במהלך הדיונים גובשו כמה עקרונות ששולבו בהצעת החוק. ההצעה קובעת כי רשות מקומית תנהל חשבון בנק נפרד, ובו יופקדו דמי המים והביוב שהרשות המקומית גובה מצרכניה. עוד נקבע כי הרשות המקומית לא תעשה שימוש בכספים המופקדים בחשבון הנפרד לכל מטרה שהיא, אלא לאחר ששילמה את כל ההוצאות הכרוכות בהולכת המים, טיהורם וסילוקם וכן לאחר ששילמה לספק המים את כל התשלומים המגיעים לו. את הכספים שבחשבון לא יהיה אפשר לשעבד או לעקל, אלא באישור שר הפנים.

הוועדה קיבלה את עמדת משרדי המשפטים, הפנים, התשתיות ואיכות הסביבה, ולפיה תאושר הצעת החוק כתיקון לחוק תאגידי מים וביוב, ותהיה לפיכך תחליף לחוק תאגידי מים וביוב באותן רשויות מקומיות שבהן אי אפשר ליישם את החוק. מקצתן אינן יכולות לעמוד בכך מבחינה תקציבית ואחרות בשל העובדה כי אין מאפשרים להן להשתמש ביתרת הכסף לפי שיקול דעתה של העירייה.

הצעת החוק קובעת כי אם הרשות המקומית שילמה 80% מחובה לספק, ספק המים לא יורשה לנתק את אספקת המים לתושביה. עם זאת, כדי להבטיח כי העיריות ישלמו את כל חובן (100%) הוחלט כי לאחר שלושה חודשים יורשה הספק לנתק את אספקת המים. לפיכך התבקש האוצר למסור עד שבוע הבא הצעה באשר לשיעור הריבית שתשלם הרשות מקומית על הפיגור בתשלום ה 20% במהלך שלושת החודשים. בשבוע הבא תקיים הוועדה הצבעה נפרדת על סעיף הריבית.

שמחון הדגיש את חשיבותה של כניסת החוק לתוקף, וזאת כדי להעביר מין העולם את ניתוקי המים הקולקטיביים בקיץ הקרוב. (ר)