פרסום המכרז נעשה לנוכח חקיקה מיוחדת שנתקבלה בכנסת בחודש ינואר השנה, ולפיה תערוך הממשלה, בסיוע תאגידים מומחים חוץ-ממשלתיים, תוכנית התנסות בהפעלת מרכזי תעסוקה.
הפעלת מרכזי התעסוקה האמורים תיערך כתוכנית התנסות לתקופה של שנתיים, בארבעה אזורים מוגדרים שיקבע שר התמ"ת, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר הרווחה, וזאת בהסתמך על המלצות צוות מקצועי שהוקם לעניין זה. באזורים אלו מתגוררים אזרחים בכ 14,000 משקי בית המתקיימים מקצבאות הבטחת הכנסה והמחויבים כיום בהתייצבות בלשכות שירות התעסוקה כתנאי לקבלת הקצבה. לכשתעלה התוכנית יפה, בכוונת הממשלה ליישם אותה בעתיד כתוכנית של קבע בכל רחבי הארץ, תוך כדי יישום הניסיון שייצבר בעת הפעלת תוכנית ההתנסות.
תוכנית מהל"ב, "מהבטחת הכנסה לתעסוקה בטוחה", תוכנית ויסקונסין, נועדה לשנות את המגמה הרווחת מזה עשרות שנים, מגמה של נשירה מעבודה תוך כדי פיתוח תלות מתמשכת בקצבאות מתמשכות של המוסד לביטוח לאומי. מידת הצלחתה של התוכנית תיבחן לפי קצב השינוי במספר מקבלי קצבאות מתמשכות ביחס לקצב גידול האוכלוסייה הכללית במדינת ישראל על פני שנים, ועל פי מידת שילובם בעבודה. בשלב הראשון תתמקד התוכנית במקבלי הבטחת הכנסה שהם דורשי עבודה.
מנכ"ל משרד התמ"ת רענן דינור, שעמד בראש צוות ההיגוי הממשלתי לגיבוש עקרונות תוכנית ההתנסות האמורה, ציין כי ביחס להשקעות שנעשו באוכלוסיות אלו בעבר, תהיה ההשקעה הממוצעת למשק בית המשתתף בתוכנית גבוהה וחסרת תקדים, ותסתכם בכ 20,000 ₪ למשפחה. התמורה לממשלה בגין השקעתה מוערכת בכ 20,000 ₪ במהלך שלוש השנים הראשונות של יישום התוכנית. משרד האוצר הקצה לנושא סך של 80 מיליון ₪, לשנתיים של הפעלת ההתנסות.
עוד ציין דינור כי הוא סבור שהמכרז העומד להתפרסם יביא למפנה בכל הקשור להשמת מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה בעבודה, וכי הדבר יאפשר לייבא לישראל את הניסיון שנצבר בעולם בנושא, ובכך ישפר לאין ערוך את מצבם של מקבלי הקצבאות ויאפשר למגזר העסקי לתעל את יכולותיו גם לאפיק של סיוע לאוכלוסיית מקבלי הקצבאות.
במרכזים שיוקמו יבחנו פקידי המוסד לביטוח לאומי את זכאותם הבסיסית של משתתפי התוכנית. המרכזים יפעלו כ"אשנב-כל", המספק את מכלול השירותים הנדרשים לפתרון בעיות הבלתי מועסקים והמעסיקים, כולל שירותי הנחיה והכשרה, הכשרה ומעקב, תוכניות תעסוקה, שירותי השגחה על ילדים, שירותי תחבורה, שירותי ייעוץ שונים מתחומי הפסיכולוגיה, שירותי עבודה סוציאלית, ייעוץ תעסוקתי, שירותי רפואה, שיקום, שירותים קהילתיים ושירותים פיננסיים.
העקרונות הכלכליים של המודל והמכרז אושרו ונתמכו בידי ועדה ציבורית בראשות מר יעקב גדיש, לשעבר הממונה על התקציבים, עו"ד תמר הקר, לשעבר היועצת המשפטית של משרד האוצר ומנהלת מחלקת החקיקה במשרד המשפטים, והפרופסור יוסי תמיר, לשעבר מנכ"ל המוסד לבטוח לאומי.
מרכזי התעסוקה יופעלו בידי חברות ישראליות שיוקמו במשותף בידי תאגידים בעלי ניסיון בהפעלת מרכזי תעסוקה דומים ברחבי העולם ובידי תאגידים ישראלים בעלי ניסיון עסקי מתאים.
עד עתה הביעו עשרה תאגידים בינלאומיים התעניינות התוכנית והם הגיבו בחיוב לפנייה לקבלת מידע, שבאה מהממשלה, ואף הופיעו בכנס ספקים מקדים, שהתקיים בחודש ינואר 04'. בכנס השתתפו גם כ 60 גורמים ישראליים שהביעו התעניינות בנושא.
המרכזים אמורים להתחיל פעילותם במהלך הרבעון השני של שנת 05'.
כתבת INN רותי אברהם ציינה כי בדיון שנערך בוועדת העבודה הרווחה והבריאות ב 26 בנובמבר 03' מתחו חברי הוועדה ביקורת קשה על תוכנית ויסקונסין. יו"ר הוועדה חבר הכנסת שאול יהלום אמר: "תוכנית ויסקונסין, כפי שהוא מוצגת בוועדה, היא נטולת גישה חברתית ומונעת בעיקר משיקולים כלכליים".
הוועדה פרסמה את ההסתייגויות שלה מפני התוכנית:
מסירת הניהול לתאגידים מחו"ל. הוועדה קובעת כי יש לתת את הניהול אך ורק לתאגידים ישראליים ולחייבם להעסיק מומחים מחו"ל. עוד מסתייגת הוועדה מכך שרווחי הזכיין יהיו תלויים בהישגיו ומותנים במספר ההשמות בעבודה או בהיקף החיסכון בקצבאות הסעד. שיטה זו, אומרת הוועדה, תדחוף את הזכיין להשמה בכל מחיר ותמריץ אותו לצמצם השירותים כאמצעי חיסכון בעלויות.
הוועדה קובעת כי לדעתה אין להתנות הגשת ערר בתשלום. הוועדה ביקשה לבחון את הכללת מקבלי קצבת המזונות בתוכנית, שכן קצבה זו ניתנת לנשים ולילדיהם בשל העובדה כי בני זוגם מסרבים לתת להם את דמי המזונות.
עוד אמר יהלום: "את ה'מקל' בתוכנית ויסקונסין מיהרו לתת, אך את ה'גזר' שכחו. (ר)
הפעלת מרכזי התעסוקה האמורים תיערך כתוכנית התנסות לתקופה של שנתיים, בארבעה אזורים מוגדרים שיקבע שר התמ"ת, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר הרווחה, וזאת בהסתמך על המלצות צוות מקצועי שהוקם לעניין זה. באזורים אלו מתגוררים אזרחים בכ 14,000 משקי בית המתקיימים מקצבאות הבטחת הכנסה והמחויבים כיום בהתייצבות בלשכות שירות התעסוקה כתנאי לקבלת הקצבה. לכשתעלה התוכנית יפה, בכוונת הממשלה ליישם אותה בעתיד כתוכנית של קבע בכל רחבי הארץ, תוך כדי יישום הניסיון שייצבר בעת הפעלת תוכנית ההתנסות.
תוכנית מהל"ב, "מהבטחת הכנסה לתעסוקה בטוחה", תוכנית ויסקונסין, נועדה לשנות את המגמה הרווחת מזה עשרות שנים, מגמה של נשירה מעבודה תוך כדי פיתוח תלות מתמשכת בקצבאות מתמשכות של המוסד לביטוח לאומי. מידת הצלחתה של התוכנית תיבחן לפי קצב השינוי במספר מקבלי קצבאות מתמשכות ביחס לקצב גידול האוכלוסייה הכללית במדינת ישראל על פני שנים, ועל פי מידת שילובם בעבודה. בשלב הראשון תתמקד התוכנית במקבלי הבטחת הכנסה שהם דורשי עבודה.
מנכ"ל משרד התמ"ת רענן דינור, שעמד בראש צוות ההיגוי הממשלתי לגיבוש עקרונות תוכנית ההתנסות האמורה, ציין כי ביחס להשקעות שנעשו באוכלוסיות אלו בעבר, תהיה ההשקעה הממוצעת למשק בית המשתתף בתוכנית גבוהה וחסרת תקדים, ותסתכם בכ 20,000 ₪ למשפחה. התמורה לממשלה בגין השקעתה מוערכת בכ 20,000 ₪ במהלך שלוש השנים הראשונות של יישום התוכנית. משרד האוצר הקצה לנושא סך של 80 מיליון ₪, לשנתיים של הפעלת ההתנסות.
עוד ציין דינור כי הוא סבור שהמכרז העומד להתפרסם יביא למפנה בכל הקשור להשמת מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה בעבודה, וכי הדבר יאפשר לייבא לישראל את הניסיון שנצבר בעולם בנושא, ובכך ישפר לאין ערוך את מצבם של מקבלי הקצבאות ויאפשר למגזר העסקי לתעל את יכולותיו גם לאפיק של סיוע לאוכלוסיית מקבלי הקצבאות.
במרכזים שיוקמו יבחנו פקידי המוסד לביטוח לאומי את זכאותם הבסיסית של משתתפי התוכנית. המרכזים יפעלו כ"אשנב-כל", המספק את מכלול השירותים הנדרשים לפתרון בעיות הבלתי מועסקים והמעסיקים, כולל שירותי הנחיה והכשרה, הכשרה ומעקב, תוכניות תעסוקה, שירותי השגחה על ילדים, שירותי תחבורה, שירותי ייעוץ שונים מתחומי הפסיכולוגיה, שירותי עבודה סוציאלית, ייעוץ תעסוקתי, שירותי רפואה, שיקום, שירותים קהילתיים ושירותים פיננסיים.
העקרונות הכלכליים של המודל והמכרז אושרו ונתמכו בידי ועדה ציבורית בראשות מר יעקב גדיש, לשעבר הממונה על התקציבים, עו"ד תמר הקר, לשעבר היועצת המשפטית של משרד האוצר ומנהלת מחלקת החקיקה במשרד המשפטים, והפרופסור יוסי תמיר, לשעבר מנכ"ל המוסד לבטוח לאומי.
מרכזי התעסוקה יופעלו בידי חברות ישראליות שיוקמו במשותף בידי תאגידים בעלי ניסיון בהפעלת מרכזי תעסוקה דומים ברחבי העולם ובידי תאגידים ישראלים בעלי ניסיון עסקי מתאים.
עד עתה הביעו עשרה תאגידים בינלאומיים התעניינות התוכנית והם הגיבו בחיוב לפנייה לקבלת מידע, שבאה מהממשלה, ואף הופיעו בכנס ספקים מקדים, שהתקיים בחודש ינואר 04'. בכנס השתתפו גם כ 60 גורמים ישראליים שהביעו התעניינות בנושא.
המרכזים אמורים להתחיל פעילותם במהלך הרבעון השני של שנת 05'.
כתבת INN רותי אברהם ציינה כי בדיון שנערך בוועדת העבודה הרווחה והבריאות ב 26 בנובמבר 03' מתחו חברי הוועדה ביקורת קשה על תוכנית ויסקונסין. יו"ר הוועדה חבר הכנסת שאול יהלום אמר: "תוכנית ויסקונסין, כפי שהוא מוצגת בוועדה, היא נטולת גישה חברתית ומונעת בעיקר משיקולים כלכליים".
הוועדה פרסמה את ההסתייגויות שלה מפני התוכנית:
מסירת הניהול לתאגידים מחו"ל. הוועדה קובעת כי יש לתת את הניהול אך ורק לתאגידים ישראליים ולחייבם להעסיק מומחים מחו"ל. עוד מסתייגת הוועדה מכך שרווחי הזכיין יהיו תלויים בהישגיו ומותנים במספר ההשמות בעבודה או בהיקף החיסכון בקצבאות הסעד. שיטה זו, אומרת הוועדה, תדחוף את הזכיין להשמה בכל מחיר ותמריץ אותו לצמצם השירותים כאמצעי חיסכון בעלויות.
הוועדה קובעת כי לדעתה אין להתנות הגשת ערר בתשלום. הוועדה ביקשה לבחון את הכללת מקבלי קצבת המזונות בתוכנית, שכן קצבה זו ניתנת לנשים ולילדיהם בשל העובדה כי בני זוגם מסרבים לתת להם את דמי המזונות.
עוד אמר יהלום: "את ה'מקל' בתוכנית ויסקונסין מיהרו לתת, אך את ה'גזר' שכחו. (ר)