המזרחן ד"ר יוסי אולמרט, אמר ליומן ערוץ 7 בעניין פעילות הצבא המצרי בציר פילדלפי, כי אין לצפות שהמצרים ישכבו על הגדר למען בטחוננו.
"הם עושים דברים על פי הפרוטוקול, אך לא ברוח ההסכם. אנחנו בעיה- מצרים עושה מעט מדי, מצד שני לא מפרה את ההסכם, וכל ניסיון לריב איתה יעלה חרס בידינו. ההברחות דרך המנהרות ברפיח הן גם אינטרס כלכלי- החיילים המצרים שמסייעים- מקבלים כסף, ועבורם זהו פיתוי שאינם יכולים לעמוד בו. המצרים מסייעים לישראל מדי פעם בדברים נקודתיים, בעיקר הומניטריים כדי לקבל קרדיט גבוה, כמו באיתור חלקי הגופות, אם כי אין לשכוח את עזאם עזאם ויוסף טחן שישבו בכלא המצרי בתנאים קשים. המצרים קבעו דפוס עבודה עם ישראל של 'ללכת עם ולהרגיש בלי'.
לדבריו "זה מצב שלא ישתנה בעתיד הקרוב, משום שלשם כך יש צורך בהחלטה אסטרטגית של הצמרת המצרית שתכפה נורמליזציה על החברה המצרית. אבל הם לא יעשו זאת. מכאן עלינו להסיק איך יראה שלום עם כל מדינה ערבית, לאור מצב השלום עם מצרים שנראה כך אחרי 25 שנה, כאשר המצרים קבלו את כל מבוקשם בהסכם. גם משתתפי ההפגנה במוצ"ש, המצפים לשלום, צריכים להבין זאת. אין ספק שההפגנה הזו עודדה את הטרור".
כתבת סוכנות הידיעות הישראלית חגית רוטנברג מוסרת כי אולמרט הוסיף ואמר שיש להבחין בין שני עניינים: "עתיד ההתישבות והבריחה מעזה הן שני דברים נפרדים. ברור שהתכנית עודדה את הטרור. דוקא המחנה הלאומי צריך להבין שבהסכם נצטרך לשלם מחיר מדיני יקר יותר מאשר בחד צדדי. הויכוח שלנו הוא מדוע לצאת מעזה עכשיו, כאשר הטרור בעיצומו, כל התנאים הגרועים ביותר ליציאה קיימים כעת. בשלב מסוים נגיע למסקנה שצריך לעזוב את גוש קטיף בכאב לב, אך זה לא אומר שצריך לברוח כך מעזה בעיתוי הזה, בתנאי ההתנתקות. השאלה היא איך יוצאים- בתור בריחה, או מתוך החלטה סוברנית שלך, בתנאים הבטחוניים האופטימלים. אז זו לא תהיה בהכרח בריחה".
אולמרט הוסיף כי המערכה העיקרית היא על דעת הקהל הישראלית. "יש בדעת הקהל סימפתיה להתנחלויות, אך התיחסות מדורגת בדעה הפוליטית לגביהן. הרוב סובר שיש לצאת מגוש קטיף, אך לא יתן לצאת מרוב שטחי יו"ש. לא הצלחנו להתנחל בלבבות רוב העם. הצעית למועצת יש"ע להגיע לתכנית לאומית מוסכמת עם הליכוד, שתהיה שונה מהקצוות של שני המחנות, אך תהיה מוסכמת על כל המחנה הלאומי".
"הם עושים דברים על פי הפרוטוקול, אך לא ברוח ההסכם. אנחנו בעיה- מצרים עושה מעט מדי, מצד שני לא מפרה את ההסכם, וכל ניסיון לריב איתה יעלה חרס בידינו. ההברחות דרך המנהרות ברפיח הן גם אינטרס כלכלי- החיילים המצרים שמסייעים- מקבלים כסף, ועבורם זהו פיתוי שאינם יכולים לעמוד בו. המצרים מסייעים לישראל מדי פעם בדברים נקודתיים, בעיקר הומניטריים כדי לקבל קרדיט גבוה, כמו באיתור חלקי הגופות, אם כי אין לשכוח את עזאם עזאם ויוסף טחן שישבו בכלא המצרי בתנאים קשים. המצרים קבעו דפוס עבודה עם ישראל של 'ללכת עם ולהרגיש בלי'.
לדבריו "זה מצב שלא ישתנה בעתיד הקרוב, משום שלשם כך יש צורך בהחלטה אסטרטגית של הצמרת המצרית שתכפה נורמליזציה על החברה המצרית. אבל הם לא יעשו זאת. מכאן עלינו להסיק איך יראה שלום עם כל מדינה ערבית, לאור מצב השלום עם מצרים שנראה כך אחרי 25 שנה, כאשר המצרים קבלו את כל מבוקשם בהסכם. גם משתתפי ההפגנה במוצ"ש, המצפים לשלום, צריכים להבין זאת. אין ספק שההפגנה הזו עודדה את הטרור".
כתבת סוכנות הידיעות הישראלית חגית רוטנברג מוסרת כי אולמרט הוסיף ואמר שיש להבחין בין שני עניינים: "עתיד ההתישבות והבריחה מעזה הן שני דברים נפרדים. ברור שהתכנית עודדה את הטרור. דוקא המחנה הלאומי צריך להבין שבהסכם נצטרך לשלם מחיר מדיני יקר יותר מאשר בחד צדדי. הויכוח שלנו הוא מדוע לצאת מעזה עכשיו, כאשר הטרור בעיצומו, כל התנאים הגרועים ביותר ליציאה קיימים כעת. בשלב מסוים נגיע למסקנה שצריך לעזוב את גוש קטיף בכאב לב, אך זה לא אומר שצריך לברוח כך מעזה בעיתוי הזה, בתנאי ההתנתקות. השאלה היא איך יוצאים- בתור בריחה, או מתוך החלטה סוברנית שלך, בתנאים הבטחוניים האופטימלים. אז זו לא תהיה בהכרח בריחה".
אולמרט הוסיף כי המערכה העיקרית היא על דעת הקהל הישראלית. "יש בדעת הקהל סימפתיה להתנחלויות, אך התיחסות מדורגת בדעה הפוליטית לגביהן. הרוב סובר שיש לצאת מגוש קטיף, אך לא יתן לצאת מרוב שטחי יו"ש. לא הצלחנו להתנחל בלבבות רוב העם. הצעית למועצת יש"ע להגיע לתכנית לאומית מוסכמת עם הליכוד, שתהיה שונה מהקצוות של שני המחנות, אך תהיה מוסכמת על כל המחנה הלאומי".