המבקר: דו"ח מבקר המדינה ערך בדיקה הנוגעת לפיקוח על מחיר הלחם במשרד התמ"ת.
בדו"ח נכתב כי "במשרד התמ"ת נחשב הלחם למוצר 'רגיש' מבחינה ציבורית, ולכן הצורך בשינוי מחיריו הביא לעתים להתערבות שרים", כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי עפ"י הדו"ח עולה שיש שרים המתקשים להעלות את מחירו של הלחם כנדרש כאשר יש עליה בתשומות המשמשות בייצורו כמו: קמח, עבודה, חומרי גלם.
בשנת 99 סירב שר התעשייה והמסחר רן כהן להעלות את מחיר הלחם ב 23%. לכלי התקשורת אמר השר כי קשה לו לחתום על העלאת מחיר הלחם גם כשהדבר מוצדק וכי הוא מעונין לקבוע נוסחה לפיה יתעדכן המחיר אוטומטית ללא מעורבותו.
"בדצמבר אותה שנה נמצאה דרך לעקוף את הצורך בחתימת השר על כל העלאה של מחירי הלחם", נכתב בדו"ח. הפתרון היה חתימתם של שר התעשיה והמסחר ושר האוצר על צו המשנה את רמת הפיקוח על מחיר הלחם מפיקוח לפי פרק ה' לפיקוח עפ"י פרק ו. פיקוח זה מאפשר העלאת מחירים עפ"י היתר של מפקחת ללא מעורבות שרים. השר רן כהן העלה בסופו של דבר את מחיר הלחם האחיד הפרוס והלבן הפרוס ב 15% ומחיר הלחם הלא פרוס לא עלה.
בשנת 00 בתקופת כהונתה של השרה דליה איציק היא החליטה להעלות את מחיר הלחם אך העלאה לא אחידה.ביולי 02 נדרשה עליה נוספת. השרה דליה איציק "סירבה לאשר העלאה של מחירי הלחם הלא פרוס בנימוק שצורכות אותו שכבות המצוקה". היא אישרה להעלות את מחיר הלחם הפרוס.
מבקר המדינה מציין כי העלאת הלחם הפרוס על ידי השרים גרמה להוצאה עבור צה"ל בסך ל 6.5 מיליון ₪.
"מאחר שגדול הצרכנים של הלחם הפרוס הוא צה"ל, עשה מבקר המדינה תחשיב של ההוצאה הנוספת שנגרמה לצה"ל בעל כורחו מהעלאת מחיר הלחם הפרוס בשיעור גבוה מהנדרש על פי עליית התשומות. מהתחשיב עלה שבפרק זמן של כ – 3 שנים נגרמה לצה"ל מההעלאות של מחירי הלחם הפרוס, הוצאה נוספת בסכום של כ 6.5 מיליון ₪".
המבקר מוסיף עוד "בהחלטת השרים על הסבסוד הצולב גלומה הנחה בסיסית שהשכבות החלשות הן הצרכניות העיקריות של לחם אחיד ולחם לבן שאינם פרוסים. לדעת משרד מבקר המדינה הנחה זו ראוי שתסמוך על נתונים בדוקים בדבר נוהגי צריכת סוגי הלחם הנ"ל של שכבות האוכלוסיה השונות".
בדו"ח נכתב כי "במשרד התמ"ת נחשב הלחם למוצר 'רגיש' מבחינה ציבורית, ולכן הצורך בשינוי מחיריו הביא לעתים להתערבות שרים", כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי עפ"י הדו"ח עולה שיש שרים המתקשים להעלות את מחירו של הלחם כנדרש כאשר יש עליה בתשומות המשמשות בייצורו כמו: קמח, עבודה, חומרי גלם.
בשנת 99 סירב שר התעשייה והמסחר רן כהן להעלות את מחיר הלחם ב 23%. לכלי התקשורת אמר השר כי קשה לו לחתום על העלאת מחיר הלחם גם כשהדבר מוצדק וכי הוא מעונין לקבוע נוסחה לפיה יתעדכן המחיר אוטומטית ללא מעורבותו.
"בדצמבר אותה שנה נמצאה דרך לעקוף את הצורך בחתימת השר על כל העלאה של מחירי הלחם", נכתב בדו"ח. הפתרון היה חתימתם של שר התעשיה והמסחר ושר האוצר על צו המשנה את רמת הפיקוח על מחיר הלחם מפיקוח לפי פרק ה' לפיקוח עפ"י פרק ו. פיקוח זה מאפשר העלאת מחירים עפ"י היתר של מפקחת ללא מעורבות שרים. השר רן כהן העלה בסופו של דבר את מחיר הלחם האחיד הפרוס והלבן הפרוס ב 15% ומחיר הלחם הלא פרוס לא עלה.
בשנת 00 בתקופת כהונתה של השרה דליה איציק היא החליטה להעלות את מחיר הלחם אך העלאה לא אחידה.ביולי 02 נדרשה עליה נוספת. השרה דליה איציק "סירבה לאשר העלאה של מחירי הלחם הלא פרוס בנימוק שצורכות אותו שכבות המצוקה". היא אישרה להעלות את מחיר הלחם הפרוס.
מבקר המדינה מציין כי העלאת הלחם הפרוס על ידי השרים גרמה להוצאה עבור צה"ל בסך ל 6.5 מיליון ₪.
"מאחר שגדול הצרכנים של הלחם הפרוס הוא צה"ל, עשה מבקר המדינה תחשיב של ההוצאה הנוספת שנגרמה לצה"ל בעל כורחו מהעלאת מחיר הלחם הפרוס בשיעור גבוה מהנדרש על פי עליית התשומות. מהתחשיב עלה שבפרק זמן של כ – 3 שנים נגרמה לצה"ל מההעלאות של מחירי הלחם הפרוס, הוצאה נוספת בסכום של כ 6.5 מיליון ₪".
המבקר מוסיף עוד "בהחלטת השרים על הסבסוד הצולב גלומה הנחה בסיסית שהשכבות החלשות הן הצרכניות העיקריות של לחם אחיד ולחם לבן שאינם פרוסים. לדעת משרד מבקר המדינה הנחה זו ראוי שתסמוך על נתונים בדוקים בדבר נוהגי צריכת סוגי הלחם הנ"ל של שכבות האוכלוסיה השונות".