בכך נענה השר לקריאות מצד אנשי מילואים שטענו כי בעת שהיו במילואים לא שילמו להם מעסיקיהם משכורת, וזאת מפני שחובותיהם של המעסיקים קוזזו מדמי המילואים שהיו אמורים לקבל.

בדבריו ציין אורלב כי מתוך הכרה במעמד המיוחד של "תגמול המילואים", שהוא אך פיצוי מועט על תרומתם החשובה של חיילי המילואים לביטחון המדינה, ובעיקר בשעה קשה זו, אין המוסד לביטוח לאומי נוהג לקזז את חובותיו מתגמולי המילואים, פרט לשני מקרים, שבהם אין פגיעה ישירה בחייל המילואים: קיזוז מקדמה ששולמה על חשבון תגמול המילואים, ושנית- כאשר מדובר בעובד שכיר ואז המעסיק הוא החייב בתשלום תגמול המילואים, ובתמורה הוא מקבל החזר התגמול מהמוסד לביטוח לאומי.

לפיכך, כאשר למעסיק יש חוב למוסד המוסד נוהג לקזז את החוב מהחזר התגמולים המשולמים למעסיק. "אין חולק כי כשמדובר במקדמה ששולמה על חשבון תגמול המילואים, יש לקזזה, ולערוך את החישוב הסופי של התגמול. הקושי לעניין קיזוז חובות המעסיקים מהחזר התגמולים ששולמו על ידם מתמקד בעיקר אצל מעסיקים קטנים. זאת כאשר לא מעט מהמעסיקים כלל אינם מתנגדים לדרך התחשבנות זו עם המוסד לביטוח לאומי ורואים בה הסדר נוח.

הואיל ומדובר בהקשר זה בסכומים כבדי משקל, פנתה הממשלה לחבר הכנסת ליבוביץ וביקשה ממנו כי יעלה את הנושא שבהצעת החוק שהגיש כהצעה לסדר, ויעכב את הדיון בנושא, כדי לאפשר בחינה של השלכות הפסקת קיזוז חובות המעסיקים מהחזר תגמולי המילואים. לפיכך התחייב המוסד לביטוח לאומי שלא יקזז חובות מהחזרי התגמולים למעסיקים בששת החודשים הקרובים, ובסיומם תושלם בחינת ההשלכות שתהיינה למהלך זה", סיים השר אורלב.