לא עשינו תוכנית מובנית אלא במשך יומיים שרטטנו את דרכי הפעולה והתחלנו לעבוד, אמר ראש "מטה השטח" במועצת יש"ע צביקי בר חי, בתארו ביומן ערוץ 7 את האופן שבו הופעל מטה הפוקדים. בר חי, ראש המועצה האזורית הר חברון וחבר מועצת יש"ע: "כשאדם נמצא וגבו אל הקיר כל כוחות החיים פועלים בו באופן אינסטנקטיבי", כך הוא מסביר את היכולת להצליח להפעיל מפעל הסברה כזה "בלוח זמנים מטורף", כלשונו.

על התחושה של "צמודים לקיר" נוסף גם סימון המטרה: השפעה על הציבור באמצעות מפגש אישי בלתי אמצעי. מהלך זה שונה ממהלכים בעבר, שהיו בנויים על מסעות תעמולה. המערכות הארגוניות שלנו, אמר ברחי, תרמו אף הן להצלחת המבצע. כל המועצות, עד אחרון אנשיהן, נרתמו למלאכה. כל מועצה קיבלה גזרת פעולה, ודרך עקרונית לפעולה. את המכניזם ואת הדרך להפעיל את אנשיהם הם קבעו בהתאם לצרכים שהם זיהו. מטה השטח היה כחטיבה, והמועצות פעלו כגדודים. כל "גדוד" הפעיל את כוחותיו ביישובים. מבנה זה אפשר הפעלת אלפי אנשים, ואלו פקדו כ 80% מהמתפקדים, אמר בר חי. הוא ציין כי יחד עם מועצת יש"ע פעלו גם הגרעינים התורניים וישיבות ההסדר, הנטועים בערים ברחבי הארץ. שילוב המתיישבים עם כוחות מערים שונות בארץ יצרו היקפי עבודה רחבים והתמקדות במה שדרושה לו השקעה. בר חי ציין כי כל המסבירים עברו "השתלמות" בת שעתיים, ובמהלכה הבינו את העקרונות המרכזיים של הפעולה הנדרשת מהם, ויצאו להסביר באופן אותנטי.
"שם המשחק", אמר ברחי, "הוא 'ראש גדול'. המועצות היו 'ראש גדול', היישובים היו 'ראש גדול', וכך גם המתיישבים. כך ברוך השם ה הצלחנו", אמר בר חי, והוסיף כי כבר בלילה שלאחר המשאל התכנסו אנשי המועצה כדי להיערך לקראת המהלכים הבאים של שרון, וגם כדי לחשוב כיצד מתחזקים את הקשר שנוצר בין המתיישבים לתושבי שאר חלקי הארץ. (ר)