עד היום השתמשו לטיפול בסוכרת (יחד עם המלצות על דיאטה ופעילות גופנית) בעיקר בטיפולים להורדת רמת הסוכר (גלוקוזה) בדם.

יצוין כי אחת הבעיות "החמות" של הרפואה המודרנית היא ההתפשטות המהירה של מחלת הסוכרת בעולם.

מחלת הסוכרת היא אחת מגורמי הסיכון החשובים ביותר להתפתחות מחלות לב.

מבית החולים נמסר כי במחקר המדובר השתתפו יותר מ- 300 איש ללא סוכרת אך בדרגת סיכון גבוה להתפתחותה, שהיו במעקב במשך כ-6 שנים. מחציתם קיבלו תרופה בשם בזאפיבראט ומחציתם "פלאצבו" (תרופת דמה ללא חומר פעיל). לאחר ניתוח תוצאות המחקר, החוקרים המובילים, ד"ר אלכסנדר טננבאום מהמכון לשיקום הלב בניהולו של פרופ' אהוד שוומנטל, ופרופ' שלמה בכר, מנהל מטה המחקר, הגיעו למסקנה, שטיפול בבזאפיבראט מוריד ב- 30% את שכיחות הופעת סוכרת חדשה ודוחה בשנה את התחלתה.

לדבריו של ד"ר טטנבאום: "בין הסיבות העיקריות המסבירות את תוצאות המחקר, יחד עם שיפור פרופיל השומנים בדם, טיפול בבזאפיבראת גרם כנראה להפחתת התנגודת לאינסולין". לדבריו, יתכן שהדרך הטובה ביותר למנוע את הסוכרת היא שילוב של הגברת פעילות גופנית, הורדת משקל ושימוש בתרופות להורדת רמת הסוכר בדם ושיפור פרופיל השומנים.

יצוין כי תוצאות המחקר זכו לתשומת לב מרבית של התקשורת העולמית ומדווחים השבוע בהרחבה ב :Reuters Medscape, Incirculation ועוד. מבית החולים נמסר עוד כי וכבר התוצאות הוכנסו לתוכניות לימודי המשך לרופאים אמריקאים.