מהאוניברסיטה נמסר כי השמונה הם: ד"ר ריצ'רד ד' קלאוזנר, פרופ' אלן פינקלקראוט, אדגר מ. ברונפמן, בני לנדא, פרופ' ששון סומך, פרופ' בנו אקמן , אידה פינק, נינה ברינק.

דובר האוניברסיטה מדווח על כל אחד מהאישים הזוכים:

דוקטור ריצארד קלאוזנר נחשב לאחד מבכירי המדענים בתחום הביולוגיה המולקולרית בארה"ב, המנהל את תכניות הבריאות הגלובליות ב"קרן ביל ומלינדה גייטס". רופא וחוקר עטור פרסים בתחום הביולוגיה המולקולארית, הוביל במשך שני עשורים את המאבק בסרטן בארה"ב והוכיח חזון, מנהיגות וכישורים ניהוליים, בעמדו בראש המכון הלאומי לחקר הסרטן במכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב. הוא פועל רבות לצמצום הפערים בתחום הרפואה המתקדמת בתחום זה בעולם ולמאבק בלתי-מתפשר במחלות זיהומיות, באיידס ובשחפת ולמען בריאות הילדים ברחבי העולם, בתפקידו כמנהל התוכנית לבריאות עולמית בקרן ביל ומלינדה גייטס.

פרופסור אלן פינקלקראוט, נחשב לאחד האינטלקטואלים החשובים ביותר הן בצרפת והן באירופה. פילוסוף והוגה-דעות נחשב, מייצג את התרבות הצרפתית העשירה והפך לאחד מנציגיה המובהקים ביותר. הוא "הבין שנאמנות ואחריות למוסר, למסורת, לשורשים ולהיסטוריה הם ערכים שאינם בני-חלוף גם בעידן הטכנולוגיה המודרנית", נאמר בדברי ההנמקה להענקת התואר. פינקלקראוט הוא בן יחיד לניצולי שואה, אשר חקר את הזיכרון והשכחה ואת דרכי בנייתה של זהות יהודית לאחר השואה. הוא ניצב באומץ לימין העם היהודי ומדינת ישראל, בלי לטשטש את ביקורתו והסתייגויותיו, ונאבק כנגד אנטישמיות ואנטי-ציוניות מתוך מחויבות ומעורבות.

אדגר מ. ברונפמן, נשיא הקונגרס היהודי העולמי, המטפח את המסורת הרוחנית, התרבותית והחברתית של הקהילות היהודיות בתפוצות ואת הקשרים, ההבנה והכבוד ההדדי ביניהן; התואר יינתן לו מתוך הערכה לנשיא הארגון העולמי להשבת רכוש יהודי ויושב-ראש הוועדה הנשיאותית המייעצת לעניין נכסי נרדפי הנאצים של ממשלת ארה"ב, שנרתם למשימה הקשה של השבת רכוש יהודי שנגזל על-ידי הנאצים בתקופת השואה.

בני לנדא, אבי הדפוס הדיגיטלי ששינה את פניו של עולם הדפוס, ממציא בעל מעוף שידע לבסס ולפתח את הטכנולוגיה החדישה שיצר, לנדא הוא יזם נועז שהשכיל להפוך את רעיונותיו החלוציים לתעשייה משגשגת, בייסדו את "אינדיגו", החברה הראשונה בעולם שייצרה מכונת דפוס אופסט דיגיטלי צבעוני, ובעמדו בראשה שנים רבות; התואר יוענק לו "מתוך כבוד לתעשיין ויצואן מצטיין המקפיד לייצר בישראל ופועל לקידום הדפוס וההדמיה הממוחשבת בארץ"; מייסד "קרן לנדא" למתן הזדמנויות שוות בחינוך.

ששון סומך הוא חוקר דגול של השפה והספרות הערבית, אשר הקדיש את חייו למחקר רב-ערך של היצירה הספרותית המודרנית בשפה הערבית. איש האקדמיה ללשון העברית אשר תרם מרוחב-ידיעותיו להעשרת השפה העברית. מרצה ומחנך, מחברם של ספרים רבים. סומך הנו מתרגם מוכשר ועורך רב-מוניטין שתירגם את מיטב יצירותיהם של המשוררים והסופרים הערבים בני-זמננו. סומך תורם רבות לקירוב לבבות וההבנה והשאיפה לשלום בינינו לבין שכנינו ועל פועלו הרב להידוק היחסים וחילופי התרבות בין ישראל ומצרים.

פרופ' בנו אקמן, הטביע את חותמו על עולם המתמטיקה; הוא מומחה בעל שם עולמי בתחום הטופולוגיה האלגברית, אשר התובנות המעמיקות שגילה בתחום זה ובתחומים מתמטיים רבים אחרים, לרבות תורת הקבוצות, הגיאומטריה הדיפרנציאלית והאלגברה ההומולוגית, פתחו בפני ממשיכי דרכו אופקים חדשים של מחשבה ומחקר.

אידה פינק, סופרת דגולה בעלת ראייה מעמיקה המתארת בסיפוריה את עולמם של יהודי פולין ערב החורבן ואת התמודדותם של בני-אדם עם טירוף-המערכות, הייאוש והחורבן שהביאה עליהם שואת יהודי אירופה; ספריה תורגמו ללשונות רבות ואשר זכתה בפרסים חשובים, לרבות פרס אנה פרנק ופרס יעקב בוכמן מטעם "יד ושם".

נינה ברינק, אשת-עסקים מצליחה בתחום תקשורת ההמונים, התיירות ונכסי דלא ניידי שרשמה לזכותה הישגים יוצאי-דופן בעולם התחרותי של התקשורת הממוחשבת והטכנולוגיה העילית. כמנהלת וכחברה בוועדה המייעצת למשרד התחבורה ההולנדי בתחום זה. ברינק תומכת במטרות נעלות בתחומי הבריאות, האקולוגיה, שמירת ערכי-הטבע וזכויות הילדים, ומסייעת לקידום המחקר והרחבת גבולות הידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בדרך של תמיכה נדיבה בסטודנטים לתארים מתקדמים באמצעות "קרן ברינק למצוינות". (ש)