בן עמי הגיע בימים אלה לביקור בישראל מלונדון בה הוא מתגורר. את מתקפתו החדשה פורס בן עמי בראיון אותו הוא מעניק לפזית גולדשטיין באתר 'שופרניוז'.
מפלגת העבודה קובע בן עמי היא מפלגה מקובעת שאינה מסוגלת להתחדש. "אם לא יקרה שינוי כזה, לדעתי, המפלגה תשקע ותשקע עד היעלמותה מהמפה הפוליטית". לקשר של 'העבודה' עם אוכלוסיות שונות וחדשות התייחס אהוד ברק כקוסמטי בלבד ולא כענין מהותי, הוא טוען.
גם את הקשר המתחדש עם עמיר פרץ וסיעת 'עם אחד' הוא אינו רואה כמפנה בתחום קבלת האחר, העובד. קשר זה לטעמו של בן עמי יביא את מפלגת העבודה למצב בו תהיה שבוייה בידי הארגונים המקצועיים. שביתה שתוכרז ע"י פרץ תזוהה מיידית עם מפלגת העבודה ובעצם "עתידה של מפלגת העבודה ממושכן על ידי פרץ".
בן עמי קובע כי לצערו מפלגת העבודה לא תעמוד בפני פיתויי השלטון ותבקש להיכנס לממשלת שרון אולם הוא עצמו אינו בטוח "מה יותר חשוב היום למדינת ישראל, תיקון פוליטי או שלום עם הפלסטינאים". בן עמי היה שמח יותר לראות מנהיג שיעמוד בפרץ ויתקן את חוליי מפלגת העבודה בטרם כניסה לממשלה.
את קשייו של ראש הממשלה להעביר את תכניתו המדינית תולה בן עמי במבנה הדמוקרטיה הישראלית, אותה הוא מציע להחליף במשטר נשיאותי. במדיניות הנוכחית "ראש ממשלת ישראל מבזבז 50% מזמנו על לשרוד. אתה מנהל מו"מ ובינתיים מפלגות ושרים עוזבים אותך ודואגים אך ורק לעתידם הפוליטי".
בן עמי תוקף גם את שרת החינוך לימור לבנת ואומר כי היא נחשבת למצליחה, אך זאת רק משום שהמדד הוא פוליטי אך "מערכת החינוך בארץ מעולם לא היתה במצב חמור יותר".
בהמשך הראיון אומר בן עמי כי למרות המגבלות שהטילה עליו ועדת אור, בכוונתו לשוב לפוליטיקה. "כל עוד אתה לא חודר לתוך המערכת הפוליטית פנימה לא תוכל לממש את מה שיש לך ואת מה שברצונך לעשות. עם זאת קשה לי לומר מתי יבשילו התנאים לחזרתי לפוליטיקה. אני רוצה לעשות דברים, יש לי את אותו הלהט הפוליטי והחברתי שהיה לי תמיד. כרגע הוא יוצא בנתיבים אחרים. כשייווצרו התנאים המתאימים אני בטוח שזה יקרה".
בהקשר זה סירב להתייחס לשאלת המראיינת אם עדותו בוועדת אור "לא ידעתי וכו'" נועדה להבטיח שביום בו יבקש להתמודד על ראשות הממשלה לא תעמוד לו עדות זו לרועץ בפני קבלת הקול הערבי, "שטויות", הוא הגדיר את הטענה.
באשר ללבנוניזציה המתרחשת ברצועת עזה ע"י הלחימה מחד, ומחאת השמאל מאידך, אומר בן עמי כי גם הוא מוצא את הקשר "כשאתה בביתו של האחר ואתה נהרג שם, אנשים לא מבינים, לא מקבלים, מקימים קול צעקה. כך גם קמו ארגוני 'ארבע אימהות', 'נשים בשחור' ודומיהם וכעת שוב קמים ארגונים דומים כמו 'שובי'. אני מציע להמשיך את ההקבלה בהכנסת כוח בינלאומי לעזה בדומה ללבנון". (ש)
מפלגת העבודה קובע בן עמי היא מפלגה מקובעת שאינה מסוגלת להתחדש. "אם לא יקרה שינוי כזה, לדעתי, המפלגה תשקע ותשקע עד היעלמותה מהמפה הפוליטית". לקשר של 'העבודה' עם אוכלוסיות שונות וחדשות התייחס אהוד ברק כקוסמטי בלבד ולא כענין מהותי, הוא טוען.
גם את הקשר המתחדש עם עמיר פרץ וסיעת 'עם אחד' הוא אינו רואה כמפנה בתחום קבלת האחר, העובד. קשר זה לטעמו של בן עמי יביא את מפלגת העבודה למצב בו תהיה שבוייה בידי הארגונים המקצועיים. שביתה שתוכרז ע"י פרץ תזוהה מיידית עם מפלגת העבודה ובעצם "עתידה של מפלגת העבודה ממושכן על ידי פרץ".
בן עמי קובע כי לצערו מפלגת העבודה לא תעמוד בפני פיתויי השלטון ותבקש להיכנס לממשלת שרון אולם הוא עצמו אינו בטוח "מה יותר חשוב היום למדינת ישראל, תיקון פוליטי או שלום עם הפלסטינאים". בן עמי היה שמח יותר לראות מנהיג שיעמוד בפרץ ויתקן את חוליי מפלגת העבודה בטרם כניסה לממשלה.
את קשייו של ראש הממשלה להעביר את תכניתו המדינית תולה בן עמי במבנה הדמוקרטיה הישראלית, אותה הוא מציע להחליף במשטר נשיאותי. במדיניות הנוכחית "ראש ממשלת ישראל מבזבז 50% מזמנו על לשרוד. אתה מנהל מו"מ ובינתיים מפלגות ושרים עוזבים אותך ודואגים אך ורק לעתידם הפוליטי".
בן עמי תוקף גם את שרת החינוך לימור לבנת ואומר כי היא נחשבת למצליחה, אך זאת רק משום שהמדד הוא פוליטי אך "מערכת החינוך בארץ מעולם לא היתה במצב חמור יותר".
בהמשך הראיון אומר בן עמי כי למרות המגבלות שהטילה עליו ועדת אור, בכוונתו לשוב לפוליטיקה. "כל עוד אתה לא חודר לתוך המערכת הפוליטית פנימה לא תוכל לממש את מה שיש לך ואת מה שברצונך לעשות. עם זאת קשה לי לומר מתי יבשילו התנאים לחזרתי לפוליטיקה. אני רוצה לעשות דברים, יש לי את אותו הלהט הפוליטי והחברתי שהיה לי תמיד. כרגע הוא יוצא בנתיבים אחרים. כשייווצרו התנאים המתאימים אני בטוח שזה יקרה".
בהקשר זה סירב להתייחס לשאלת המראיינת אם עדותו בוועדת אור "לא ידעתי וכו'" נועדה להבטיח שביום בו יבקש להתמודד על ראשות הממשלה לא תעמוד לו עדות זו לרועץ בפני קבלת הקול הערבי, "שטויות", הוא הגדיר את הטענה.
באשר ללבנוניזציה המתרחשת ברצועת עזה ע"י הלחימה מחד, ומחאת השמאל מאידך, אומר בן עמי כי גם הוא מוצא את הקשר "כשאתה בביתו של האחר ואתה נהרג שם, אנשים לא מבינים, לא מקבלים, מקימים קול צעקה. כך גם קמו ארגוני 'ארבע אימהות', 'נשים בשחור' ודומיהם וכעת שוב קמים ארגונים דומים כמו 'שובי'. אני מציע להמשיך את ההקבלה בהכנסת כוח בינלאומי לעזה בדומה ללבנון". (ש)