כיום יש בישראל יותר מאלף מחצבות נטושות. מחצבות אלה, מעבר למפגע הקשה בנוף, הפכו למזבלות פיראטיות, ומהוות את החצר האחורית של מדינת ישראל. כך עלה בדיון מיוחד בוועדה למפגעי איכות הסביבה, בראשות ח"כ ד"ר לאה נס, שעסק בניהול ושיקום מחצבות.
נס אמרה כי "נראה כי כל תחום הטיפול במחצבות בישראל פרוץ. אדם יכול להשתלט על קרקע, להפעיל מחצבה לא חוקית, והרשויות לא עושות דבר בכדי למנוע את המפגע. בכל הנוגע לטיפול במחצבה עם תום הפעילות המצב גובל בשערוריה. הקרן לשיקום מחצבות, שהוקמה מכוח חוק ומטרתה לדאוג לשיקום המחצבות הנטושות, עושה מעט מאוד על מנת לשפר את המצב. יותר מ-300 מיליון ₪ מכספי הקרן שוכבים כאבן שאין לה הופכין מאחר וזו לא השכילה להשתמש בהון זה למטרות שיקום המחצבות.
בכוונתי ליזום שינוי חקיקה שיסדיר את הטיפול במחצבות. לא ייתכן שהיום לאותה חברה שחצבה את המחצבה אין כל אחריות על שיקום הקרקע עם תום השימוש בה. יש לחייב את בעלי המחצבות בהשקעת כספים על מנת שהקרקע שהם משאירים אחריהם תהיה משוקמת".
סוכנות הידיעות הישראלית מדווחת כי בדיון נכח הח"כ לשעבר יוסף תמיר, שיזם את החקיקה הנוגע למחצבות בשנת 68'. תמיר קבל על כך שממשלות ישראל השונות הערימו קשיים על יישום חוק המצבות. תמיר קבע כי גם "היום, יותר משלושים שנה אחרי, נראה כי המצב אינו טוב יותר. הקרן לשיקום מחצבות לא מסוגלת אפילו להכין סקר על מספר המחצבות הנטושות בארץ, כך שלצפות ממנה לשקם זה באמת יותר מדי..." תמיר הקריא את רשימת שרי התשתיות לאורך השנים והאשים אותם באחריות ישירה למצב.
בתגובה להאשמות אמר יעקב מימרן, יו"ר הקרן לשיקום מחצבות, "בשנת 2000 התחלנו בסקר מקיף שעדיין לא הסתיים. עד עתה שיקמנו קרוב ל-200 מחצבות וייעדנו אותן למטרות שונות: מברכות אגירה למים ועד לאזורי תעשייה".
מרכז השלטון המקומי: "רשויות שמעונינות לעבוד עם הקרן ולשקם מחצבות מעדיפות לא לעשות כן לנוכח הביורוקרטיה שהם מערימים. ראשי רשויות, שבשטח המוניציפלי שלהם יש מחצבה, עוברים מסלולי ייסורים עד לקבלת הכסף כך שרובם מעדיפים לוותר על התהליך".
תושבי הערבה שנכחו בדיון מחו על הקלות בה מאשרים הקמת מחצבה בלב פנינות טבע ייחודיות. התושבים מחו על הכוונה להקים מחצבה גדולה בלב דרך הבשמים שחוצה את הנגב.
בסיכום הישיבה, אמרה ח"כ לאה נס כי בכוונתה לפעול להסדרה סטטוטורית מחודשת של פעילות הקרן לשיקום מחצבות לרבות הצורך בנתינת הגדרות מדויקות למושגי יסוד בפעילותה. לדעתה, יש להחמיר את האכיפה בעיקר כנגד מחצבות פירטיות ולהסדיר מעמדן של מחצבות נטושות שלא הוכרזו ככאלה. (ש)
נס אמרה כי "נראה כי כל תחום הטיפול במחצבות בישראל פרוץ. אדם יכול להשתלט על קרקע, להפעיל מחצבה לא חוקית, והרשויות לא עושות דבר בכדי למנוע את המפגע. בכל הנוגע לטיפול במחצבה עם תום הפעילות המצב גובל בשערוריה. הקרן לשיקום מחצבות, שהוקמה מכוח חוק ומטרתה לדאוג לשיקום המחצבות הנטושות, עושה מעט מאוד על מנת לשפר את המצב. יותר מ-300 מיליון ₪ מכספי הקרן שוכבים כאבן שאין לה הופכין מאחר וזו לא השכילה להשתמש בהון זה למטרות שיקום המחצבות.
בכוונתי ליזום שינוי חקיקה שיסדיר את הטיפול במחצבות. לא ייתכן שהיום לאותה חברה שחצבה את המחצבה אין כל אחריות על שיקום הקרקע עם תום השימוש בה. יש לחייב את בעלי המחצבות בהשקעת כספים על מנת שהקרקע שהם משאירים אחריהם תהיה משוקמת".
סוכנות הידיעות הישראלית מדווחת כי בדיון נכח הח"כ לשעבר יוסף תמיר, שיזם את החקיקה הנוגע למחצבות בשנת 68'. תמיר קבל על כך שממשלות ישראל השונות הערימו קשיים על יישום חוק המצבות. תמיר קבע כי גם "היום, יותר משלושים שנה אחרי, נראה כי המצב אינו טוב יותר. הקרן לשיקום מחצבות לא מסוגלת אפילו להכין סקר על מספר המחצבות הנטושות בארץ, כך שלצפות ממנה לשקם זה באמת יותר מדי..." תמיר הקריא את רשימת שרי התשתיות לאורך השנים והאשים אותם באחריות ישירה למצב.
בתגובה להאשמות אמר יעקב מימרן, יו"ר הקרן לשיקום מחצבות, "בשנת 2000 התחלנו בסקר מקיף שעדיין לא הסתיים. עד עתה שיקמנו קרוב ל-200 מחצבות וייעדנו אותן למטרות שונות: מברכות אגירה למים ועד לאזורי תעשייה".
מרכז השלטון המקומי: "רשויות שמעונינות לעבוד עם הקרן ולשקם מחצבות מעדיפות לא לעשות כן לנוכח הביורוקרטיה שהם מערימים. ראשי רשויות, שבשטח המוניציפלי שלהם יש מחצבה, עוברים מסלולי ייסורים עד לקבלת הכסף כך שרובם מעדיפים לוותר על התהליך".
תושבי הערבה שנכחו בדיון מחו על הקלות בה מאשרים הקמת מחצבה בלב פנינות טבע ייחודיות. התושבים מחו על הכוונה להקים מחצבה גדולה בלב דרך הבשמים שחוצה את הנגב.
בסיכום הישיבה, אמרה ח"כ לאה נס כי בכוונתה לפעול להסדרה סטטוטורית מחודשת של פעילות הקרן לשיקום מחצבות לרבות הצורך בנתינת הגדרות מדויקות למושגי יסוד בפעילותה. לדעתה, יש להחמיר את האכיפה בעיקר כנגד מחצבות פירטיות ולהסדיר מעמדן של מחצבות נטושות שלא הוכרזו ככאלה. (ש)