בישיבת ועדת השרים למינהל אוכלוסין סקר שר הרווחה זבולון אורלב את ההשפעות וההשלכות שיהיו למתן מעמד חוקי לאלפי הילדים של העובדים הזרים בישראל.
אורלב אמר כי בשל שירותי הרווחה והחינוך המפותחים בה הפכה מדינת ישראל להיות אבן שואבת למבוגרים ולילדים מכל העולם. " היום אנו נאלצים לטפל בילדים שהוריהם מביאים אותם במיוחד מחוץ לארץ, ונוטשים אותם כאן אצל קרובי משפחה, ללא מעמד חוקי. במצבים אלה המדינה נאלצת לממן את שהותם של הילדים בארץ, כולל עלות שירותי חינוך, ביטוח רפואי ורווחה", אמר השר אורלב.
עוד סיפר השר על מקרים רבים של מפגרים ונכים נטושים, ששירותי הרווחה נאלצים להכניסם למעונות, ושעלות הטיפול בהם היא 150 אלף ₪ בשנה, בכל שנה ועד סוף חייהם. מקרים נוספים הם ילדים לעובדים זרים, ששירותי הרווחה נאלצים לטפל בהם על פי חוק הנוער טיפול והשגחה, וזאת בשל הזנחה והתעללות שנוהגים בהם הוריהם.
"חייבים לזכור כי תקציב המדינה מוגבל, וכי הטיפול בילדים אלה בא בהכרח על חשבון ילדים ישראליים הנתונים לבעיות דומות", אמר אורלב. "המדינה חייבת להיות הומנית ולתת שירות לכל ילד, בעיקר אם הוא ילד נזקק, אך היא אינה יכולה לפתור את בעיותיהם של כל ילדי העולם, והיא אינה יכולה לקבוע כללים שיעודדו תושבי מדינות זרות להגיע לכאן עם ילדיהם או להוליד כאן ילדים", אמר אורלב.
לעומת דבריו אלה של אורלב אמר שר הפנים אברהם פורז כי לדעתו יש לתת מעמד של תושב קבע לילד שגילו 12 שנים ומעלה, שגדל במדינה לפחות חמש שנים ושאינו מכיר את מדינת הוריו, את שפתם ואת תרבותם. פורז הציע לבצע מבצע חד פעמי, לזמן מוגבל, ובו תינתן אפשרות לילדים שעומדים בקריטריונים אלה לבקש מעמד זה.
השר אורלב ושרים נוספים, ובהם מאיר שטרית, ציפי לבני, בני אלון ונתן שרנסקי, הגיבו להצעתו של פורז בשלילה, וטענו כי עלולות להיות לו תוצאות קשות בקשר להורי הילדים, וזאת מפני שלא יהיה אפשר לגרש אותם ולהשאיר את ילדיהם. נוסף על כך הם דרשו לקבל נתונים על התופעה, כגון על השאלה בכמה ילדים מדובר. "לו היה מדובר בכמה עשרות ילדים היה אפשר ללכת בכיוון זה, אך מאחר שאנו חוששים כי מדובר במאות, ואולי אף באלפי ילדים, לא נוכל לתת ידינו למהלך שכזה", הסכימו השרים.
לפי שעה סוכם כי עד סוף חודש מאי, לאחר שיקבלו את כל הנתונים ממשרד הפנים וממשרד החינוך, יגבשו שר הפנים ושר הרווחה הצעת החלטה. (ש)
אורלב אמר כי בשל שירותי הרווחה והחינוך המפותחים בה הפכה מדינת ישראל להיות אבן שואבת למבוגרים ולילדים מכל העולם. " היום אנו נאלצים לטפל בילדים שהוריהם מביאים אותם במיוחד מחוץ לארץ, ונוטשים אותם כאן אצל קרובי משפחה, ללא מעמד חוקי. במצבים אלה המדינה נאלצת לממן את שהותם של הילדים בארץ, כולל עלות שירותי חינוך, ביטוח רפואי ורווחה", אמר השר אורלב.
עוד סיפר השר על מקרים רבים של מפגרים ונכים נטושים, ששירותי הרווחה נאלצים להכניסם למעונות, ושעלות הטיפול בהם היא 150 אלף ₪ בשנה, בכל שנה ועד סוף חייהם. מקרים נוספים הם ילדים לעובדים זרים, ששירותי הרווחה נאלצים לטפל בהם על פי חוק הנוער טיפול והשגחה, וזאת בשל הזנחה והתעללות שנוהגים בהם הוריהם.
"חייבים לזכור כי תקציב המדינה מוגבל, וכי הטיפול בילדים אלה בא בהכרח על חשבון ילדים ישראליים הנתונים לבעיות דומות", אמר אורלב. "המדינה חייבת להיות הומנית ולתת שירות לכל ילד, בעיקר אם הוא ילד נזקק, אך היא אינה יכולה לפתור את בעיותיהם של כל ילדי העולם, והיא אינה יכולה לקבוע כללים שיעודדו תושבי מדינות זרות להגיע לכאן עם ילדיהם או להוליד כאן ילדים", אמר אורלב.
לעומת דבריו אלה של אורלב אמר שר הפנים אברהם פורז כי לדעתו יש לתת מעמד של תושב קבע לילד שגילו 12 שנים ומעלה, שגדל במדינה לפחות חמש שנים ושאינו מכיר את מדינת הוריו, את שפתם ואת תרבותם. פורז הציע לבצע מבצע חד פעמי, לזמן מוגבל, ובו תינתן אפשרות לילדים שעומדים בקריטריונים אלה לבקש מעמד זה.
השר אורלב ושרים נוספים, ובהם מאיר שטרית, ציפי לבני, בני אלון ונתן שרנסקי, הגיבו להצעתו של פורז בשלילה, וטענו כי עלולות להיות לו תוצאות קשות בקשר להורי הילדים, וזאת מפני שלא יהיה אפשר לגרש אותם ולהשאיר את ילדיהם. נוסף על כך הם דרשו לקבל נתונים על התופעה, כגון על השאלה בכמה ילדים מדובר. "לו היה מדובר בכמה עשרות ילדים היה אפשר ללכת בכיוון זה, אך מאחר שאנו חוששים כי מדובר במאות, ואולי אף באלפי ילדים, לא נוכל לתת ידינו למהלך שכזה", הסכימו השרים.
לפי שעה סוכם כי עד סוף חודש מאי, לאחר שיקבלו את כל הנתונים ממשרד הפנים וממשרד החינוך, יגבשו שר הפנים ושר הרווחה הצעת החלטה. (ש)