כך מדווחת כתבת סוכנות הידיעות הישראלית חגית רוטנברג.

"קשה לשמוח בדברים האלו. הצעירים שלנו מותקפים בקריאות של "הטובים לסירוב". עם זאת דבריו אינם משוללי הגיון, והוא עשה לנו שירות טוב. אנו מחנכים גם ליצירת דור מנהיג ומשפיע בחברה הישראלית. מי שרוצה להיות מנהיג לא יכול להתמודד עם דברים שאינו מאמין בהם. הבעיה היא שהתפיסה הבסיסת של פקודה בלתי חוקית התפרשה כבלתי מוסרית, ואת המוסר אי אפשר לקבוע בנורמות וחוקים, לכן נתקלים כל הזמן בסרבנות.

לדעתי יש להבדיל גם בין סרבנים מילואימניקים, שעברו נסיון חיים, והחלטותיהם מתקבלות מתוך שיקול דעת, לבין סרבנים סדירים- אצלם סרבנות היא הפרה של כלל התורנות בצבא. השאלה היא האם אדם סרבן מסיבות פוליטיות או מוסריות. צה"ל מאפשר לחיילים לשמור על צלם אנוש גם במציאות היום. גילוי אמפתיה לאנשים שטוענים שהמצב אינו כזה, לא ברור האם האמפתיה מכוונת לצד הפוליטי או המוסרי. נאום מזוז הוא פחות רלוונטי. הבעיה היא בעם ישראל: כל אחד נ! היה אינטרסנט, ומכאן קצרה הדרך לסרוב באצטלה מוסרית. מחנכים צריכים לעשות את ההבחנה האמיתית הזו, שהיועץ לא עשה. נער שגדל בבית שמאלני, יכול לפרש בטעות שסרבן הוא דמות אידיאליסטית שצריכה להוביל את החברה בישראל".