בעקבות החלטתה של שרת החינוך וועדת החינוך של הכנסת כי המנצח דניאל ברנבוים חדל מלהיות "אישיות תרבותית בלתי רצויה" קיבל המנצח כזכור את פרס קרן וולף.
בעבר הגדירה אותו כך ועדת החינוך של הכנסת בעקבות השמעת יצירה מוזיקלית של המלחין האנטישמי ואגנר בקונצרט בניצוחו במהלך פסטיבל ישראל בשנת 01', וזאת בניגוד לסיכום שנעשה עמו.
לבנת דרשה אז כי יתנצל, ובימים אלו השמיע המנצח ברדיו "הבעת צער" על פגיעה שנגרמה לאנשים, ושרת החינוך החליטה להכיר בה כהתנצלות שלאחריה יש לאפשר לו לקבל את הפרס.
בראיון לכתבת INN רותי אברהם אמר חבר מועצת קרן וולף הפרופסור מנחם אלכסנברג כי שרת החינוך יכולה היתה למנוע את קבלת הפרס מברנבוים. למעשה הוא לא התנצל על השמעת ואגנר בפסטיבל, כדרישתה של שרת החינוך, אלא הביע צער אם נגרם לאנשים צער, ובכך אין די, אמר אלכסנברג.
עוד אמר הפרופסור מנחם אלכסנברג, מהמחלקה לאדריכלות במכללת אריאל, חבר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, פרופסור לאמנות מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, ראש בית הספר לאמנות פראט, חוקר ב MIT במרכז ללימודים חזותיים מתקדמים, כי ברנבוים ניצל את טקס קבלת הפרס שניתן לכבודה של מדינת ישראל כדי לתקוף אותה. לכן, הוסיף הפרופסור אלכסנברג, הוא חש צורך למחות והניף שלט שעליו התנוסס השער המפורסם של הכניסה למחנה המוות אושוויץ. במקום המלים הידועות "העבודה משחררת" הוא כתב "המוזיקה משחררת".
לדבריו, תכנן למסור לברנבוים מעטפה, ובה צילום של מאמר פרי עטו על מוסר ואומנות, ובצדו השני של הדף את התמונה שעליה הופיע הכיתוב "המוזיקה משחררת", אך לנוכח הביקורת שהשמיע ברנבוים בטקס במקום לדבר על המוסיקה שבשלה קיבל פרס, החליט אלכסנברג להניף את שלט המחאה בפומבי ובכך הוא משך את תשומת לבם של אנשי התקשורת.
הוא מוסיף כי בבוקר שלאחר הטקס התכנסו חברי המועצה של פרס קרן וולף ובין היתר החליטו כי כדי למנוע מצב זה, של ניצול הטקס לנאומים מסוג זה של ברנבוים, בעתיד ינאם בטקס נציג אחד בלבד של מקבלי הפרס.
כתבתנו מציינת כי אלכסנברג אינו רק איש אקדמיה אלא גם אמן שיצירותיו מוצגות ב 40 מוזיאונים בעולם, וכן מורה ומחנך לאומנות. לדבריו, לוויכוחים סביב מתן הפרס לאדם כמו ברנבוים יסודות עמוקים, הנעוצים בהבדלים שבין התפיסה היוונית לבין התפיסה היהודית. בשעה שבארץ עדיין מפרידים בין יוצר ליצירתו, אמר אלכסנברג, בעולם כולו הזרם המרכזי מתקדם לעבר תפיסה יהודית של אומנות, ולפיה אין להפריד בין אקט היצירה לבין יוצרה. אומנות מכונה באנגלית art, הוא אמר, ובכך היא מרמזת על מהות: מלאכותיות, חיקוי וזיוף. לעומת זאת המילה העברית "אומנות" שורשה ב"אמונה" ב"לאמן", לחנך. ביסודה של האומנות היוונית קיימת הפרדה בין האומנות לבין המוסר, אך היהדות אינה מכירה בכך. היצירה היא ביטויו של היוצר, והם מהות אחת.
לדבריו, לאחרונה הוזמן להרצות בפני ארגון למורים לאומנות בארצות הברית, שערך השתלמות לכארבעת אלפים מורים לאומנות. שם הוא נשאל כיצד הוא רואה את עתיד האומנות בעידן הדיגיטלי, ולדבריו השיב כי מי שרוצה להבין את הכיוון העתידי של האומנות עליו להתחיל "לחשוב יהודית". (ר)
בעבר הגדירה אותו כך ועדת החינוך של הכנסת בעקבות השמעת יצירה מוזיקלית של המלחין האנטישמי ואגנר בקונצרט בניצוחו במהלך פסטיבל ישראל בשנת 01', וזאת בניגוד לסיכום שנעשה עמו.
לבנת דרשה אז כי יתנצל, ובימים אלו השמיע המנצח ברדיו "הבעת צער" על פגיעה שנגרמה לאנשים, ושרת החינוך החליטה להכיר בה כהתנצלות שלאחריה יש לאפשר לו לקבל את הפרס.
בראיון לכתבת INN רותי אברהם אמר חבר מועצת קרן וולף הפרופסור מנחם אלכסנברג כי שרת החינוך יכולה היתה למנוע את קבלת הפרס מברנבוים. למעשה הוא לא התנצל על השמעת ואגנר בפסטיבל, כדרישתה של שרת החינוך, אלא הביע צער אם נגרם לאנשים צער, ובכך אין די, אמר אלכסנברג.
עוד אמר הפרופסור מנחם אלכסנברג, מהמחלקה לאדריכלות במכללת אריאל, חבר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, פרופסור לאמנות מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, ראש בית הספר לאמנות פראט, חוקר ב MIT במרכז ללימודים חזותיים מתקדמים, כי ברנבוים ניצל את טקס קבלת הפרס שניתן לכבודה של מדינת ישראל כדי לתקוף אותה. לכן, הוסיף הפרופסור אלכסנברג, הוא חש צורך למחות והניף שלט שעליו התנוסס השער המפורסם של הכניסה למחנה המוות אושוויץ. במקום המלים הידועות "העבודה משחררת" הוא כתב "המוזיקה משחררת".
לדבריו, תכנן למסור לברנבוים מעטפה, ובה צילום של מאמר פרי עטו על מוסר ואומנות, ובצדו השני של הדף את התמונה שעליה הופיע הכיתוב "המוזיקה משחררת", אך לנוכח הביקורת שהשמיע ברנבוים בטקס במקום לדבר על המוסיקה שבשלה קיבל פרס, החליט אלכסנברג להניף את שלט המחאה בפומבי ובכך הוא משך את תשומת לבם של אנשי התקשורת.
הוא מוסיף כי בבוקר שלאחר הטקס התכנסו חברי המועצה של פרס קרן וולף ובין היתר החליטו כי כדי למנוע מצב זה, של ניצול הטקס לנאומים מסוג זה של ברנבוים, בעתיד ינאם בטקס נציג אחד בלבד של מקבלי הפרס.
כתבתנו מציינת כי אלכסנברג אינו רק איש אקדמיה אלא גם אמן שיצירותיו מוצגות ב 40 מוזיאונים בעולם, וכן מורה ומחנך לאומנות. לדבריו, לוויכוחים סביב מתן הפרס לאדם כמו ברנבוים יסודות עמוקים, הנעוצים בהבדלים שבין התפיסה היוונית לבין התפיסה היהודית. בשעה שבארץ עדיין מפרידים בין יוצר ליצירתו, אמר אלכסנברג, בעולם כולו הזרם המרכזי מתקדם לעבר תפיסה יהודית של אומנות, ולפיה אין להפריד בין אקט היצירה לבין יוצרה. אומנות מכונה באנגלית art, הוא אמר, ובכך היא מרמזת על מהות: מלאכותיות, חיקוי וזיוף. לעומת זאת המילה העברית "אומנות" שורשה ב"אמונה" ב"לאמן", לחנך. ביסודה של האומנות היוונית קיימת הפרדה בין האומנות לבין המוסר, אך היהדות אינה מכירה בכך. היצירה היא ביטויו של היוצר, והם מהות אחת.
לדבריו, לאחרונה הוזמן להרצות בפני ארגון למורים לאומנות בארצות הברית, שערך השתלמות לכארבעת אלפים מורים לאומנות. שם הוא נשאל כיצד הוא רואה את עתיד האומנות בעידן הדיגיטלי, ולדבריו השיב כי מי שרוצה להבין את הכיוון העתידי של האומנות עליו להתחיל "לחשוב יהודית". (ר)