37 שנים חלפו מאז שחרור ירושלים בידי חטיבת הצנחנים, בבוקר כ"ח באייר תשכ"ז - 7 ביוני 1967. במסדר הניצחון שנערך ברחבת הר הבית אז אמר מוטה גור ללוחמים: "כאלפיים שנה היה הר הבית אסור ליהודים עד אשר באתם אתם הצנחנים, והחזרתם אותו לחיק האומה".
מייד לאחר המלחמה קבעה הממשלה שענייני הר הבית ינוהלו על ידי הוואקף המוסלמי. "דגל ישראל, שהתנוסס 4 שעות בלבד על כיפת הסלע ב-1967, סימל את הוויתור של מדינת ישראל על ריבונותה בהר הבית", כתב אריה עמית במאמר בו פירט את השתלשלות האירועים מאז המלחמה בנושא ההר.
הארגון הראשון שלקח על עצמו כמעט מייד לאחר המלחמה את המשימה הוא "נאמני הר הבית". הארגון הורכב בין השאר מיוצאי אצ"ל ולח"י על ידי גרשון סולומון.
בעשר שנים האחרונות קמו יותר משבעה ארגונים ששמו להם למטרה להעלות את מודעות הר הבית בפני הציבור.
אליקים ויסנשטרן, דובר הארגונים הפועלים בנושא הר הבית, אומר כי "חלה התעוררות עצומה. עד לפני כשלוש שנים היו רק בודדים שנחשבו כסהרוריים שעלו להר הבית ופעלו בעניין, היום מגיעים להר המונים מכל שדרות העם, וגם הציבור החרדי מתקרב לנושא".
בשנה האחרונה אף הוקם לראשונה וועד רבני המטפל בענייני המקדש. בראש הוועד עומד הרב דב ליאור.
חידוש נוסף שחל השנה בתחום זה: נפתחו שתי ישיבות שתלמידיהם מתמקדים בנושאי הקודש והמקדש. התנועה לכינון המקדש עומדת מאחורי היוזמה.
חברי תנועה זו יצאו בהסברה בנושא עליית יהודים להר הבית על פי ההלכה. מידי יום וגם בחגים הם מקיימים עליות מודרכות על ידי רבנים ומדריכים שהוסמכו לכך.
התנועה אף עוסקת בבניית כלי המקדש ובגדי הכהונה לשימוש עתידי.
ארגונים נוספים הפועלים בנושא המקדש:
* נשים למען המקדש- ארגון המנסה לקרב את נושא המקדש לנשים. בכל שבוע מתקיימים שיערים בהר הזיתים בנושא המקדש ומידי פעם הן עושות כינוסים מרכזיים.
נשות הארגון פנו לשר לביטחון פנים ולמשטרה בבקשה לאפשר להן לעלות להר דרך שער השבטים מאחר ויש בעייה הלכתית בנושא טבילתן. הרב דב ליאור התיר להן לעלות להר ולעשות סיבוב רק באזור הצפוני, כך שלא יכנסו לבעייה הלכתית.
* נוער למען המקדש- קבוצה ממצפה יריחו שמטרתה לקרב נוער לנושאי המקדש. הם מוציאים עלון חודשי בשם "התנערי" לבני נוער והם נוטלים חלק בכל הפעילות הקשורה להר הבית.
* אגודת אל הר המור - ארגון נוסף שנטל על עצמו להגביר את המודעות לנושא המקדש ולהחדיר זאת בצורה תורנית. הארגון הוקם לפני כ-9 שנים לאחר הירצחה של עפרה פליקס הי"ד, על ידי אחיה הרב יוסי פלאי והרב דוד דודקוביץ, רבה של היישוב יצהר.
התנועה יזמה את 'סיבוב השערים' שנערך כ-3 פעמים בחודש בהשתתפות רבנים ואישי ציבור. בסיבוב השערים האחרון שהיה בחודש ניסן השתתפו קרוב לעשרת אלפים איש.
לאחר שבט' באב נפתחו שערי ההר שוב בפני יהודים הם הקימו קבוצת את "משמר המקדש". הארגון הציב סדרנים קבועים בשער המוגרבים בשעות פתיחת ההר. חברי הקבוצה שיחזרו בכך את המשמרות שהוצבו בשערי המקדש כבעבר. אנשי המשמר הסבירו גם לעולים להר את הפן ההלכתי.
* חי וקיים- תנועה ותיקה שהוקמה על ידי יהודה עציון. בעבר הגיש עתירות רבות לבג"ץ ודרש לארגן תפילות סמוך לשערי הר הבית.
מייד לאחר המלחמה קבעה הממשלה שענייני הר הבית ינוהלו על ידי הוואקף המוסלמי. "דגל ישראל, שהתנוסס 4 שעות בלבד על כיפת הסלע ב-1967, סימל את הוויתור של מדינת ישראל על ריבונותה בהר הבית", כתב אריה עמית במאמר בו פירט את השתלשלות האירועים מאז המלחמה בנושא ההר.
הארגון הראשון שלקח על עצמו כמעט מייד לאחר המלחמה את המשימה הוא "נאמני הר הבית". הארגון הורכב בין השאר מיוצאי אצ"ל ולח"י על ידי גרשון סולומון.
בעשר שנים האחרונות קמו יותר משבעה ארגונים ששמו להם למטרה להעלות את מודעות הר הבית בפני הציבור.
אליקים ויסנשטרן, דובר הארגונים הפועלים בנושא הר הבית, אומר כי "חלה התעוררות עצומה. עד לפני כשלוש שנים היו רק בודדים שנחשבו כסהרוריים שעלו להר הבית ופעלו בעניין, היום מגיעים להר המונים מכל שדרות העם, וגם הציבור החרדי מתקרב לנושא".
בשנה האחרונה אף הוקם לראשונה וועד רבני המטפל בענייני המקדש. בראש הוועד עומד הרב דב ליאור.
חידוש נוסף שחל השנה בתחום זה: נפתחו שתי ישיבות שתלמידיהם מתמקדים בנושאי הקודש והמקדש. התנועה לכינון המקדש עומדת מאחורי היוזמה.
חברי תנועה זו יצאו בהסברה בנושא עליית יהודים להר הבית על פי ההלכה. מידי יום וגם בחגים הם מקיימים עליות מודרכות על ידי רבנים ומדריכים שהוסמכו לכך.
התנועה אף עוסקת בבניית כלי המקדש ובגדי הכהונה לשימוש עתידי.
ארגונים נוספים הפועלים בנושא המקדש:
* נשים למען המקדש- ארגון המנסה לקרב את נושא המקדש לנשים. בכל שבוע מתקיימים שיערים בהר הזיתים בנושא המקדש ומידי פעם הן עושות כינוסים מרכזיים.
נשות הארגון פנו לשר לביטחון פנים ולמשטרה בבקשה לאפשר להן לעלות להר דרך שער השבטים מאחר ויש בעייה הלכתית בנושא טבילתן. הרב דב ליאור התיר להן לעלות להר ולעשות סיבוב רק באזור הצפוני, כך שלא יכנסו לבעייה הלכתית.
* נוער למען המקדש- קבוצה ממצפה יריחו שמטרתה לקרב נוער לנושאי המקדש. הם מוציאים עלון חודשי בשם "התנערי" לבני נוער והם נוטלים חלק בכל הפעילות הקשורה להר הבית.
* אגודת אל הר המור - ארגון נוסף שנטל על עצמו להגביר את המודעות לנושא המקדש ולהחדיר זאת בצורה תורנית. הארגון הוקם לפני כ-9 שנים לאחר הירצחה של עפרה פליקס הי"ד, על ידי אחיה הרב יוסי פלאי והרב דוד דודקוביץ, רבה של היישוב יצהר.
התנועה יזמה את 'סיבוב השערים' שנערך כ-3 פעמים בחודש בהשתתפות רבנים ואישי ציבור. בסיבוב השערים האחרון שהיה בחודש ניסן השתתפו קרוב לעשרת אלפים איש.
לאחר שבט' באב נפתחו שערי ההר שוב בפני יהודים הם הקימו קבוצת את "משמר המקדש". הארגון הציב סדרנים קבועים בשער המוגרבים בשעות פתיחת ההר. חברי הקבוצה שיחזרו בכך את המשמרות שהוצבו בשערי המקדש כבעבר. אנשי המשמר הסבירו גם לעולים להר את הפן ההלכתי.
* חי וקיים- תנועה ותיקה שהוקמה על ידי יהודה עציון. בעבר הגיש עתירות רבות לבג"ץ ודרש לארגן תפילות סמוך לשערי הר הבית.