בישיבה שקיימה ועדת הכלכלה בנושא הרכבת הקלה אמר שמחון כי בסופי שבוע מעורבים צעירים רבים בתאונות דרכים, והפעלת הרכבות בשבת תאפשר להם להגיע למקומות הבילוי ברכבת, ובכך יצומצם מספרן של תאונות הדרכים.
כמו כן דרש שמחון לדעת מי אישר את החריגה בתקציב המיזמים הללו, שהסתכמה ב 2.5 מיליארד ₪ בהשוואה לתכנון המקורי. בתל אביב גדלה הדרישה התקציבית מחמישה מיליארד לעשרה מיליארד ₪, ובירושלים גדלה הדרישה מ 1.2 מיליארד ₪ ל- 1.7 מיליארד ₪. "במדינות אחרות על חריגה בסדר גודל כזה היה מישהו נותן את הדין", אמר שמחון. במענה לפניית נציג ארגוני התעשיינים ביקש שמחון להמציא לוועדה את רשימת הציוד: קרונות, פסי רכבת ומכללים לקרונות, שאפשר לייצר בישראל, וזאת כדי שישמשו את המיזמים, וכך יווצרו מקומות עבודה לישראלים. שמחון הודיע עוד כי בתחילת מושב החורף של הכנסת תבקש ועדת הכלכלה דיווח נוסף על התקדמות המיזמים.
ישי דותן, מנכ"ל נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים- תל אביב, אמר לוועדה כי מיזם הרכבת הקלה בתל אביב מתקדם על פי הלו"ז המתוכנן, וכי בשנת 05' ייבחר זכיין שיתחיל לתכנן את בניית הרכבת. המערכת מתוכננת כך שיינתן לציבור שירות משולב עם אמצעי תחבורה נוספים, שישפרו את השירות לתושבי גוש דן ולתושבי הפריפריה שיגיעו למטרופולין. לדבריו, בשנת 10' מתוכנן הקו להסיע כ 90 מיליון נוסעים בשנה, וב 20' מתוכנן הקו להסיע 100 עד 120 מיליון נוסעים.
לשאלת חבר הכנסת דוד טל באשר למענק של 8.5 מיליארד ₪, שפורסם כי יימסר לזוכה במכרז הרכבת בתל אביב, אמר דותן כי המתמודדים במכרז הנוכחי נדרשים לציין את גובה מענק ההקמה שהם דורשים לצורך מילוי התחייבויותיהם. הדבר ישמש שיקול מרכזי בבחירת הזוכה במכרז.
שמואל צברי, מנהל מיזם הסעת המונים ברכבת הקלה בירושלים, אמר כי תהליך גיוס ההון עבור מיזם הרכבת הקלה בירושלים יושלם בחודשים הקרובים, וכי כבר בעוד 3.5 שנים אנו צפויים לנסיעת הבכורה בקו הראשון של הרכבת הקלה. בכך תהיה ירושלים לעיר הראשונה שבה תופעל הרכבת הקלה. לדברי צברי, הזכיין, שכבר נבחר, קבוצת "סיטי פס", נדרש לגייס מהבנקים הון בהיקף של כ 1.5 מיליארד ₪ לצורך הנחת המסילות, בניית מערכת ההזנה החשמלית, בניית 24 התחנות ורכישת 69 הקרונות. (ר)
כמו כן דרש שמחון לדעת מי אישר את החריגה בתקציב המיזמים הללו, שהסתכמה ב 2.5 מיליארד ₪ בהשוואה לתכנון המקורי. בתל אביב גדלה הדרישה התקציבית מחמישה מיליארד לעשרה מיליארד ₪, ובירושלים גדלה הדרישה מ 1.2 מיליארד ₪ ל- 1.7 מיליארד ₪. "במדינות אחרות על חריגה בסדר גודל כזה היה מישהו נותן את הדין", אמר שמחון. במענה לפניית נציג ארגוני התעשיינים ביקש שמחון להמציא לוועדה את רשימת הציוד: קרונות, פסי רכבת ומכללים לקרונות, שאפשר לייצר בישראל, וזאת כדי שישמשו את המיזמים, וכך יווצרו מקומות עבודה לישראלים. שמחון הודיע עוד כי בתחילת מושב החורף של הכנסת תבקש ועדת הכלכלה דיווח נוסף על התקדמות המיזמים.
ישי דותן, מנכ"ל נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים- תל אביב, אמר לוועדה כי מיזם הרכבת הקלה בתל אביב מתקדם על פי הלו"ז המתוכנן, וכי בשנת 05' ייבחר זכיין שיתחיל לתכנן את בניית הרכבת. המערכת מתוכננת כך שיינתן לציבור שירות משולב עם אמצעי תחבורה נוספים, שישפרו את השירות לתושבי גוש דן ולתושבי הפריפריה שיגיעו למטרופולין. לדבריו, בשנת 10' מתוכנן הקו להסיע כ 90 מיליון נוסעים בשנה, וב 20' מתוכנן הקו להסיע 100 עד 120 מיליון נוסעים.
לשאלת חבר הכנסת דוד טל באשר למענק של 8.5 מיליארד ₪, שפורסם כי יימסר לזוכה במכרז הרכבת בתל אביב, אמר דותן כי המתמודדים במכרז הנוכחי נדרשים לציין את גובה מענק ההקמה שהם דורשים לצורך מילוי התחייבויותיהם. הדבר ישמש שיקול מרכזי בבחירת הזוכה במכרז.
שמואל צברי, מנהל מיזם הסעת המונים ברכבת הקלה בירושלים, אמר כי תהליך גיוס ההון עבור מיזם הרכבת הקלה בירושלים יושלם בחודשים הקרובים, וכי כבר בעוד 3.5 שנים אנו צפויים לנסיעת הבכורה בקו הראשון של הרכבת הקלה. בכך תהיה ירושלים לעיר הראשונה שבה תופעל הרכבת הקלה. לדברי צברי, הזכיין, שכבר נבחר, קבוצת "סיטי פס", נדרש לגייס מהבנקים הון בהיקף של כ 1.5 מיליארד ₪ לצורך הנחת המסילות, בניית מערכת ההזנה החשמלית, בניית 24 התחנות ורכישת 69 הקרונות. (ר)