(צילום: ארכיון)
על פי המלצת בית המשפט המחוזי בירושלים משכו היום שני הצדדים במשפט ערוץ 7 את ערעוריהם על הכרעת הדין וגזר הדין של בית משפט השלום באותו תיק.
כתב סוכנות הידיעות הישראלית מדווח כי בתחילה נטתה נציגת התביעה, ורד סייבל, לקבל רק בחלקה את המלצת בית המשפט, ואמרה כי היא מוכנה לוותר על כל הערעורים בתיק למעט במקרה של יעקב כץ, מנכ"ל ערוץ 7. עמדה זו הכעיסה מאוד את שלושת השופטים, הכט, רביד ואפעל-גבאי. הם חיוו דעתם וקבעו כי העונשים שהוטלו על הנאשמים בערכאה הקודמת (קנסות ועבודות שרות) היו חמורים די והותר, ומוטב לה לנציגי המדינה שלא יתעקשו להחמיר איתם את הדין, שכן אחרת "נכתוב דברים שלא ינעמו לכם".
השופטים ציינו כי הנאשמים פעלו מתוך תחושה שהשלטון מעודד אותם לשדר, ולראיה ניתן לראות את השנים הרבות בהן נמנעה המדינה מלנקוט נגדם צעדים כלשהם, מה גם שבשלב כלשהו חוקק חוק המסדיר את שידוריהם (חוק שבוטל אחר-כך בידי בג"ץ). כמו כן הסתייגו במלים מפורשות מנסיונה של המדינה להפוך את תיק ערוץ 7 לתיק דגל בתחום השידורים הפיראטיים. "לא ייתכן שהמדינה תפרוק את זעמה על התחנות הרדיו הפיראטיות באמצעות הענשת ראשי ערוץ 7", כך הסבירו.
כאשר טענה התובעת, כי יעקב כץ נאשם גם בהגשת תצהיר שקרי לבג"ץ, ולא רק בשידורים בלתי חוקיים, העירה השופטת הכט, שאין יום שלא מופיעים בפניה עדי שקר, אך לעולם הפרקליטות אינה טורחת להגיש נגדם כתב אישום. השופטים גם הביעו בטחונם שאין שום חשש כי הנאשמים ישובו לשדר באופן לא חוקי, והזכירה שהם מיהרו למכור את ספינת השידורים שלהם לאחר הכרעת הדין בערכאה הקודמת, ומאז הם מנסים להסדיר את שידוריהם באופן חוקי.
בשלב זה ביקשה הפרקליטה סייבל פסק זמן נוסף להתייעצות עם מעבידיה, ובסופה הודיעה כי היא אכן נעתרת לבקשת בית המשפט ומושכת את הערעור. בכך הגיע לסיומו המשפט שארך 6 שנים.
על פי המלצת בית המשפט המחוזי בירושלים משכו היום שני הצדדים במשפט ערוץ 7 את ערעוריהם על הכרעת הדין וגזר הדין של בית משפט השלום באותו תיק.
כתב סוכנות הידיעות הישראלית מדווח כי בתחילה נטתה נציגת התביעה, ורד סייבל, לקבל רק בחלקה את המלצת בית המשפט, ואמרה כי היא מוכנה לוותר על כל הערעורים בתיק למעט במקרה של יעקב כץ, מנכ"ל ערוץ 7. עמדה זו הכעיסה מאוד את שלושת השופטים, הכט, רביד ואפעל-גבאי. הם חיוו דעתם וקבעו כי העונשים שהוטלו על הנאשמים בערכאה הקודמת (קנסות ועבודות שרות) היו חמורים די והותר, ומוטב לה לנציגי המדינה שלא יתעקשו להחמיר איתם את הדין, שכן אחרת "נכתוב דברים שלא ינעמו לכם".
השופטים ציינו כי הנאשמים פעלו מתוך תחושה שהשלטון מעודד אותם לשדר, ולראיה ניתן לראות את השנים הרבות בהן נמנעה המדינה מלנקוט נגדם צעדים כלשהם, מה גם שבשלב כלשהו חוקק חוק המסדיר את שידוריהם (חוק שבוטל אחר-כך בידי בג"ץ). כמו כן הסתייגו במלים מפורשות מנסיונה של המדינה להפוך את תיק ערוץ 7 לתיק דגל בתחום השידורים הפיראטיים. "לא ייתכן שהמדינה תפרוק את זעמה על התחנות הרדיו הפיראטיות באמצעות הענשת ראשי ערוץ 7", כך הסבירו.
כאשר טענה התובעת, כי יעקב כץ נאשם גם בהגשת תצהיר שקרי לבג"ץ, ולא רק בשידורים בלתי חוקיים, העירה השופטת הכט, שאין יום שלא מופיעים בפניה עדי שקר, אך לעולם הפרקליטות אינה טורחת להגיש נגדם כתב אישום. השופטים גם הביעו בטחונם שאין שום חשש כי הנאשמים ישובו לשדר באופן לא חוקי, והזכירה שהם מיהרו למכור את ספינת השידורים שלהם לאחר הכרעת הדין בערכאה הקודמת, ומאז הם מנסים להסדיר את שידוריהם באופן חוקי.
בשלב זה ביקשה הפרקליטה סייבל פסק זמן נוסף להתייעצות עם מעבידיה, ובסופה הודיעה כי היא אכן נעתרת לבקשת בית המשפט ומושכת את הערעור. בכך הגיע לסיומו המשפט שארך 6 שנים.