חברי הכנסת אורי אריאל ואריה אלדד לא הורשו להגיע למצפה יצהר במהלך הפינוי ביום שני. בראיון ליומן ערוץ 7 אמר ח"כ אלדד כי הם הורשו להיכנס למקום רק לאחר שהמבנה נהרס כבר.
"עצרו אותנו בצומת יצהר, ומלשכת הרמטכ"ל התקבלה הוראה מפורשת לאפשר לנו להיכנס. רק אחרי שעתיים התמלאה הפקודה, ויכולנו להגיע למקום. התמיהה שלי על ההתנהלות הזו היא כפולה- כיצד יתכן שהדרגים הגבוהים ביותר מפרים את חסינות חברי הכנסת להגיע לכל מקום, וגם ההצדקה למעשה כזה היא מפוקפקת: הרי איננו גורמים קיצוניים מתסיסים. המטרה שלנו בהגעה למקום היא הרגעת הרוחות במידת האפשר, כפי שעשינו בפינוי הקודם".
כתבת סוכנות הידיעות הישראלית חגית רוטנברג מוסרת כי כאשר הגיעו אלדד ואריאל למקום, הם אכן סייעו למיתון הרוחות, ואפשרו את יציאתו של ג'יפ משטרה שדרכו נחסמה באבנים.
"השתמשו בתירוצים עלובים כדי למנוע את כניסתנו. בהתחלה אמרו שזהו שטח צבאי סגור, ולאחר מכן שנשקפת לנו סכנת חיים. אלו תירוצים שנאמרו למוחמד בראכה כשנמנע ממנו להיפגש עם ערפאת במוקטעה. אני מתכוון לברר את הענין עם הרמטכ"ל בישיבת ועדת חוץ ובטחון הקרובה. מי שיצטך לתת תשובות יעמוד במבוכה, כי בכל מקרה התשובה תהיה לא טובה- או שצפצפו על חוק חסינות חברי הכנסת, או שהארגון הצבאי הוא כה בלתי יעיל, עד שמילוי פקודה מרגע הורדתה הוא שעתיים".
"חוק חסינות חברי הכנסת נועד לאפשר לחברי הכנסת למלא את תפקידם הפרלמנטרי ולייצג את ציבור בוחריהם. במקרה שלנו- עלינו להיות עם ציבור המתיישבים בפינוי, במיוחד לאור העובדה שזוהי החלטה המנוגדת לקווי היסוד של הממשלה, והצו הוצא בדרך שעוקפת את ההליך המשפטי הרגיל להריסת בתים, צו מדיני. רה"מ מתכוון לפנות גם ישובים גדולים יותר, מה שהיה אתמול זה משחק ילדים. עם זאת, המאחז יקום ויהיה. הטופוגרפיה באזור מראה שמצפה יצהר נמצא במרחק 50 מטר בלבד מקוי המתאר של יצהר, ושם עומדות שתי מכולות כשרות לחלוטין. זה לא מקום מבודד אלא סמוך מאוד לשטח הישוב. יחסי הכוחות בשטח ברורים, ולכן צה"ל לא צריך לרתק כוחות למקום, ברור שהמבנה יקום על תילו".
אלדד הוסיף כי צילומי האלימות בתקשורת הם פגיעה קשה במפעל ההתישבות, ולכן הם רואים חשיבות בריסון המתיישבים, כיוון שזה בדיוק משחק לידי רה"מ שרוצה לעשות דה לגיטימציה למפעל ההתישבות. "הוא רוצה לעקור ישובים, והדרך שלו היא להשחיר את פנינו וחובה עלינו להפריע לו בכך. יש להשתמש בכל אמצעי ההתגוננות הפסיביים, כדי להקשות על פינוי המאחז".
"עצרו אותנו בצומת יצהר, ומלשכת הרמטכ"ל התקבלה הוראה מפורשת לאפשר לנו להיכנס. רק אחרי שעתיים התמלאה הפקודה, ויכולנו להגיע למקום. התמיהה שלי על ההתנהלות הזו היא כפולה- כיצד יתכן שהדרגים הגבוהים ביותר מפרים את חסינות חברי הכנסת להגיע לכל מקום, וגם ההצדקה למעשה כזה היא מפוקפקת: הרי איננו גורמים קיצוניים מתסיסים. המטרה שלנו בהגעה למקום היא הרגעת הרוחות במידת האפשר, כפי שעשינו בפינוי הקודם".
כתבת סוכנות הידיעות הישראלית חגית רוטנברג מוסרת כי כאשר הגיעו אלדד ואריאל למקום, הם אכן סייעו למיתון הרוחות, ואפשרו את יציאתו של ג'יפ משטרה שדרכו נחסמה באבנים.
"השתמשו בתירוצים עלובים כדי למנוע את כניסתנו. בהתחלה אמרו שזהו שטח צבאי סגור, ולאחר מכן שנשקפת לנו סכנת חיים. אלו תירוצים שנאמרו למוחמד בראכה כשנמנע ממנו להיפגש עם ערפאת במוקטעה. אני מתכוון לברר את הענין עם הרמטכ"ל בישיבת ועדת חוץ ובטחון הקרובה. מי שיצטך לתת תשובות יעמוד במבוכה, כי בכל מקרה התשובה תהיה לא טובה- או שצפצפו על חוק חסינות חברי הכנסת, או שהארגון הצבאי הוא כה בלתי יעיל, עד שמילוי פקודה מרגע הורדתה הוא שעתיים".
"חוק חסינות חברי הכנסת נועד לאפשר לחברי הכנסת למלא את תפקידם הפרלמנטרי ולייצג את ציבור בוחריהם. במקרה שלנו- עלינו להיות עם ציבור המתיישבים בפינוי, במיוחד לאור העובדה שזוהי החלטה המנוגדת לקווי היסוד של הממשלה, והצו הוצא בדרך שעוקפת את ההליך המשפטי הרגיל להריסת בתים, צו מדיני. רה"מ מתכוון לפנות גם ישובים גדולים יותר, מה שהיה אתמול זה משחק ילדים. עם זאת, המאחז יקום ויהיה. הטופוגרפיה באזור מראה שמצפה יצהר נמצא במרחק 50 מטר בלבד מקוי המתאר של יצהר, ושם עומדות שתי מכולות כשרות לחלוטין. זה לא מקום מבודד אלא סמוך מאוד לשטח הישוב. יחסי הכוחות בשטח ברורים, ולכן צה"ל לא צריך לרתק כוחות למקום, ברור שהמבנה יקום על תילו".
אלדד הוסיף כי צילומי האלימות בתקשורת הם פגיעה קשה במפעל ההתישבות, ולכן הם רואים חשיבות בריסון המתיישבים, כיוון שזה בדיוק משחק לידי רה"מ שרוצה לעשות דה לגיטימציה למפעל ההתישבות. "הוא רוצה לעקור ישובים, והדרך שלו היא להשחיר את פנינו וחובה עלינו להפריע לו בכך. יש להשתמש בכל אמצעי ההתגוננות הפסיביים, כדי להקשות על פינוי המאחז".