במטכ"ל החל בעבודתו צוות הבוחן באופן מערכתי את נושא הלוחמות בצה"ל, זאת לאור פניות שנערמו על שולחנה של סא"ל דפנה הראל קצינת פניות ציבור בצה"ל.
הפניות כללו בקשות לויתור על מסלול הלחימה, כאשר הפונים מציינים את "חוסר ההבנה מצד החיילת בעת בחירת מסלול זה, הן בקושי הפיזי והנפשי והן באורך השירות המתחייב מהמסלול", כחלק מהסיבות לבקשה.
בדו"ח קפ"צית השנתי נכתב כי "החל מגיוסי יולי 03 הוארך משך ההתחייבות כמו כן לא ניתנה לחיילות האפשרות לוותר על התנדבותן". עוד נכתב כי "כל בקשה נבחנה לגופה, בהתאם לשיקולי הגורם המוסמך".
סיור ביחידת קצינת פניות הציבור של צה"ל, בקריה בתל אביב חושף יחידה צה"לית ייחודית המוגדרת בפי העומדת בראשה סא"ל דפנה הראל כ"סנסור" של החברה הישראלית כלפי צה"ל.
בראיון לכתבת INN רותי אברהם אומרת הראל כי היחידה זמינה לפניות 24 שעות ביממה 365 יום בשנה משום שהיא נועדה לתת מענה לפרט ומצוקותיו מתוך הראייה כי "חייו של החייל קודמים לכל". בן משפחה מודאג יכול להתקשר בשתיים בלילה וסיום הטיפול בפנייתו יהיה כאשר נתקשר אליו בחזרה ונעדכן אותו במה שעלה כתוצאה מבירור שהגיע עד לרמת מג"ד בשטח, אומרת הראל.
לדבריה אינה עוסקת בנושאים מבצעיים אך בסמכותה לבחון האם חייל קיבל הוראה תואמת פקודות. לאחרונה נדרשה לבדוק אם "תזוזה מסויימת" שנדרשו לבצע חיילים דתיים בשבת בעזה אכן מוצדקת ותואמת את הפקודות.
את הצורך היסודי בתפקידה מסבירה הראל בשינויים שעברה החברה הישראלית. "כשהתגייסתי לצבא בשנת 79 העלו אותי על מטוס לרפידים ואמרו לי כאן את משרתת ויוצאים בעוד שלושה שבועות. התקשרתי לאבא שלי ואמרתי לו שאגיע רק בעוד שלושה שבועות. בתגובה אמר לי 'מה זה שלושה שבועות, זה כלום, אני יצאתי כחייל בריטי פעם ב 4 חודשים ממצרים לארץ'".
"למדתי בבית ספר 'אוהל שם' ולבשתי תלבושת אחידה, חולצה צהובה וחצאית ירוקה. המעבר מתלבושת אחידה למדי צה"ל לא היה כל חד כפי שהוא כיום", אומרת הראל ומציינת כי על כך נוספת גם מעורבות ההורים בנעשה אצל ילדיהם, שעלתה בשנים האחרונות.
"כל מי שפונה אלינו נזקק לאוזן קשבת ולשם כך אני פה", מתארת הראל את היחידה אך מוסיפה כי המערכת הצה"לית נעזרת בפניות אליה כמקור לזיהוי נושאים שהפקודות אינן נותנות מענה הולם.
דוגמא לכך היא אומרת היתה הצפתה עם כניסתה לתפקיד בבקשות לשחרר חתנים חיילי מילואים לשבת חתן. התברר כי החופשה לא כללה את האירוע הזה. הבדיקה לדבריה הניבה פקודות חדשות הכוללות בחופשת הנישואין את שבת חתן. נושא נוסף הנבדק מערכתית כתוצאה מפניות אליה הוא השמירה על סודיות רפואית. חיילי מילואים טענו כי אין הקפדה ראויה על סודיות רפואית בטיפול במסמכיהם. הטענה היתה צודקת אומרת הראל והנושא עתה בבדיקה.
כתבתנו מציינת כי כשמגיעה פניה אל הקפ"צית מתחיל לפעול נוהל תיעוד מדוקדק וכל שלב בטיפול מתועד כולל ציון כי ביום מסויים התקשרו ל"גילה ממשרד הפנים, והיא לא ענתה".
הראל אומרת כי השנה היתה ירידה של כ 10% בפניות שיש ליחסה גם לירידה במספר ימי המילואים אך גם לכך שהמפקדים בשטח קיבלו יותר אמצעים כמו תוי סיוע למשפחות במצוקה. סיבה נוספת לירידה בפניות היא טיוב תהליכים כמו תהליך תשלומי המשפחה שהועבר לטיפול היחידות.
ה"אני מאמין" של הראל הוא כי הבית והשירות הם מכלול אחד בחייו של החייל. "בשיחה שקיימתי עם חיילי", היא מציינת "אמרתי להם שאם חייל מתקשר הביתה ומשדר אומללות הבית לא מתפקד. חובתכם היא לעזור להורים ולהקשיב להם. יש חיילים שמשימתם היא לחימה ואנו דואגים לעורף שלו".
לדעתה תפיסה זו היא זו שתרמה לכך שכ 48 אלף פניות זורמות אל משרדה אך גם לכך שמג"דים רבים עוברים דרכה כדי לקבל מידע על הגדוד שלהם בטרם ייכנסו לפקד עליו.
הראל מוסיפה כי תפקידה הקודם כקצינת נפגעים בשריון מהווה מרכיב מרכזי בתפקידה כקפ"צית. "עם פרוץ "גאות ושפל" הפכתי ל'קרציה' קבועה בנושא איסור הצבת בנים יחידים באזורי לחימה", מספרת הראל, "כקצינת נפגעים של חיל השריון היו לי 50 משפחות שאיבדו את בניהן במלחמת יום כיפור, 50 דמויות שעווה הולכות. אני נגעתי בהם וראיתי את התוצאה ויש לי רגישות למשפחות שכולות".
לדבריה המערכת הצה"לית מגלה פתיחות רבה אל הציבור הישראלי ופרוייקט מפגשי הרמטכ"ל הוא דוגמא לכך. פעמיים בשנה היא שולפת רשימה אקראית של 50 זוגות הורי לוחמים סדירים. הם מקבלים הזמנות ונפגשים עם הרמטכ"ל ששומע אותם 'אחד על אחד' ללא תקשורת וללא צנזורה.
כתבתנו מציינת כי קצינת פניות הציבור היא מינוי אישי של ראש אכ"א וכי בדצמבר תכנס לתפקידה קפ"צית חדשה. (ר)
הפניות כללו בקשות לויתור על מסלול הלחימה, כאשר הפונים מציינים את "חוסר ההבנה מצד החיילת בעת בחירת מסלול זה, הן בקושי הפיזי והנפשי והן באורך השירות המתחייב מהמסלול", כחלק מהסיבות לבקשה.
בדו"ח קפ"צית השנתי נכתב כי "החל מגיוסי יולי 03 הוארך משך ההתחייבות כמו כן לא ניתנה לחיילות האפשרות לוותר על התנדבותן". עוד נכתב כי "כל בקשה נבחנה לגופה, בהתאם לשיקולי הגורם המוסמך".
סיור ביחידת קצינת פניות הציבור של צה"ל, בקריה בתל אביב חושף יחידה צה"לית ייחודית המוגדרת בפי העומדת בראשה סא"ל דפנה הראל כ"סנסור" של החברה הישראלית כלפי צה"ל.
בראיון לכתבת INN רותי אברהם אומרת הראל כי היחידה זמינה לפניות 24 שעות ביממה 365 יום בשנה משום שהיא נועדה לתת מענה לפרט ומצוקותיו מתוך הראייה כי "חייו של החייל קודמים לכל". בן משפחה מודאג יכול להתקשר בשתיים בלילה וסיום הטיפול בפנייתו יהיה כאשר נתקשר אליו בחזרה ונעדכן אותו במה שעלה כתוצאה מבירור שהגיע עד לרמת מג"ד בשטח, אומרת הראל.
לדבריה אינה עוסקת בנושאים מבצעיים אך בסמכותה לבחון האם חייל קיבל הוראה תואמת פקודות. לאחרונה נדרשה לבדוק אם "תזוזה מסויימת" שנדרשו לבצע חיילים דתיים בשבת בעזה אכן מוצדקת ותואמת את הפקודות.
את הצורך היסודי בתפקידה מסבירה הראל בשינויים שעברה החברה הישראלית. "כשהתגייסתי לצבא בשנת 79 העלו אותי על מטוס לרפידים ואמרו לי כאן את משרתת ויוצאים בעוד שלושה שבועות. התקשרתי לאבא שלי ואמרתי לו שאגיע רק בעוד שלושה שבועות. בתגובה אמר לי 'מה זה שלושה שבועות, זה כלום, אני יצאתי כחייל בריטי פעם ב 4 חודשים ממצרים לארץ'".
"למדתי בבית ספר 'אוהל שם' ולבשתי תלבושת אחידה, חולצה צהובה וחצאית ירוקה. המעבר מתלבושת אחידה למדי צה"ל לא היה כל חד כפי שהוא כיום", אומרת הראל ומציינת כי על כך נוספת גם מעורבות ההורים בנעשה אצל ילדיהם, שעלתה בשנים האחרונות.
"כל מי שפונה אלינו נזקק לאוזן קשבת ולשם כך אני פה", מתארת הראל את היחידה אך מוסיפה כי המערכת הצה"לית נעזרת בפניות אליה כמקור לזיהוי נושאים שהפקודות אינן נותנות מענה הולם.
דוגמא לכך היא אומרת היתה הצפתה עם כניסתה לתפקיד בבקשות לשחרר חתנים חיילי מילואים לשבת חתן. התברר כי החופשה לא כללה את האירוע הזה. הבדיקה לדבריה הניבה פקודות חדשות הכוללות בחופשת הנישואין את שבת חתן. נושא נוסף הנבדק מערכתית כתוצאה מפניות אליה הוא השמירה על סודיות רפואית. חיילי מילואים טענו כי אין הקפדה ראויה על סודיות רפואית בטיפול במסמכיהם. הטענה היתה צודקת אומרת הראל והנושא עתה בבדיקה.
כתבתנו מציינת כי כשמגיעה פניה אל הקפ"צית מתחיל לפעול נוהל תיעוד מדוקדק וכל שלב בטיפול מתועד כולל ציון כי ביום מסויים התקשרו ל"גילה ממשרד הפנים, והיא לא ענתה".
הראל אומרת כי השנה היתה ירידה של כ 10% בפניות שיש ליחסה גם לירידה במספר ימי המילואים אך גם לכך שהמפקדים בשטח קיבלו יותר אמצעים כמו תוי סיוע למשפחות במצוקה. סיבה נוספת לירידה בפניות היא טיוב תהליכים כמו תהליך תשלומי המשפחה שהועבר לטיפול היחידות.
ה"אני מאמין" של הראל הוא כי הבית והשירות הם מכלול אחד בחייו של החייל. "בשיחה שקיימתי עם חיילי", היא מציינת "אמרתי להם שאם חייל מתקשר הביתה ומשדר אומללות הבית לא מתפקד. חובתכם היא לעזור להורים ולהקשיב להם. יש חיילים שמשימתם היא לחימה ואנו דואגים לעורף שלו".
לדעתה תפיסה זו היא זו שתרמה לכך שכ 48 אלף פניות זורמות אל משרדה אך גם לכך שמג"דים רבים עוברים דרכה כדי לקבל מידע על הגדוד שלהם בטרם ייכנסו לפקד עליו.
הראל מוסיפה כי תפקידה הקודם כקצינת נפגעים בשריון מהווה מרכיב מרכזי בתפקידה כקפ"צית. "עם פרוץ "גאות ושפל" הפכתי ל'קרציה' קבועה בנושא איסור הצבת בנים יחידים באזורי לחימה", מספרת הראל, "כקצינת נפגעים של חיל השריון היו לי 50 משפחות שאיבדו את בניהן במלחמת יום כיפור, 50 דמויות שעווה הולכות. אני נגעתי בהם וראיתי את התוצאה ויש לי רגישות למשפחות שכולות".
לדבריה המערכת הצה"לית מגלה פתיחות רבה אל הציבור הישראלי ופרוייקט מפגשי הרמטכ"ל הוא דוגמא לכך. פעמיים בשנה היא שולפת רשימה אקראית של 50 זוגות הורי לוחמים סדירים. הם מקבלים הזמנות ונפגשים עם הרמטכ"ל ששומע אותם 'אחד על אחד' ללא תקשורת וללא צנזורה.
כתבתנו מציינת כי קצינת פניות הציבור היא מינוי אישי של ראש אכ"א וכי בדצמבר תכנס לתפקידה קפ"צית חדשה. (ר)