בתוכנית להקמת העיר ימית, נקבע כי "העיר המוצעת תפותח כעיר חוף גדולה, שלישית לתל-אביב וחיפה, המבוססת על כלכלה מודרנית... בשל מיקומה ותכונותיה תשמש מנוף לפיתוח הנגב ואיכלוסו." בהמשך מופיע סעיף הקובע כי "מרכז גרעיני אשר ישמש מקור כוח ומים לדרום המדינה בכלל ולאיזור המתפתח בפרט יפותח מערבית לעיר, סביב מפרץ חרובה. מכאן יסופקו צרכי המרכז היהודי החדש".

במפה המצורפת אף תוחם איזור נרחב בין רפיח לימית שהוגדר כ"תחום ביטחון לכור גרעיני".
מפרץ חרובה נמצא בין ימית לאל-עריש. לימים הוקם במקום היישוב חרובית. לא הרחק משם היה האתר הראשון של היישוב עצמונה.

כתבנו חגי הוברמן מציין כי הצוות שהכין את התוכנית הונחה בידי היועץ הכלכלי למשרד הביטחון, ד"ר פנחס זוסמן, ואת עבודתו הגיש לשיפוטה של ועדה מיוחדת בהרכב מתאם הפעולות בישע אלוף שלמה גזית, תא"ל יצחק פונדק, ד"ר פנחס זוסמן, ועוד.

גזית שימש כראש הוועדה המנחה את הצוות, וזוסמן כראש צוות התיכנון. בשלב מתקדם יותר הורחבה מסגרת הוועדה על ידי הכללת נציג קבוע מטעם אלוף פיקוד הדרום. היה זה אל"מ חגי חפץ, נציגו האישי של האלוף אריאל שרון.

הוועדה, שהוקמה ביולי 1971, סיימה את עבודתה באוקטובר 1972 בחיבור ספר עב כרס, של כמאתיים עמודים, שכותרתו "איזור רצועת עזה וצפון סיני _ תכנית אב". זו היתה עבודה יסודית להפליא, ששרטטה תוכניות ארוכות טווח לעתידה של רצועת עזה מכל בחינה שהיא: תיכנון התיישבות יהודית, תיכנון הערים והכפרים הערביים, התייחסות מפורטת לבעיית הפליטים, ועוד.


המסמך, שאחד מעותקיו התגלגל לאחרונה לידי כתבנו אחרי שהעלה אבק למעלה מ-30 שנה באחד המדפים בארכיון משרד הביטחון, קיבל את הסיווג "סודי", כשהמילה "סודי" רשומה בכתב יד. תוכנית זו שימשה בהמשך בסיס להקמת ההתיישבות היהודית בחבל עזה ובצפון סיני (פיתחת רפיח). האלוף במיל. שלמה גזית אמר לכתבנו חגי הוברמן כי הוא אינו זוכר את פרטי התוכנית.