לדבריו, הממשלה עומדת לקבל החלטה תקדימית היסטורית, שכמוה לא התקבלה עד היום, ובמהלכה יפורקו וייהרסו יישובים יהודים, וללא הסכם. זוהי תוצאה של ייאוש ופחד, וחשוב שלא תתקבל החלטה כזאת, אמר שרנסקי.
לדבריו, הפוליטיקאים חשים כי אין פרטנר וגם מרגישים שאינם יכולים להמשיך ולהתמודד עם המצב שבו פיגוע רודף פיגוע, הם מחפשים פתרון פלא, ובמסגרתו מוכנים לוויתורים קשים, תקדימיים ומסוכנים.
לא חשבתי, אמר שרנסקי, שממשלת ימין, שמנהיגיה דיברו טובות על עם ישראל ועל ארץ ישראל, תעיז לפרק יישוב יהודי, ועוד תמורת כלום. המשאל, אמר שרנסקי, היה "חגיגה לדמוקרטיה", וראש הממשלה, שטוען כי הוא אחראי למה שקורה בכל המדינה ולא רק במפלגתו, אחראי גם על שמירת אופיה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל. עצוב, אמר שרנסקי, להיווכח כי נושא ההתנתקות כרוך בשיקולים אישיים פוליטיים. לדבריו, הוא סבר כי על כל שר לאחוז בעמדה ברורה וחד משמעית בנושא עקרוני ומהותי לרעיונות הציוניים כגון קיבוץ גלויות, ובניין עם ישראל בארץ ישראל. "מבחינתי חשוב שלא ייעקרו 17 ישובים , שלושה יישובים או יישוב אחד לפי החלטה של ממשלת ישראל תמורת שום דבר", אמר שרנסקי .
שרנסקי הוסיף כי כדי למנוע את קבלת התוכנית בממשלה על 12 השרים המהססים לעמוד בתוקף ולהתנגד לתוכניתו של ראש הממשלה. אם לא יהיה לו רוב בממשלה הוא יתקשה להעביר את התוכנית בכנסת. עם זאת הביע שרנסקי חשש כי ההתנצחויות, כלשונו, שהיו בין שרון לנתניהו בישיבת הממשלה, יסתיימו בהסכמה, ושבאמצעות "מכבסת מילים" תסכים ממשלת ישראל לפירוק יישובים.
עוד אמר שרנסקי כי חשוב שמתנגדי התוכנית ידברו על אידיאולוגיה, על היבטים היסטוריים ועל כך שמדובר בבריחה מטרור ולא בהתנתקות. "בישיבת הממשלה", אמר שרנסקי, "ניסיתי להעביר את הדיון מוויכוחים פוליטיים לוויכוח אידיאולוגי, ואפילו ציטטתי את פירוש רש"י למילה בראשית, העוסק בקשר שבין עם ישראל לארץ ישראל. חשתי שאחרי עזיבתו של היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין איננו מעיינים במקורות, ולכן ניסיתי להביא מעט מהם אל הדיון". (ר)