מזכ"ל הוועדה האיראנית לתמיכה באינתיפאדה, המשמש גם כנציג טהראן בפרלמנט, חוג'ת אל-אסלאם עלי אכבר מח'תאשמי-פור, נשא את דבריו לרגל יום השנה למות מחמד ועדו, שניים מחשובי האיסלם. בדבריו קבע מח'תאשמי-פור כי העולם נחלק לחברות מוסריות ולחברות שאינן מוסריות. את הציונות ציין כמודל לחברה ג'אהלית, היינו חברה המתאימה לתקופת הבערות, שקדמה להופעת האיסלם, וככזו הרי שיש ללחום בה. בין השאר יצא בדבריו נגד אדישות המוסלמים כלפי מעשיה של ישראל וחזר על דברי איתאללה ח'מיני בדבר הצורך להשמיד את ישראל. להלן תקציר הדברים שנשא, כפי שתורגמו בידי סוכנות ממר"י:
"הקוראן מחלק את החברה [האנושית] לשתי קבוצות: האחת חברות תרבותיות, או עירוניות, [והאחרת] חברות בדואיות או ג'אהליות. החברות התרבותיות קשרו לאורך כל ההיסטוריה קשרי סחר ודו-שיח עם שאר השבטים. החברות הבדואיות, לעומת זאת, עסקו בשפיכות דמים, במלחמה, בטבח המוני ובביזה”. מח'תאשמי-פור ציין: "טבח המוני, מלחמה, שפיכות דמים וביזה הם המאפיינים החשובים ביותר של חברות בדואיות וג'אהליות... [גם] בחברות בנות-זמננו נפוצות [תופעות של] אפלייה גזעית וטבח המוני". מח'תאשמי-פור הציג את הציונות כדוגמא לחברה כזאת ואמר: "הציונות, הידועה כגזענות, נתמכת ומחוזקת בידי אמריקה, והיא דוגמה לחיים בחברה ג'אהלית. משטר הנוהג אפליה על רקע גזעני הוא בכל מקום בעולם סימן לחיי בדואיות וג'אהליה”.
כאמור, מח'תאשמי-פור מתח ביקורת על האדישות בקרב המוסלמים והערבים כלפי מה שהגדיר כ"השאלה הפלשתינית" והזכיר את דברי האימאם [ח'מיני] שאמר: "אם כל מוסלמי בעולם ישפוך דלי אחד של מים בכיוון ישראל, היא תטבע... חלק מהמנהיגים אומרים שהמלחמה בפלשתין, היא בין פלשתין וישראל ושאין לה קשר אלינו [האירנים]. זה סימן לאדישותם כלפי פלשתין. האדישות הזאת היא הדיכוי הגדול ביותר של חובתנו כלפי ירושלים, [שהיא] כיוון התפילה הראשון [קבלה] של המוסלמים, האדמה היחידה שאותה מברך הקוראן. כל הנביאים הופיעו על אדמה זו ... והיא הנעלה והעדיפה ביותר על פני כדור הארץ. העם הפלשתיני התגורר על אדמה זו [עוד] לפני יעקב ולפני בני ישראל. עמי העולם, ובמיוחד המוסלמים, אחראים לסוגייה הפלשתינית”. (ש)
"הקוראן מחלק את החברה [האנושית] לשתי קבוצות: האחת חברות תרבותיות, או עירוניות, [והאחרת] חברות בדואיות או ג'אהליות. החברות התרבותיות קשרו לאורך כל ההיסטוריה קשרי סחר ודו-שיח עם שאר השבטים. החברות הבדואיות, לעומת זאת, עסקו בשפיכות דמים, במלחמה, בטבח המוני ובביזה”. מח'תאשמי-פור ציין: "טבח המוני, מלחמה, שפיכות דמים וביזה הם המאפיינים החשובים ביותר של חברות בדואיות וג'אהליות... [גם] בחברות בנות-זמננו נפוצות [תופעות של] אפלייה גזעית וטבח המוני". מח'תאשמי-פור הציג את הציונות כדוגמא לחברה כזאת ואמר: "הציונות, הידועה כגזענות, נתמכת ומחוזקת בידי אמריקה, והיא דוגמה לחיים בחברה ג'אהלית. משטר הנוהג אפליה על רקע גזעני הוא בכל מקום בעולם סימן לחיי בדואיות וג'אהליה”.
כאמור, מח'תאשמי-פור מתח ביקורת על האדישות בקרב המוסלמים והערבים כלפי מה שהגדיר כ"השאלה הפלשתינית" והזכיר את דברי האימאם [ח'מיני] שאמר: "אם כל מוסלמי בעולם ישפוך דלי אחד של מים בכיוון ישראל, היא תטבע... חלק מהמנהיגים אומרים שהמלחמה בפלשתין, היא בין פלשתין וישראל ושאין לה קשר אלינו [האירנים]. זה סימן לאדישותם כלפי פלשתין. האדישות הזאת היא הדיכוי הגדול ביותר של חובתנו כלפי ירושלים, [שהיא] כיוון התפילה הראשון [קבלה] של המוסלמים, האדמה היחידה שאותה מברך הקוראן. כל הנביאים הופיעו על אדמה זו ... והיא הנעלה והעדיפה ביותר על פני כדור הארץ. העם הפלשתיני התגורר על אדמה זו [עוד] לפני יעקב ולפני בני ישראל. עמי העולם, ובמיוחד המוסלמים, אחראים לסוגייה הפלשתינית”. (ש)