לדבריו, "החוק אינו מכיר בממשלה ש'רושמת לפניה', אלא בהחלטות ממשלה, שעם פרסומן הופכות לתקפות. זה עוד אחד מהתרגילים שנועד לרכך התנגדות", התקדים המשמעותי שהיה בעקבות המשאל הוא, שנראה כי כלל לא היה משאל, אמר כהן.
חברי הליכוד אמרו "לא" לתוכנית, וראש הממשלה ממשיך לפעול על פיה כאילו לא היה משאל. היה צריך לתקוף את הנושא דרך הנימה האישית, המוסרית, כי ראש הממשלה הבטיח לקבל את דין בוחריו, והנה עכשיו הוא "מצפצף על התוצאות", ואין מי שישאל דבר מה באשר להתנהלות הפוליטית של המנהיג ועל העמידה בהתחייבויות לבוחר.
ראש הממשלה אפילו לא המתין מעט לפני ששינה את התוכנית. בדנמרק, סיפר כהן, הלכו פעם למשאל בנוגע לשוק המשותף. היה ברור שיהיה רוב להצעה, ואז התברר כי הדנים מתנגדים לה, ולפני שהביאו את הנושא לשאלה פעם נוספת חיכו שנה.
באשר לאפשרות כי מפלגת העבודה היא האופציה ששרון משליך עליה את יהבו אמר כהן כי אין לקבל זאת כמובן מאליו, וכי ישנה גם האופציה של המפלגות החרדיות. לדעתו של כהן, אין לצפות ששוב נקבל את "שרון הישן והטוב", כלשונו, וזאת מפני שהוא כבר עבר את "נקודת האל חזור", והוא החליט שהוא הולך לבצע תוכנית זו ולפנות יישובים.
ד"ר יובל שטייניץ, יו"ר ועדת החוץ והביטחון בכנסת, אמר כי ראש הממשלה וממשלתו נתונים בדילמה קשה בין קבלתה של תוכנית הנסיגה, הנראית בעיניהם כטובת המדינה, לבין התחשבות בהתנגדותם הנחרצת של מתפקדי הליכוד. לדעת שטייניץ, ראש הממשלה אינו יכול לזלזל בתוצאות המשאל, שדחה את התוכנית, ולכן עליו לבוא עם תוכנית מתונה, ושונה במהותה. כזו ששרי הליכוד יוכלו לתמוך בה.
שטייניץ הוסיף כי שמע שבתוכנית יש יסודות חשובים אחדים, ובהם החלטה להרוס את הבתים וכן לפרק את בתי הכנסת, וזאת כדי שלא יפלו בידי המחבלים. נוסף על כך קובעת התוכנית החדשה כי פועלים מעזה גם לא יעבדו בישראל. החלק המהותי בתוכנית הוא שהיא תחולק לשלבים, ובשלב ראשון יצביעו חברי הממשלה רק על חלק קטן ממנה.
האם כל זה יספיק כדי ששרי הליכוד ירגישו שהם יכולים לתמוך, או שהם יתנגדו? "נהיה חכמים ביום ראשון", אמר שטייניץ. אם שרי הליכוד יתמכו בתוכנית כי זו תהיה תוכנית שונה, בסופו של דבר היא תעבור גם בכנסת, אמר שטייניץ, ואם הם יתנגדו לה לא יהיה צורך להביאה לכנסת.
לדעת שטייניץ, ראש הממשלה לא היה צריך להזדרז אלא להמתין חודשיים שלושה כדי לנסות לתכנן תוכנית אחרת, עם שרי הליכוד ובשיתוף עם חברי הכנסת של הליכוד.
חברי הליכוד אמרו "לא" לתוכנית, וראש הממשלה ממשיך לפעול על פיה כאילו לא היה משאל. היה צריך לתקוף את הנושא דרך הנימה האישית, המוסרית, כי ראש הממשלה הבטיח לקבל את דין בוחריו, והנה עכשיו הוא "מצפצף על התוצאות", ואין מי שישאל דבר מה באשר להתנהלות הפוליטית של המנהיג ועל העמידה בהתחייבויות לבוחר.
ראש הממשלה אפילו לא המתין מעט לפני ששינה את התוכנית. בדנמרק, סיפר כהן, הלכו פעם למשאל בנוגע לשוק המשותף. היה ברור שיהיה רוב להצעה, ואז התברר כי הדנים מתנגדים לה, ולפני שהביאו את הנושא לשאלה פעם נוספת חיכו שנה.
באשר לאפשרות כי מפלגת העבודה היא האופציה ששרון משליך עליה את יהבו אמר כהן כי אין לקבל זאת כמובן מאליו, וכי ישנה גם האופציה של המפלגות החרדיות. לדעתו של כהן, אין לצפות ששוב נקבל את "שרון הישן והטוב", כלשונו, וזאת מפני שהוא כבר עבר את "נקודת האל חזור", והוא החליט שהוא הולך לבצע תוכנית זו ולפנות יישובים.
ד"ר יובל שטייניץ, יו"ר ועדת החוץ והביטחון בכנסת, אמר כי ראש הממשלה וממשלתו נתונים בדילמה קשה בין קבלתה של תוכנית הנסיגה, הנראית בעיניהם כטובת המדינה, לבין התחשבות בהתנגדותם הנחרצת של מתפקדי הליכוד. לדעת שטייניץ, ראש הממשלה אינו יכול לזלזל בתוצאות המשאל, שדחה את התוכנית, ולכן עליו לבוא עם תוכנית מתונה, ושונה במהותה. כזו ששרי הליכוד יוכלו לתמוך בה.
שטייניץ הוסיף כי שמע שבתוכנית יש יסודות חשובים אחדים, ובהם החלטה להרוס את הבתים וכן לפרק את בתי הכנסת, וזאת כדי שלא יפלו בידי המחבלים. נוסף על כך קובעת התוכנית החדשה כי פועלים מעזה גם לא יעבדו בישראל. החלק המהותי בתוכנית הוא שהיא תחולק לשלבים, ובשלב ראשון יצביעו חברי הממשלה רק על חלק קטן ממנה.
האם כל זה יספיק כדי ששרי הליכוד ירגישו שהם יכולים לתמוך, או שהם יתנגדו? "נהיה חכמים ביום ראשון", אמר שטייניץ. אם שרי הליכוד יתמכו בתוכנית כי זו תהיה תוכנית שונה, בסופו של דבר היא תעבור גם בכנסת, אמר שטייניץ, ואם הם יתנגדו לה לא יהיה צורך להביאה לכנסת.
לדעת שטייניץ, ראש הממשלה לא היה צריך להזדרז אלא להמתין חודשיים שלושה כדי לנסות לתכנן תוכנית אחרת, עם שרי הליכוד ובשיתוף עם חברי הכנסת של הליכוד.