מבנק ישראל נמסר כי "ההחלטה לא לשנות את הריבית מביאה להמשך הירידה בריבית הריאלית לשפל של 2.4%, בשל העלייה בציפיות האינפלציה. החלטה זו נועדה לתמוך בהמשך ההתאוששות הכלכלית מבלי לפגוע ביציבות המחירים.
"עליית המחירים הגבוהה יחסית, שהשתקפה במדד המחירים לצרכן האחרון שפורסם, וזאת שצפויה להתרחש בחודש הנוכחי, ממחישות כי למרות יציבות המחירים, התנודתיות של מדדי המחירים בישראל עדיין גבוהה יחסית למשקים אחרים", נאמר בהודעה.
"מצב זה", טוען בנק ישראל, "על רקע ההתאוששות המואצת יחסית בפעילות הכלכלית, משרה מידה מסוימת של אי וודאות לגבי התפתחות האינפלציה בעתיד ומחייב מעקב מאוד מדוקדק על מנת לוודא שזאת תמשיך להיות עקבית עם תחום יציבות המחירים".
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר וחבר בוועדה המייעצת לנגיד בנק ישראל, אמר בתגובה: "בכלל התנאים הכלכלים והלחצים על המטבע, מדיניות שמירת הריבית בנק ישראל ברמתה הנוכחית, הינה בהחלט מדיניות נכונה. שיעורי הצמיחה של המשק, המתייחסים לרבע הראשון של השנה, מוכיחים כי אין עתה צורך בהפחתות נוספות על מנת לעודד את הצמיחה".
"עליית המחירים הגבוהה יחסית, שהשתקפה במדד המחירים לצרכן האחרון שפורסם, וזאת שצפויה להתרחש בחודש הנוכחי, ממחישות כי למרות יציבות המחירים, התנודתיות של מדדי המחירים בישראל עדיין גבוהה יחסית למשקים אחרים", נאמר בהודעה.
"מצב זה", טוען בנק ישראל, "על רקע ההתאוששות המואצת יחסית בפעילות הכלכלית, משרה מידה מסוימת של אי וודאות לגבי התפתחות האינפלציה בעתיד ומחייב מעקב מאוד מדוקדק על מנת לוודא שזאת תמשיך להיות עקבית עם תחום יציבות המחירים".
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר וחבר בוועדה המייעצת לנגיד בנק ישראל, אמר בתגובה: "בכלל התנאים הכלכלים והלחצים על המטבע, מדיניות שמירת הריבית בנק ישראל ברמתה הנוכחית, הינה בהחלט מדיניות נכונה. שיעורי הצמיחה של המשק, המתייחסים לרבע הראשון של השנה, מוכיחים כי אין עתה צורך בהפחתות נוספות על מנת לעודד את הצמיחה".