העותרים, בהם הורים לילדים אוטיסטים, תבעו ממשרד החינוך לציית להחלטת בג"צ ולקיים את "חוק השילוב", לפיו גם ילדים בעלי לקויות קשות ישולבו במערכת החינוך הרגילה. בכך מוכרת לדבריהם זכותו הבסיסית של כל ילד ללמוד בכיתה רגילה.
אגודת אלו"ט (אגודה לאומית לילדים אוטיסטים) אומרת כי הורי ילדים אוטיסטים הם שנושאים בנטל המימון של שילוב ילדיהם בכיתה הרגילה וזאת "נוסף על הוצאות הטיפולים שנגזרו עליהם". באגודה טוענים כי משרד החינוך מתנכר לילדים האוטיסטים המשולבים במערכת החינוך הרגיל על פי חוק.
"אנו, כהורים, נאבקים להקנות לילדינו מידה של עצמאות, שתאפשר להם, בזכות שילובם במערכת החינוך הרגילה, חיים של כבוד בתוך הקהילה ולא בנפרד ממנה".
לקראת פרסום הכרעת בג"ץ נמסר ממשרד החינוך נאמר כי ועדות השילוב הבית-ספריות יוכלו להקצות שעות סיוע לשילוב יחידני, אולם הדבר ייעשה "על פי קריטריונים ומסגרת תקציבית שיקבעו מראש".
בתגובה טענו העותרים באמצעות עו"ד תרצה ליבוביץ, מארגון "בזכות", כי תשובתו של משרד החינוך מעידה על כוונה להמשיך ולהכשיל את יישום חוק השילוב ובעיקר להערים קשיים על שילובם של ילדים אוטיסטים ובעלי לקויות קשות אחרות.
משרד החינוך, לדבריהם, לא הפנים את עמדת ביהמ"ש לפיה לטיפול בילדי החינוך המיוחד יש תקציב, והסוגיה היא אך ורק ארגונית פנימית. יש לזכור מציינים העותרים כי התקציב שמקבל ילד בחינוך המיוחד גבוה בהרבה מעלות הסיוע שמקבלים הילדים בחינוך הרגיל.
יצוין כי בדיון האחרון שהתקיים בבית המשפט הביעה השופטת דורנר תקווה כי ניתן יהיה להגיע לפשרה ולא יידרש פסק דין. השופטת מתחה ביקורת על ארגון הנושא במשרד החינוך. היא הצביעה על כך שבעוד שעל שילוב הילד בכיתה רגילה מחליטות ועדות בית ספריות, סל השירותים המגיע לאותו ילד וגם היקפו נקבע על ידי גורם אחר.
כעת, כאמור הכריעון שופטי בג"ץ לחייב את משרד החינוך ליישם את חוק השילוב. (ר) (ש)
אגודת אלו"ט (אגודה לאומית לילדים אוטיסטים) אומרת כי הורי ילדים אוטיסטים הם שנושאים בנטל המימון של שילוב ילדיהם בכיתה הרגילה וזאת "נוסף על הוצאות הטיפולים שנגזרו עליהם". באגודה טוענים כי משרד החינוך מתנכר לילדים האוטיסטים המשולבים במערכת החינוך הרגיל על פי חוק.
"אנו, כהורים, נאבקים להקנות לילדינו מידה של עצמאות, שתאפשר להם, בזכות שילובם במערכת החינוך הרגילה, חיים של כבוד בתוך הקהילה ולא בנפרד ממנה".
לקראת פרסום הכרעת בג"ץ נמסר ממשרד החינוך נאמר כי ועדות השילוב הבית-ספריות יוכלו להקצות שעות סיוע לשילוב יחידני, אולם הדבר ייעשה "על פי קריטריונים ומסגרת תקציבית שיקבעו מראש".
בתגובה טענו העותרים באמצעות עו"ד תרצה ליבוביץ, מארגון "בזכות", כי תשובתו של משרד החינוך מעידה על כוונה להמשיך ולהכשיל את יישום חוק השילוב ובעיקר להערים קשיים על שילובם של ילדים אוטיסטים ובעלי לקויות קשות אחרות.
משרד החינוך, לדבריהם, לא הפנים את עמדת ביהמ"ש לפיה לטיפול בילדי החינוך המיוחד יש תקציב, והסוגיה היא אך ורק ארגונית פנימית. יש לזכור מציינים העותרים כי התקציב שמקבל ילד בחינוך המיוחד גבוה בהרבה מעלות הסיוע שמקבלים הילדים בחינוך הרגיל.
יצוין כי בדיון האחרון שהתקיים בבית המשפט הביעה השופטת דורנר תקווה כי ניתן יהיה להגיע לפשרה ולא יידרש פסק דין. השופטת מתחה ביקורת על ארגון הנושא במשרד החינוך. היא הצביעה על כך שבעוד שעל שילוב הילד בכיתה רגילה מחליטות ועדות בית ספריות, סל השירותים המגיע לאותו ילד וגם היקפו נקבע על ידי גורם אחר.
כעת, כאמור הכריעון שופטי בג"ץ לחייב את משרד החינוך ליישם את חוק השילוב. (ר) (ש)