מוסלמית בהר הבית האחיזה גם בשאר חלקי הארץ רופפת" הוא מוסיף.
לדבריו עלייתם להר לוותה בעידודו של הרב דב ליאור שפרסם קריאה דוקא לתושבי הגוש לעלות. "עתה נטויה חרב הגירוש על תושבי גוש קטיף, ועל כן יעלו ויבואו הם בראש העולים. ואולם, כאשר מניף הכורת את גרזינו על איבר אחד בגוף קודשנו, מזדעזע הכאב הגוף כולו, ורוח ישראל מתבהלת, ועל כן נעלה ונבוא אחריהם כולנו כאחד, כל אשר צרת האומה בלבבו ונגעה, כל אשר אלקים בלבבו".
עוד כותב הרב ליאור בקריאה תחת הכותרת: "אם אין הר אין בית": "ראה את בניך אלה: הם נוחלים את הארץ, הם בונים בה בתים, מקימים ישובים במרחב, גם עושים הם גנות וכרמים וחממות, אבל את הר ביתך – את מקום השכינה – אין הם פוקדים.. הם מותירים אותו ביד נכרים המקרקרים בו, מנאצים כל קודש ומסלסלים בקולם כי מוחמד הוא שליח האל, וזה מקום עלייתו, ולא מקדש כאן לאלקי ישראל, לא היה ולא יהיה, וגם לא נחלה כאן לבני ישראל – לא בהר ולא בארץ פלשתין..
עוד כותב הרב ליאור בהמשך קריאתו: "אפילו חרב חדה מונחת על צוארנו – אל נתייאש מהרחמים...אם נראה לפניו, אם נהיה ראויים, או אז הוא יציל את האיברים, את הישובים, את כל נחלתנו את כל עמלנו. ועל קריאת קודש זו הנני בא על החתום: הרב דב ליאור, רב העיר קרית ארבע היא חברון ויו"ר ועד רבני יש"ע".
הקפנו את ההר אומר עציון ו"התפללנו בשקט כפי שמרשים לנו, כשבתוכנו רגשות מעורבים מצד אחד תחושת עילוי ומצד שני השפלה משום שהתפללנו בהר הבית כששומרי ווקף שומרים עלינו ועל מוצא פינו". עציון מוסיף כי בגוש קטיף הוחלט על התארגנות קבועה של עליה להר הבית פעם בחודש.
לדבריו עלייתם להר לוותה בעידודו של הרב דב ליאור שפרסם קריאה דוקא לתושבי הגוש לעלות. "עתה נטויה חרב הגירוש על תושבי גוש קטיף, ועל כן יעלו ויבואו הם בראש העולים. ואולם, כאשר מניף הכורת את גרזינו על איבר אחד בגוף קודשנו, מזדעזע הכאב הגוף כולו, ורוח ישראל מתבהלת, ועל כן נעלה ונבוא אחריהם כולנו כאחד, כל אשר צרת האומה בלבבו ונגעה, כל אשר אלקים בלבבו".
עוד כותב הרב ליאור בקריאה תחת הכותרת: "אם אין הר אין בית": "ראה את בניך אלה: הם נוחלים את הארץ, הם בונים בה בתים, מקימים ישובים במרחב, גם עושים הם גנות וכרמים וחממות, אבל את הר ביתך – את מקום השכינה – אין הם פוקדים.. הם מותירים אותו ביד נכרים המקרקרים בו, מנאצים כל קודש ומסלסלים בקולם כי מוחמד הוא שליח האל, וזה מקום עלייתו, ולא מקדש כאן לאלקי ישראל, לא היה ולא יהיה, וגם לא נחלה כאן לבני ישראל – לא בהר ולא בארץ פלשתין..
עוד כותב הרב ליאור בהמשך קריאתו: "אפילו חרב חדה מונחת על צוארנו – אל נתייאש מהרחמים...אם נראה לפניו, אם נהיה ראויים, או אז הוא יציל את האיברים, את הישובים, את כל נחלתנו את כל עמלנו. ועל קריאת קודש זו הנני בא על החתום: הרב דב ליאור, רב העיר קרית ארבע היא חברון ויו"ר ועד רבני יש"ע".
הקפנו את ההר אומר עציון ו"התפללנו בשקט כפי שמרשים לנו, כשבתוכנו רגשות מעורבים מצד אחד תחושת עילוי ומצד שני השפלה משום שהתפללנו בהר הבית כששומרי ווקף שומרים עלינו ועל מוצא פינו". עציון מוסיף כי בגוש קטיף הוחלט על התארגנות קבועה של עליה להר הבית פעם בחודש.