בין השירים אשר סיפוריהם יזכו לחשיפה ניתן למצוא את השיר 'ירושלים שלי':
אמר הרוכל ממזכרת משה:
ירושלים שלי
היא מחנה יהודה בערב חגים,
שבת של "פפיטס", קללות נהגים,
וחומוס של רחמו וריח דגים
כביסה על הכביש ומקלחת מדלי –
ירושלים שלי...
"מי לא מכיר את רחמו?! רחמו זו מסעדת הפועלים הנקיה והזולה ביותר והכל בה בשפע. אבל ירושלמים 'אסליים' יודעים גם לספר שרחמו זו לא רק המסעדה הירושלמית הידועה אלא גם האיש שעומד מאחוריה שהיה יודע לא רק להרביץ למי שניסה לרמות אותו אבל גם לעזור לכל אדם ללא משוא פנים, ומעולם לא הקפיד על איש ולא בדק כמה כל לקוח משלם, תמיד סמך על יושרם של האנשים.
כשדן אלמגור חיבר את השיר ירושלים שלי, לכבוד המחזמר שנשא את אותו השם, הוא ערך בעצם הכרות לכל העם עם המוסד המפואר ובעיקר עם החומוס המהולל. חומוס זה היה ה'בייבי' של רחמו, ולחומוס, היה רחמו, מעניק טיפול מיוחד".
גם מה שהפך להמנונה של מלחמת ששת הימים, השיר 'ירושלים של זהב', יזכה לחשיפת אחד מן הסיפורים העומדים מאחוריו:
"כשנעמי שמר שמעה ברדיו תחרות של כישרונות צעירים עלתה לפתע זמרת חדשה ששרה עד אז רק שירי קאנטרי ובו ברגע ידעה נעמי שמר שהזמרת הזאת תשיר את שירה החדש "ירושלים של זהב" שעמד להיות מושר לראשונה בפסטיבל הזמר העברי תשכ"ז. אך לנעמי ציפתה הפתעה: הזמרת היתה עדיין בשרות צבאי וכיוון שכך אסור היה לה להופיע. חבר של נעמי אמר לה משפט שכדאי לאמץ גם בחיים: "אם תתעקשי – תצליחי". היא התעקשה ואמרה "או שולי נתן – או אף אחד!!" ומה לדעתכם? היא הצליחה? ודאי שכן ומאז הפך השיר לאגדה וקולה של שולי נתן עוד מעורר התרגשות עד היום. אבל לפעמים עוד עוברת מחשבה בראש: מה היה אילולא היתה נעמי שמר מתעקשת? ובעצם מה אכפת כל עוד זכתה העיר הזאת בשיר כל כך מרגש כפי שמגיע לה".
מארגני הערב מצפים לקהל גדול שיבוא ליהנות משירי עיר בירתנו ביום שיחרורה. (א"ו)
אמר הרוכל ממזכרת משה:
ירושלים שלי
היא מחנה יהודה בערב חגים,
שבת של "פפיטס", קללות נהגים,
וחומוס של רחמו וריח דגים
כביסה על הכביש ומקלחת מדלי –
ירושלים שלי...
"מי לא מכיר את רחמו?! רחמו זו מסעדת הפועלים הנקיה והזולה ביותר והכל בה בשפע. אבל ירושלמים 'אסליים' יודעים גם לספר שרחמו זו לא רק המסעדה הירושלמית הידועה אלא גם האיש שעומד מאחוריה שהיה יודע לא רק להרביץ למי שניסה לרמות אותו אבל גם לעזור לכל אדם ללא משוא פנים, ומעולם לא הקפיד על איש ולא בדק כמה כל לקוח משלם, תמיד סמך על יושרם של האנשים.
כשדן אלמגור חיבר את השיר ירושלים שלי, לכבוד המחזמר שנשא את אותו השם, הוא ערך בעצם הכרות לכל העם עם המוסד המפואר ובעיקר עם החומוס המהולל. חומוס זה היה ה'בייבי' של רחמו, ולחומוס, היה רחמו, מעניק טיפול מיוחד".
גם מה שהפך להמנונה של מלחמת ששת הימים, השיר 'ירושלים של זהב', יזכה לחשיפת אחד מן הסיפורים העומדים מאחוריו:
"כשנעמי שמר שמעה ברדיו תחרות של כישרונות צעירים עלתה לפתע זמרת חדשה ששרה עד אז רק שירי קאנטרי ובו ברגע ידעה נעמי שמר שהזמרת הזאת תשיר את שירה החדש "ירושלים של זהב" שעמד להיות מושר לראשונה בפסטיבל הזמר העברי תשכ"ז. אך לנעמי ציפתה הפתעה: הזמרת היתה עדיין בשרות צבאי וכיוון שכך אסור היה לה להופיע. חבר של נעמי אמר לה משפט שכדאי לאמץ גם בחיים: "אם תתעקשי – תצליחי". היא התעקשה ואמרה "או שולי נתן – או אף אחד!!" ומה לדעתכם? היא הצליחה? ודאי שכן ומאז הפך השיר לאגדה וקולה של שולי נתן עוד מעורר התרגשות עד היום. אבל לפעמים עוד עוברת מחשבה בראש: מה היה אילולא היתה נעמי שמר מתעקשת? ובעצם מה אכפת כל עוד זכתה העיר הזאת בשיר כל כך מרגש כפי שמגיע לה".
מארגני הערב מצפים לקהל גדול שיבוא ליהנות משירי עיר בירתנו ביום שיחרורה. (א"ו)